audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

בבית נאוה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר בבית נאוה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • •בְּבֵית נָאוָה בּוֹ אֶשְׂמַח וְאָגִיל – בבית המקדש אני עתיד לשמוח; הצירוף 'בְּבֵית נָאוָה' על פי תהלים (צג, ה): עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ ה' לְאֹרֶךְ יָמִים. משמעות הצירוף בפסוק היא שהקדושה מעניקה נוי ויופי לבית ה'. אַל נָא תָּשִׂים בּוֹ רוֹדֵם חֲסִין – אל תיתן לרשעים לשלוט בבית המקדש. הצירוף 'רוֹדֵם חֲסִין' יכול להתפרש כאן בכפל משמעות: א. כינוי לרשעים, משורש ר.ד.ה. ב. בקשה לקב"ה, שכינויו 'חֲסִין' על פי תהלים (פט, ט): ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ, שירדה את הרשעים וישלוט בהם. אָז שִׁיר אוֹמַר – או אזאשא לך שיר. ההבטחה לשיר לקב"ה בזמן הגאולה רווחת בפיוטים רבים מהדורות האחרונים ובכלל. טַהֵר חוֹבִי נֶאֱמָן – מחל לפשעי. 'נֶאֱמָן' – כינוי לאל על פי דברים (ז, ט): וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. מַהֵר כַּשֶּׁלֶג חַוֵּר לְעַבְדָּךְ – אנא ממך, הזדרז להלבין את חטאי כשלג. דימוי החטא לגורם אדום שיש להלבינו כדי לנקותו, מבוסס על ישעיהו (א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. נוֹדֵד וְנֶעֱזָב – הפייטן מתאר את עצמו כ'נוֹדֵד וְנֶעֱזָב', אולי בזיקה לענשו של קין, כאמור בבראשית (ד, יג-יד): וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי. לָךְ יוֹחִיל לְעוֹלָמִים – אתפלל לכבודך תמיד, בבוא הגאולה. בְּעִיר חֶמְדָּה לְךָ רוֹעִי אָשִׁיר אֵלִי תָרוּם – בעיר הקודש אשיר לך בבוא העת, ואשגבך. 'בְּעִיר חֶמְדָּה' – פרפראזה על הצירוף המופיע בירמיהו (ג, יט): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי... 'רוֹעִי' הוא כינוי לקב"ה על פי תהלים (כג, א): מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר. אָשִׁיר לָעַד בְּשִׁיר תּוֹדָה – שירי המכבד אותך יהא תמיד על שפתי, ברוח דברי משורר התהלים (צה, ב): נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. מכאן ואילך חוזרים אותם היגדים בצורות שונות אך בניסוח כמעט זהה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?