על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
מלוך על כל העולם כלו בכבודך
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
3.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
-
4.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
מלוך על כל העולם כלו בכבודך / נוסח הספרדים אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ עַל־כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ וְיֵדַע כָּל־פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל־יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כָּל־אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה [בשבת: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה־נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ] קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, תֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ, שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶאֱמֶת כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ [הַשַּׁבָּת וְ] יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן |
|
קטע תפילה זה נאמר בכל אחת מתפילות העמידה של ראש השנה. הקטע משובץ בסוף הברכה האמצעית של תפילת העמידה, הנקראת "ברכת קדושת היום", בה מייחדים את הדיון לענייני יום ראש השנה. הוא מסתיים במלים המבטאות את מלכותו של הקדוש ברוך הוא על העולם כולו: "מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן", ומוזכרת בהן בחירתו של האל לייחד ולקדש את עם ישראל ואת יום ראש השנה (המכונה בלשון חז"ל "יום הזיכרון"). הקטע פותח בפנייה ישירה לאל וממשיך ברצף של בקשות בלשון נוכח: מלוך, הינשא, הופע. אין מדובר בבקשות קטנות, אישיות או אינטרסנטיות, אלא בקשות עולמיות הקשורות להמלכת הקדוש ברוך הוא על העולם כולו. המְלכה עולמית זאת היא אחד העניינים המרכזיים בראש השנה, וזאת גם אחת הסיבות לתקיעה בשופר ביום זה. כמו בחלקים אחרים בתפילות ראש השנה, גם כאן ניכר השילוב שבין הלאומי והאוניברסאלי: מצד אחד הפנייה לאל היא יהודית, ומדגישה את ההשתייכות למסגרת העם: "אלוהינו ואלוהי אבותינו". מצד שני, נושא הבקשה הוא כלל עולמי וכלל אנושי: גילוי מלכותו של הקדוש ברוך הוא על כל היצורים ועל כלל האנושות. המתפללים מבקשים מהאל שיגלה את מלכותו באופן כזה שבו כל יצור בעולם יידע ויבין כי הוא יציר כפיו של מלך מלכי המלכים, שמושל ומולך בעולמו. החלק השני של הקטע ("קדשנו במצוותיך"-"וטהר ליבנו") מופיע גם בתפילות העמידה של שבתות כל השנה. כאן מבקש המתפלל מהאל שייתן לו חלק ונחלה בתורתו, יושיע אותו וייתן לו לב טהור לעשות את רצונו באמת. החלק האחרון הוא המעבר לחתימת הברכה והחתימה עצמה ("ודברך מלכנו"-"מקדש ישראל ויום הזיכרון"). פה מובעות נצחיותו של האל, מלכותו הבלתי מעורערת על העולם שברא, ובחירתו לקדש את עם ישראל ואת יום ראש השנה. בקהילות הספרדיות מבוצע הקטע בחזרת הש"ץ כדיאלוג מוסיקלי בין שליח הציבור והקהל: יש חלקים קבועים בקטע שהקהל כולו שר אותם, כמו למשל: "ומלכותו בכל משלה", "ודברך מלכנו אמת וקיים לעד". השתתפות כל הקהל בשירת קטעים אלה משמשת כעדות הכלל על מלכותו הנצחית של אלוהים על עולמו ועל עמו, וכמו מעניקה לדברים משנה תוקף. בקהילות אשכנז נאמר הקטע על ידי החזן, במנגינה איטית, מלאת טקס ויראת מלכות. אולי דווקא משום כך, נהוג אצל חלק מהאשכנזים לשיר במנגינה שמחה – ובשיתוף הקהל כולו – חלקים ספציפיים בתוך הקטע: את "וידע כל פעול כי אתה פעלתו", ואת "קדשנו במצוותיך". מנהג זה מכניס את מידת השמחה, וממזג אותה עם יראת המלך והדין; הקהל לא רק ירא את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, אלא גם שמח בה. |
| כותר |
מלוך על כל העולם כלו בכבודך |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
קטע תפילה זה נאמר בכל אחת מתפילות העמידה של ראש השנה. הקטע משובץ בסוף הברכה האמצעית של תפילת העמידה, הנקראת "ברכת קדושת היום", בה מייחדים את הדיון לענייני יום ראש השנה. הוא מסתיים במלים המבטאות את מלכותו של הקדוש ברוך הוא על העולם כולו: "מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן", ומוזכרת בהן בחירתו של האל לייחד ולקדש את עם ישראל ואת יום ראש השנה (המכונה בלשון חז"ל "יום הזיכרון").
הקטע פותח בפנייה ישירה לאל וממשיך ברצף של בקשות בלשון נוכח: מלוך, הינשא, הופע. אין מדובר בבקשות קטנות, אישיות או אינטרסנטיות, אלא בקשות עולמיות הקשורות להמלכת הקדוש ברוך הוא על העולם כולו. המְלכה עולמית זאת היא אחד העניינים המרכזיים בראש השנה, וזאת גם אחת הסיבות לתקיעה בשופר ביום זה.
כמו בחלקים אחרים בתפילות ראש השנה, גם כאן ניכר השילוב שבין הלאומי והאוניברסאלי: מצד אחד הפנייה לאל היא יהודית, ומדגישה את ההשתייכות למסגרת העם: "אלוהינו ואלוהי אבותינו". מצד שני, נושא הבקשה הוא כלל עולמי וכלל אנושי: גילוי מלכותו של הקדוש ברוך הוא על כל היצורים ועל כלל האנושות. המתפללים מבקשים מהאל שיגלה את מלכותו באופן כזה שבו כל יצור בעולם יידע ויבין כי הוא יציר כפיו של מלך מלכי המלכים, שמושל ומולך בעולמו.
החלק השני של הקטע ("קדשנו במצוותיך"-"וטהר ליבנו") מופיע גם בתפילות העמידה של שבתות כל השנה. כאן מבקש המתפלל מהאל שייתן לו חלק ונחלה בתורתו, יושיע אותו וייתן לו לב טהור לעשות את רצונו באמת.
החלק האחרון הוא המעבר לחתימת הברכה והחתימה עצמה ("ודברך מלכנו"-"מקדש ישראל ויום הזיכרון"). פה מובעות נצחיותו של האל, מלכותו הבלתי מעורערת על העולם שברא, ובחירתו לקדש את עם ישראל ואת יום ראש השנה.
בקהילות הספרדיות מבוצע הקטע בחזרת הש"ץ כדיאלוג מוסיקלי בין שליח הציבור והקהל: יש חלקים קבועים בקטע שהקהל כולו שר אותם, כמו למשל: "ומלכותו בכל משלה", "ודברך מלכנו אמת וקיים לעד". השתתפות כל הקהל בשירת קטעים אלה משמשת כעדות הכלל על מלכותו הנצחית של אלוהים על עולמו ועל עמו, וכמו מעניקה לדברים משנה תוקף.
בקהילות אשכנז נאמר הקטע על ידי החזן, במנגינה איטית, מלאת טקס ויראת מלכות. אולי דווקא משום כך, נהוג אצל חלק מהאשכנזים לשיר במנגינה שמחה – ובשיתוף הקהל כולו – חלקים ספציפיים בתוך הקטע: את "וידע כל פעול כי אתה פעלתו", ואת "קדשנו במצוותיך". מנהג זה מכניס את מידת השמחה, וממזג אותה עם יראת המלך והדין
הקהל לא רק ירא את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, אלא גם שמח בה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
