|
מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ אֵין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לוֹ בִּבְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לוֹ גְּבוֹהִים עִלָּה לְמוֹשַׁב לוֹ דָּרֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ לָכֵן יִתְגָּאֶה הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ וְהַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ זַעַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ חָשׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ לָכֵן יִתְגָּאֶה ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יוֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו כִּתֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו לֹא יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו לָכֵן יִתְגָּאֶה הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת נִקְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת סוֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת עוֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת לָכֵן יִתְגָּאֶה אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלהֵינוּ פּוֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו צוּר יוֹדֵע חוֹסָיו קָדוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו רַחוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו לָכֵן יִתְגָּאֶה וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו סוגרים את הארון: מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ תַּחְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה שִׁבְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה רְפִידָתוֹ רִמָּה קָבוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה ופותחים מיד: אֲבָל מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ שׁוֹמֵעַ שַׁוְעוֹת שׁוֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת תּוֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת תַּכְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת לָכֵן יִתְגָּאֶה הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת |
|
הפיוט "מעשה אלהינו" מופיע בחזרת העמידה בשחרית של יום הכיפורים לפי מנהג אשכנז. בסידורים בני זמננו הוא איננו מופיע בשלמותו; הפיוט השלם מכיל שנים-עשר בתים - ששה מהם מתארים את מעשי האל וששה מתארים את מעשי האדם. כיום נאמרים מתוכם ששת הבתים המתארים את מעשי האל ורק בית אחד המתאר את מעשי בני האדם. לרוב מולבשות על הפיוט מנגינות שונות והוא מושר בפי הקהל והחזן כאשר ארון הקודש פתוח. כאשר מגיעים לבית - "מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ" - סוגרים את ארון הקודש ואומרים אותו בלחש ומיד לאחר מכן פותחים את הארון שוב, לחתימה בבית השישי והאחרון המתאר את האל כמוחל וסולח. השמטת חמשת הבתים הנוספים המתארים את "מעשה אנוש" משנה את אופיו של הפיוט, שינוי המודגש בכך שבמקור הסתיים הפיוט בבית המתאר את מעשי בני האדם ואילו כיום אנו מסיימים בבית המתאר את רחמנותו של אלוהים. הפיוט, המסודר על-פי האלף-בית, משווה בין מעשיו הגדולים של האל לבין מעשיהם הקטנים והשליליים של בני האדם. הניגוד בין מעשי האל למעשי האדם מודגש במעבר החד שבהחלפה לסירוגין בין סוגי הבתים – בתי מעשי האל המסתיימים באמירה "לכן יתגאה" ובתי מעשי האדם המסתיימים בתמיהה "ואיך יתגאה" – ובסדר האותיות של ראשי הצלעות, אבג"ד בבתים המתארים את "מעשי אלוהינו", לעומת תשר"ק בבתים המתארים את "מעשה אנוש". אמנם, נראה שהפיוט חולק על עמדתו של רבי עקיבא בוויכוחו עם טורנוסרופוס הרשע: "מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים" (מדרש תנחומא פרשת תזריע, סימן ה). ברם, אולי בהקשר של יום הכיפורים דווקא מידותיו השונות של הקב"ה מעניקות תקווה. הרי הוא "חָשׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ", "סוֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת", "רַחוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו" ו"שׁוֹמֵעַ שַׁוְעוֹת". התבנית החוזרת המסיימת את הבתים המתארים את "מעשה אלוהינו" מזכירה את התבנית החוזרת בפיוט "אמרו לאלוהים", הקודם לאמירת "מעשה אלוהינו" הן בשחרית והן במוסף. אמירתם יחד יוצרת רצף ארוך המפאר את מעשיו ומידותיו של הקב"ה. לאחר שני פיוטים אלו מופיעים הפיוטים "אשר אומץ תהילתך" (ומקבילו "ואביתה תהילה" במוסף, שניהם אינם מופיעים בסדר המחזור בימינו) ו"על ישראל" (בשחרית ובמוסף) המדגישים את בחירתו של אלוהים להעניק מחסדו דווקא לבני האדם. בחזרת הש"ץ של תפילת המוסף ביום הכיפורים ישנו פיוט מקביל במבנה ובתוכן. |
|
• גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ - על-פי תהלים קיא, ב: "גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי ה' דְּרוּשִׁים לְכָל־חֶפְצֵיהֶם". |
| כותר |
ובכן גדולים מעשי אלוהינו |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מקום החיבור |
NLISharedCore.Models.ItemPage.PiyutModel . lds91 |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ - על-פי תהלים קיא, ב: "גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי ה' דְּרוּשִׁים לְכָל־חֶפְצֵיהֶם".
• אֵין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לוֹ - אין מי שידמה וישווה לאלוהים, אפילו במרום ובקרב בני האלים, על- פי "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים" (תהלים פט, ז).
• גְּבוֹהִים עִלָּה לְמוֹשַׁב לוֹ - עילה, כלומר העלה, הגביה. אפשר גם לפרש הפך, הכין, כמו עילה-סיבה. מושבו של הקב"ה הוא בשמיים הגבוהים, או על הכרובים שהם בריות "גבוהות" (ראו תהלים יא, ד; קג, יט. ישעיהו סו, א וכן במדבר רבה פרשת במדבר, סימן יג).
• דָּרֵי גֵיא - בני האדם.
• כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ - קטנים וחסרי חשיבות כמו חגבים, ראו במדבר יג, לג וישעיהו מ, כב.
• לָכֵן יִתְגָּאֶה - על-פי שמות טו, א ותהלים צג, א.
• הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ - מעשיו של האל הם ישרים ושלמים. שיבוץ משירת האזינו (דברים לב, ד).
• הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ - האל מושל על כל העולם והבריות יראות אותו. שיבוץ מספר איוב (כה, ב).
• וְהַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ - אלוהים מושיע וגואל לרוב, על-פי תהלים קל, ז: "כִּי־עִם־ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת".
• זַעַק וְלַחַשׁ - כינויים לתפילה.
• חָשׁ וּמַאֲזִין - ממהר להקשיב ולקבל את הבקשות והתפילות.
• ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ - על-פי ישעיהו מז, ד ועוד.
• טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו - ה' דואג למזון לכל בריותיו. שיבוץ מתהלים קיא, ה.
• יוֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו - יביאו מנחה לאל, שיבוץ מתהלים עו, יב.
• כִּתֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו לֹא יָשׁוּרוּ כְּבוד מַרְאָיו - אפילו פמלייתו של הקב"ה אינה רואה את פניו.
• הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו - ה' דואג ליראים אותו ולקוראים אליו. שיבוץ מתהלים לג, יח.
• מַלְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת - הופך את הרוחות לשליחיו, על-פי תהלים קד, ד.
• סוֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת - מקשיב ועונה לתפילות.
• וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת - מציל, גורם לרווחה (ראו אסתר ד, יד).
• אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת - על-פי במדבר טז, כב.
• פּוֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו - מציל את ישראל, הנקראים עמוסיו, מצרות ומאויבים (ראו איוב לג, כד).
• צוּר יוֹדֵע חוֹסָיו - המכיר ומבין את החוסים, הנסמכים בו ומסתתרים בצילו (על פינחום א, ז).
• רַחוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו - הקב"ה מגלה רחמים כלפי עושי רצונו, אך גם למכעיסים אותו.
• וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו - תהלים קמה, ט.
• תַּחְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה שִׁבְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה - מעשי בני האדם הם במזימה ובמרמה. ראו משלי יב, ה: "תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָה".
• רְפִידָתוֹ רִמָּה קָבוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה - סופו של האדם להיקבר באדמה ולהיאכל על ידי תולעים.
• אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה - חייו ומעשיו של האדם קצרים וחסרי משמעות (ראו תהלים צד, יא; קמד, ד ואיוב ז, טז).
• שׁוֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת - מקשיב לתפילות.
• תּוֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת - על-פי תהלים קיט, כד, עז ו-צב.
• תַּכְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת - שפעולתו, מלחמתו, מביאה ישועה. על-פי ישעיהו נט, יז.
• הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת - הקב"ה שהוא גואל ומושיע. שיבוץ מתהלים סח, כא.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
