ברכת שים שלום (מתוך תפילת העמידה)

ברכת "שים שלום" היא הברכה החותמת את תפילת העמידה וגם את חטיבת ההודאה שבסופה בכל ימות השנה. ונושאה המרכזי הוא השלום, המופיע שלוש פעמים בגוף הברכה ופעם רביעית בחתימתה. ברכה זו אמנם שייכת מבחינת מבנה העמידה לקבוצה הנקראת "ברכות ההודאה" אך היא חורגת ממסגרת ההודאה ומביעה בקשה כללית לשלום ושגשוג בכל התחומים, כנראה בשל היותה הברכה החותמת ומסכמת את כל תפילת העמידה. הברכה היא מעין הרחבה והדהוד של ברכת הכהנים העתיקה, הנאמרת בציבור לפני ברכת "שים שלום" והמסיימת במלים "יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום".
השלום הוא הנושא המרכזי, גם משום שהמלה שלום נגזרת מהשורש ש.ל.מ. שפירושו בהקשר זה הוא להשלים. בנוסף לכך נתפש השלום בעיני רוב בני האדם כברכה המושלמת, וכך אכן אומר רבי שמעון בן חלפתא במשנה (עוקצין ג, יב): "לא מצא הקב"ה לישראל כלי מחזיק ברכה אלא השלום, שנאמר ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
הפסוק שאותו מביא רבי שמעון כראיה שימש כבסיס לקטע האחרון של הברכה: וטוב בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל ברוב עוז ושלום.
בנוסח הספרדי מחולקות הבקשות הראשונות ליחידות נפרדות: תורה וחיים, אהבה וחסד, ואילו בנוסח האשכנזי נאמר: תורת חיים ואהבת חסד. אף שהצירוף "אהבת חסד" מופיע במקרא (מיכה ו, ח), נראה להניח שהנוסח הספרדי הוא הקדום יותר, גם משום שהצירוף "תורת חיים" אינו מקראי, וגם משום שהמבנה של הנוסח הספרדי תואם להמשך הברכה: צדקה ורחמים, ברכה ושלום, כך שיש בה ארבעה צמדים בני שתי מלים. מכיוון שהנוסח האשכנזי הפך את שני הזוגות הראשונים לסמיכות, נמצא שאין בנוסחם בקשה מפורשת על הדבר החשוב ביותר, החיים, ולכן התווספה מלה זו במקום מאוחר יותר בנוסח, בצורה השוברת את המשקל המסוגנן:
ספרדי: תורה וחיים, אהבה וחסד, צדקה ורחמים, ברכה ושלום.
אשכנזי: תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום.
בימים הנוראים מוסיפים לפני חתימת הברכה נוסח בקשה מיוחד ובו תפילה שה' יכתוב ויחתום את המתפללים בספר חיים, ברכה, שלום, פרנסה טובה וכו'.
יש מספר לחנים למלים הראשונות של הברכה, ובמסורת הירושלמית ישנו מנהג בין החזנים להמשיך את המלים הראשונות במנגינה התואמת למלה האחרונה של ברכת כהנים שנאמרה קודם לכן.

למבוא לתפילת העמידה