audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה ללא מבצע
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה רחמים חי בן חנינה הכהן
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אנוש נוצר
מעגל השנה שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֱנוֹשׁ נוֹצָר וְכָל נִבְרָא הָבוּ כָבוֹד וְתִפְאָרָה וּתְנוּ חוֹסֶן עוֹז לַתּוֹרָה יִרְאַת ה' טְהוֹרָה – האדם, וכל בריות עולם, תנו שבח והלל לתורה, ברוח דברי משורר התהלים (כט, א): מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. ובעוד שבתהלים השבח ניתן לקב"ה, הרי שבפיוט מוסב השבח על תורתו. 'יִרְאַת ה' טְהוֹרָה' – כינוי לתורה, על פי תהלים (יט, י): יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו.
    • עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה – התורה שורה על הכל. שיבוץ קטע פסוק משמואל ב (כג, ה) כִּי לֹא כֵן בֵּיתִי עִם אֵל כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה... פסוק זה נדרש בתלמוד על ידי ברוריה אשת ר' מאיר בהקשר של לימוד תורה (בבלי עירובין, נד ע"א): "ערוכה בכל ושמורה – אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך, משתמרת, ואם לאו – אינה משתמרת".
    • מִפְּנִינִים הִיא יְקָרָה – התורה יקרה יותר אף מן הדברים היקרים לאדם. מיוסד על משלי (ג, טו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
    • יְאוֹת קוֹל שִׁירָה וְזִמְרָה לִכְבוֹד תּוֹרָה הַהֲדוּרָה – קולות שיר ושבח לתורה המכובדת, יהיו רצויים ומבורכים.
    • הֲלֹא הִיא רַהַב מַחֲצֶבֶת מְחוֹלֶלֶת הַתַּנִּינִים – לתורה כוח עצום. מיוסד כשימוש מושאל לפסוק מישעיהו (נא, ט): עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין. במקור מתייחס הנביא לזרוע האל, שבכוחה לשבור את מצרים ואת פרעה, המכונה לעתים 'התנין הגדול', וכאן המשורר מסב את תיאור עוצמת האל לתיאור עוצמת התורה; אופייה של עוצמה זו מתברר בטור הבא.
    • מַצֶּלֶת מֵאֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וּמִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים – כוחה של התורה טמון ביכולתה להציל את האדם מעונש הגיהנום. 'מַּיִם הַזֵּדוֹנִים' – בהשאלה מתהלים (קכד, ה): אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים.
    • בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם מְדוֹרָהּ וְעַל הָאָרֶץ יָרַד אוֹרָהּ עַל יַד אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה – מקומה הטבעי של התורה הוא בשמים, ולא ירדה התורה אל הארץ אלא בזכות משה רבנו, שהביאה לכאן. רעיון זה נזכר הרבה בדברי חז"ל, למשל במדרשים המוסבים על הפסוק ממשלי (כא, כב): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה, שכך דרשו בו (ויקרא רבה, פרשה לא): "'עלה חכם' – זה משה, [שנאמר:] 'ומשה עלה אל האלהים' (שמות יט, ג). 'ויורד עוז מבטחה'... – 'עוז', זו תורה... 'מבטחה' – שבטחונן שלמלאכים עליה, שהיו סבורין שלהם ניתנה התורה, עד שאמר להם הקב"ה 'ולא תמצא בארץ החיים' (איוב כח, יג)" (וראו גם את האגדה על ריב משה והמלאכים בקבלת התורה, בבלי שבת, פח ע"ב).
    • רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ מְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל תִּלָּם – מי שמתאמץ ללמוד את התורה ולקיים מצוותיה, הרי הוא כמי שעליו העולם עומד. מבוסס על דברי המשנה במסכת אבות (פ"ה מ"א), המתארת את הצדיקים כמי שמקיימים את העולם, בניגוד לרשעים המאבדים אותו ומסכנים את קיומו.
    • וְלָקַח מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכָל וָחַי לְעוֹלָם – העוסק בתורה הוא כמי שאוכל את פרי עץ החיים המעניק חיי נצח, כאותו עץ בגן-עדן עליו מסופר בבראשית (ג, כב): וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם.
    • קוּמוּ מִפָּנָיו בְּמוֹרָא – כבדו אותו, את העוסק בתורה, וקומו מפניו ביראה, על פי הציווי שבספר ויקרא (יט, לב): מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'.
    • וְאִם מִדַּת יָמָיו קָצְרָה הֲלֹא הוּא גָדוֹל בַּצּוּרָה – ואף אם התלמיד–חכם הוא צעיר בימים יש לקום מלפניו, שהלא תורתו עִמו, והיא ההופכת אותו למכובד. הפייטן מתבסס על דברי הגמרא במסכת קידושין (לב ע"ב): "רבי יוסי הגלילי אומר: אין 'זקן' אלא מי שקנה חכמה". ואכן לדעת רבי יוסי הגלילי יש חובה הלכתית לקום גם לפני תלמיד–חכם צעיר, וכך מכריע גם הפייטן.
    • נַפְשִׁי עוּרִי מִתּוֹךְ שֵׁנָה בְּצֵל קוֹרַת עֲצָתִי שְׁבִי – לאחר שפנה הפייטן לקהלו והפציר בו לעסוק בתורה ולכבד תלמידי חכמים, הוא פונה כעת אל נפשו-שלו, ומעורר אותה להקשיב לעצתו – אותה עצה שהפנה עד כה לזולתו.
    • וּמֵי שֵׂכֶל חָכְמָה וּבִינָה בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה תִּשְׁאֲבִי – אם תשמעי לעצתי, תהיי כמי שכביכול שואבת את מי התורה (שכן התורה משולה למים), ותעשי זאת בשמחה. מיוסד על ישעיהו (יב, ג): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.
    • זוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ יְשָׁרָה מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּבָרָה עֵינֵי הַשֵּׂכֶל מְאִירָה – דרך התורה היא דרך ראויה ומועילה לאדם, ככתוב בתהלים (יט, ח): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.
    • פִּי יֹאמַר וְלִבִּי יַחְמֹד רְצֵנִי אֵל בְּבַקָּשָׁתִי – בחתימת שירו פונה הפייטן לקב"ה ומבקשו לסייע לו לעשות את שפיו אומר וליבו חפץ, כלומר – לדבוק בתורה.
    • צוֹר תְּעוּדָה וַחֲתֹם לִמּוּד בְּקִרְבִּי עַד בֹּא יוֹם חֲלִיפָתִי – סייע לי לצרור את התורה כתעודה כתובה החתומה בלבי, עד יום מותי. מיוסד על ישעיהו (ח, טז): צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי.
    • בְּאָהָלְךָ עוֹלָמִים אָגוּרָה וְנִשְׁמָתִי לְךָ תְּשׁוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים צְרוּרָה – אני משתוקק לשהות במחיצתך לנצח, ולהעניק לך את נשמתי; נראה שהפייטן מתייחס כאן לזמן שלאחר מותו, אותו הוא רואה כהמשך לעיסוקו בתורה בחייו: כשם שבחייו הוא מבקש לעסוק בתורה ולזכות בכך לקרבת אלוהים, כך במותו הוא מייחל שנשמתו תזכה, על ידי כך, לקרבת אלוהים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?