בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
סוריה - חלב (ארם צובה)
כל המסורות
סוריה - חלב (ארם צובה)
-
1.
סוריה - חלב (ארם צובה) אליעזר חג'אג'
-
2.
סוריה - חלב (ארם צובה) מאיר עבוד
נגן שירים ברצף
|
מי ימלל עזוז גבורות / ר' מרדכי עבאדי מִי יְמַלֵּל עֱזוּז גְּבוּרוֹת מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים אֲשֶׁר הוֹצִיא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן מִידֵי מִצְרַיִם רָעִים עֹז זִמְרָת יָהּ הַלְלוּיָּהּ זַמְּרוּ לוֹ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה לֵאלֹהִים חַי הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב רָנּוּ יַחְדָּו רֻבֵּי חֲסָדָיו עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים אֲשֶׁר נִלְחַם בְּאֶרֶץ חָם שָׁמַע שַׁוְעַת עֲשׁוּקִים שָׁלַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְעַמּוֹ יְבַשְׂרוּ טוֹב דָּם צְפַרְדֵּעַ בָּהֶם גִּדֵּעַ רָאשֵׁי קָמִים וְצָרִים כִּנִּים עָרוֹב וְאַרְבֶּה לָרוֹב בַּבָּתִּים וּבַחֲדָרִים שְׁחִין בָּרָד וְדֶבֶר רָד בַּמִּקְנֶה וּבַעֲדָרִים יָמֵשׁ חֹשֶׁךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לֹא רָאוּ אִישׁ אוֹר כִּי טוֹב כַּחֲצוֹת לַיִל וְלֹא בְחַיִל הַשֵּׁם הִכָּה בְּכוֹרוֹת פַּרְעֹה קָרָא צְאוּ בִּמְהֵרָה חָפְשִׁים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת קוּמוּ צְאוּ בָּצֵק שְׂאוּ וּמִשְׁאֲרוֹת צְרוּרוֹת וְהַעְתִּירוּ בַּעֲדֵנוּ נַפְשֵׁנוּ תָלִין בַּטּוֹב יוֹם זֶה לָכֶם בּוֹ יֶהְגֶּה פִיכֶם בְּרֹן פֶּה צַח שִׁיר מִזְמוֹר שִׂמְחָה הַלֵּל לְרַב מְחוֹלֵל לֵיל זֶה הָחֵל וְגָמוֹר לֵיל שִׁמּוּרִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּחֹדֶשׁ אָבִיב שָׁמוֹר בּוֹ נִגָּאֵל בְּכֹחַ וָאֵל נַעֲלֶה אֶל הַר הַטּוֹב |
|
פיוט לחג הפסח במסורת ספרד-ירושלים. המחבר, ר' מרדכי עבאדי, תלמיד חכם ופייטן בן המאה ה-19 שעלה מחלב לירושלים, הוא מן הפייטנים הבולטים במסורת זו במאתיים השנים האחרונות, ולמעשה אחד האחראים על דמותה העכשווית. כרבים מן הפיוטים לפסח, מבוסס גם פיוט זה על מאמר חז"ל הקושר בין גאולת העבר – הגאולה ממצרים – לגאולה העתידה: "בניסן נגאלו, בניסן עתידין להגאל". אך לא העתיד עומד במוקד השיר, אלא דווקא העבר; רוב מחרוזות השיר מוקדשות לתיאור מפורט של השחרור משעבוד מצרים, ובתוכו גם סקירה מלאה של עשר המכות. במבט ראשון נראה התיאור חסר כל ייחוד, אך מבט שני מסייע לגלות בו דבר-מה נוסף. כאשר הפייטן מנסח מחדש את דברי פרעה המפציר במשה ובאהרן להוציא את ישראל לאחר מכת בכורות, הוא כותב כך: "פַּרְעֹה קָרָא צְאוּ בִּמְהֵרָה / חָפְשִׁים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת // ... // וְהַעְתִּירוּ בַּעֲדֵנוּ / נַפְשֵׁנוּ תָלִין בַּטּוֹב". בקשת פרעה ממשה ואהרן שיתפללו עבורו נזכרת גם במקרא. אלא שהפייטן מעניק לפרעה פרספקטיבה היסטורית ארוכת טווח ומפתיעה: פרעה מאמין שהוא המשעבד האחרון של בני ישראל, ושמעתה יהיו הם "חָפְשִׁים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת". |
| כותר |
מי ימלל עזוז גבורות |
|---|---|
| סולם |
מקאם: נהוואנד |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט לחג הפסח במסורת ספרד-ירושלים. המחבר, ר' מרדכי עבאדי, תלמיד חכם ופייטן בן המאה ה-19 שעלה מחלב לירושלים, הוא מן הפייטנים הבולטים במסורת זו במאתיים השנים האחרונות, ולמעשה אחד האחראים על דמותה העכשווית.
כרבים מן הפיוטים לפסח, מבוסס גם פיוט זה על מאמר חז"ל הקושר בין גאולת העבר – הגאולה ממצרים – לגאולה העתידה: "בניסן נגאלו, בניסן עתידין להגאל". אך לא העתיד עומד במוקד השיר, אלא דווקא העבר
רוב מחרוזות השיר מוקדשות לתיאור מפורט של השחרור משעבוד מצרים, ובתוכו גם סקירה מלאה של עשר המכות. במבט ראשון נראה התיאור חסר כל ייחוד, אך מבט שני מסייע לגלות בו דבר-מה נוסף. כאשר הפייטן מנסח מחדש את דברי פרעה המפציר במשה ובאהרן להוציא את ישראל לאחר מכת בכורות, הוא כותב כך: "פַּרְעֹה קָרָא צְאוּ בִּמְהֵרָה / חָפְשִׁים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת // ... // וְהַעְתִּירוּ בַּעֲדֵנוּ / נַפְשֵׁנוּ תָלִין בַּטּוֹב". בקשת פרעה ממשה ואהרן שיתפללו עבורו נזכרת גם במקרא. אלא שהפייטן מעניק לפרעה פרספקטיבה היסטורית ארוכת טווח ומפתיעה: פרעה מאמין שהוא המשעבד האחרון של בני ישראל, ושמעתה יהיו הם "חָפְשִׁים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה בסולם מקאם: נהוואנד
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
