פרשת תזריע רביעי חמישי

פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בחומש שמות, ובה 75 פסוקים.

כהן מדין יתרו, חותן משה, שמע על תשועת עם ישראל ממצרים בידי ה'. הוא לוקח את בתו ציפורה ואת בניה, גרשום ואליעזר (ששמו, המשקף את עזרת האל בהצלת משה מחרב פרעה, מוצג לראשונה) ומגיע למשה. משה מברכו ומספר לו על הקורות את העם.

יתרו מברך את האלהים על פועלו ומכיר בעליונותו. הוא מקריב זבחים לאלהים, ושניהם יושבים עם אהרן וזקני ישראל לסעודה משותפת.

למחרת יושב משה לשפוט את העם מבוקר עד ערב. יתרו תוהה בדבר עומס מטלותיו, ומשה משיב שהוא השופט בסכסוכים ביניהם ומודיע להם את חוקי האל. יתרו טוען שהנטל כבד מדי לאדם אחד וכי יביא ל"נבילת" משה והעם. לצד תפקידו כמתווך בין העם לאלהים, עליו להאציל מסמכויותיו ולמנות שופטים כערכאות שיפוט נמוכות, כאשר משה יישאר רק השופט העליון. משה שומע בעצת חותנו, ואחר כך שולח את יתרו לארצו.

בחודש השלישי לצאת העם ממצרים, העם מגיעים למדבר סיני בחודש השלישי לצאתו ממצרים וחונה מול ההר. ה' מודיע למשה בהר שאם ישראל ישמעו לו יהיו לעם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש. משה מודיע זאת לזקני ישראל, וכל העם עונה שיעשה כדבר האל.

ה' מודיע שיבוא למשה בעב הענן כדי שהעם ישמע וגם יאמין במשה. ה' מודיע למשה שבעוד שלושה ימים ירד על הר סיני, ולכן על העם להתקדש ולכבס את בגדיהם. נאסר עליהם לגעת בהר ולהתקרב אליו, אחרת יומתו. משה מורה לעם גם להימנע מיחסי מין עד להתגלות.

בבוקר היום השלישי העם נחרד מול קולות, ברקים וענן כבד על ההר. משה מוציא את כולם מהמחנה לתחתית ההר. עשן נראה וקול שופר חזק נשמע, כשברקע משה ואלהים משוחחים. ה' יורד אל הפסגה וקורא למשה. משה מונחה לרדת לעם ולהזהירו שלא יתקרב להר, אחרת ימות. גם הכהנים מתבקשים להתקדש. משה משיב שהעם לא יוכל לעלות בשל צו ה'. ה' מורה למשה לרדת ולעלות חזרה עם אהרן והכהנים בלבד. משה יורד ומעדכן את העם.

ה' פותח העשרת הדיברות. הוא מציג את עצמו כמי שהעלה את בני ישראל ממצרים ואוסר על עבודת אלהים אחרים בכל דרך. אין לשאת את שמו לשווא. יש לזכור את יום השבת ולהימנע מעשיית כל מלאכה בו, כזכר למנוחת האל בבריאת העולם. יש לכבד את ההורים, וכך להאריך ימים. אין לרצוח, לנאוף, לגנוב, להעיד עדות שקר ולחמוד את מה ששייך לאחר.

העם, הנדהם מהדברים במרחק ונע בהתרגשות, מבקש ממשה שהדברים ייאמרו בקולו ולא בקול האל - שמא ימותו. משה מרגיע אותם ואומר להם שהכול נועד להטמיע בהם את יראת האל. הוא חוזר אל הערפל, וה' אומר לו שבני ישראל ראו כי דיבר עמם מן השמיים. אין להכין פסלים לייצוג האל. קרבנות יש להקריב במזבח על האדמה. במקרה של בניית מזבח מאבנים, אין להשתמש באבנים שסותתו מברזל, דבר המחלל אותן. אין לעלות אל המזבח במדרגות, משום שיש בכך חשיפת ערווה.