audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ללא מבצע
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ללא מבצע
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ללא מבצע
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אני ה' בראתי
מעגל השנה שבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֲנִי ה' בָּרָאתִי שַׁבָּת לָכֶם נָתַתִּי – השבת היא בריאה של הקב"ה, וניתנה לעם ישראל. הדברים מיוסדים על הפסוק בשמות (טז, כט): רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת...
    • שָׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתִּי שָׁמַרְתִּי יוֹם הַשַּׁבָּת – השבת הייתה שמורה במקומו של הקב"ה, בשמים, וממקום שמירתה ניתנה לעם ישראל. הבית הזה רומז למדרש המובא בתלמוד הבבלי (שבת דף י עמוד ב): 'מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל'. הלשון על פי הנאמר בתפילת שלמה (מלכים א ח, לט): וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ...
    • אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם שִׁשָּׁה יָמִים לִמְלַאכְתְּכֶם – במקומות שונים במקרא נאמר שששת ימי המעשה נועדו למלאכה, כגון בשמות כ, ח: 'שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָל מְלַאכְתֶּךָ'.
    • תִּגְמְרוּ כָּל עִסְקֵיכֶם – רומז לדברי חז"ל, המובאים גם ברש"י, על הפסוק האמור משמות (כ, ח): 'כשתבוא שבת, יהא בעיניך כאלו מלאכתך עשויה, שלא תהרהר אחר מלאכה'.
    • עֹנֶג קִרְאוּ לַשַּׁבָּת – מיוסד על הפסוק בישעיה נח, יג: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג..., הנאמר גם בנוסח הקידוש של יום השבת.
    • שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת כִּי אֶשְׁמֹר דִּינֵי שַׁבָּת – הקב"ה שומר ומשגיח בשכר שמירת השבת. יש כאן רמז לפתיחת פיוטו הנודע של אבן עזרא: 'כי אשמרה שבת אל ישמרני', והדברים מכוונים לדברי התלמוד בשבת דף קיח, המפרטים את שכרו של השומר שבת: 'אלמלי (=אם) שמרו ישראל שבת ראשונה (=אחת) לא שלטה בהן אומה ולשון'.
    • שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת – לשון הפסוק בתהילים יז, ח: 'שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן', שמשמעו שמור עלי כפי שאדם שומר על עינו. בת עין הוא כינוי פיוטי לאישון.
    • אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת אַלְפַּיִם תְּחוּם שַׁבָּת – כאן מבאר המשורר את אופן שמירת השבת: להימנע מלעשות 39 המלאכות האסורות מן התורה וכן את האיסור שקבעו חכמים – לצאת מחוץ לתחום של אלפיים אמה בשבת. (והשוו לשון המשנה במסכת שבת (ז, ב): 'אבות מלאכות ארבעים חסר אחת', וכן את דברי התלמוד הבבלי (סוטה דף כז עמוד ב): 'ואלפים אמה תחום השבת').
    • כִּי הִיא זַכָּה וּבָרָה – השבת טהורה ונקייה, על דרך המובא בתהלים יט, ט: 'מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם'. הצירוף 'זכה וברה' רווח בכמה פיוטים (כגון 'אשורר שירה לכבוד התורה').
    • מוֹרִיד נְשָׁמָה יְתֵרָה – מבוסס על דברי ריש לקיש בתלמוד (תענית דף כז עמוד ב): 'נשמה יתירה ניתנה בו באדם בערב שבת, במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו'.
    • לְעַם שׁוֹמְרֵי הַשַּׁבָּת – כינוי זה לישראל נזכר בתפילות השבת – 'ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג, עם מקדשי שביעי'.
    • עָשָׂה אֶרֶץ וְשָׁמַיִם – מבוסס על הנאמר בפרשת הבריאה (בראשית ב, ד): ...בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
    • רוֹקַע אֶרֶץ עַל מַיִם – הקב"ה פרש כביכול את הארץ על פני המים. על פי הפסוק בתהילים קלו, ו: 'לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמַּיִם'.
    • בָּרָא מְכוֹן שָׁמַיִם – צירוף המבוסס על הפסוק וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ... (מלכים א ח, לט).
    • וְנָח בְּיוֹם הַשַּׁבָּת – ככתוב ...וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי... (שמות כ, י).
    • וִהְיִיתֶם לִי קְדוֹשִׁים – שיבוץ הפסוק ביקרא כ, כו.
    • כִּי בָּהּ תֵּצְאוּ לַחָפְשִׁים – בשבת האדם משתחרר מעול הפרנסה. מיוסד על הפסוק בשמות כא, ב: ...וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם.
    • צִוָּה לַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים לִשְׁמֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת – כפי שנאמר בעשרת הדיברות (דברים ה, יד): 'עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת'.
    • נַחַת רוּחַ תִּמְצָאוּ אִם מֵהַשֵּׁם תִירָאוּ – הכוונה למנוחת השבת התלויה גם ביראת ה'. הקשר בין השבת ובין יראת ה' ומקדשו מובע גם בפסוק בויקרא יט, ל: 'אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה''.
    • לֶחֶם מִשְׁנֶה תִּבְצָעוּ – הציווי לברך בסעודות השבת על שתי חלות, כדברי התלמוד במסכת שבת (קיז עמוד ב): 'אמר רבי אבא: בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות, דכתיב לחם משנה (שמות טז, כב)'.
    • זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּשַׁבָּת – בפרשת יתרו נאמר זכור את יום השבת ובפרשת ואתחנן נאמר שמור את יום השבת. על פי חז"ל זו תמצית מצוות השבת – הציווי של 'זכור' מצווה על זכירת מעשה בראשית ויציאת מצרים; 'שמור' הוא הציווי על המלאכות האסורות בשבת (ראו התלמוד הבבלי, ראש השנה כז ע"א).
    • חֶמְדָּה גְּנוּזָה לָכֶם – הביטוי 'חמדה גנוזה' נאמר על התורה (בבלי שבת פח עמוד א), והמשורר הסב אותו כלפי השבת על פי דברי התלמוד בשבת (דף י עמוד ב): 'מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה'.
    • קִרְאוּ עַל שֻׁלְחַנְכֶם מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת – רמז לזמירות שבת (ואף לשיר זה) הראויים להיות מושרים על שולחן השבת. מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת הוא שיבוץ הפסוק בתחילת מזמור צב בתהילים, מזמור הנאמר בתפילות השבת.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?