ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אל מלא רחמים (לנקבה) אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פלונית בת פלונית) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ, בְּגַן עֶדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירָהּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ, ה' הוּא נַחֲלָתָהּ, וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ, וְנֹאמַר אָמֵן: (לזכר) אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים לְנִשְׁמַת (פלוני בן פלונית) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, בְּגַן עֶדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן: |
|
'אל מלא רחמים' היא אחת מתפילות האשכבה במסורות האשכנזיות, תפילות המזכירות את הנפטרים ומבקשות על מנוחתם. אומרים אותה ליד הקבר בלוויה ובאזכרה ובבית הכנסת בהזדמנויות שונות יחד עם תפילת היזכור. היא מבוססת על אמונות בדבר הישארות הנפש לאחר המוות ובאשר לתהליך שעוברת הנשמה מזמן היציאה מן הגוף ועד למנוחתה בעולמות העליונים. המתפללים מבקשים שנשמת המנוח תמצא מנוחה ותנצל מייסורי חיבוט הקבר. ישנן תפילות אשכבה וקינות רבות הנפתחות בנוסח דומה, שנכתבו בעיקר לאחר מסע הצלב הראשון (1096 תתנ"ו) ומאוחר יותר לאחר פרעות תח-תט (1648). אך חשוב לציין שמנהג הזכרת הנשמה (שנזכר במחזור ויטרי, עוד לפני שנפוצו נוסחי 'אל מלא רחמים') מבוסס כנראה על מסורות קדומות, למשל זו הנזכרת במדרש (מדרש תנחומא [ורשא], פרשת האזינו, א'). את התפילה אומר שליח ציבור, על-פי רוב בנעימה מיוחדת בסולם המוסיקלי המכונה "פריגיש שטייגער" או סולם אהבה רבה. נהוג לעמוד בזמן אמירת הזכרת נשמות, ואל מלא רחמים בכללה. |
| • אֵל מָלֵא רַחֲמִים – כינוי מקובל לאל בספרות המדרש. בניגוד לחֵמה העלולה למלא את האדם או את האל (ראו אסתר ג, ה), האל מתואר כמי שמלא דווקא ברחמים. • שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים – הגר במרום, בשמים. ראו ישעיהו לג, טז: "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן" ועוד. • הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה – לפי רות א, ט. אולי הכוונה היא למנוחה מחיבוט הקבר שמוצאת הנשמה תחת כיסא הכבוד (ראו שבת קנב, עמוד ב וכן מסכת שמחות א, הלכה ח). • עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה – ביטוי מטאפורי, בחסותו של האל. ראו למשל אבות דרבי נתן "[...] מטתו של משה מוצעת מכל כבודו של עולם כלפי [בנוסחים אחרים: על כנפי] השכינה" (נוסחא ב, פרק כה). • בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים – אולי לפי הגמרא בשבת קנב, ב בה נאמר שלנשמות הצדיקים ישנו מקום מיוחד. • כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים – לפי דניאל יב, ג (ובמדרשים הרבים בעקבות פסוק זה). מעלתם של הצדיקים נשקפת בפניהם הזוהרים בזוהר הדומה לזוהרו של הרקיע, של השמים. • שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ – שנפטרה. נראה שמקורו של הביטוי הוא בביטוי "נפטר לבית עולמו" כלומר לעולם הבא, שבניגוד לעולם הזה, הזמני, הוא בית לנשמה לעולם, לנצח. • יַסְתִּירָה בְּסֵתֶר כְּנָפָיו – לפי תהלים צא, ד: "בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה". ביטוי ציורי למקום מגונן בקרבת האל. (ראו גם רות ב, יב ועוד) • וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ – לפי שמואל א' כה, כט. וראו אבות דרבי נתן (נוסחא א' פרק יב) "לא נשמתו של משה בלבד גנוזה תחת כסא הכבוד אלא כל נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שנאמר 'והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים'". • ה' הוּא נַחֲלָתָהּ – לפי שאין לנשמה עוד חלק בעולם הזה האל הוא נחלתה, בדומה לנאמר על שבט לוי: "עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ" (דברים י, ט). • וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ – לפי ספרי דברים (וזאת הברכה, פיסקא א): "מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה [...] ומלאכי השרת מספידים עליו ואומרים יבוא שלום ינוח על משכבו". אולי כאן שוב נרמז עניין חיבוט הקבר והתפילה |
| כותר |
אל מלא רחמים |
|---|---|
| מעגל החיים |
אבלות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
