audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר שירה חדשה שיבחו גאולים
מעגל השנה יום כיפור;ימים נוראים;ראש השנה
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְּאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם – כשעמדו ישראל על שפת ים סוף, לאחר חצייתו, הם שיבחו אותך בשירה ששרו לפניך, ככתוב בשמות (טו, א): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. שירתם היתה 'שִׁירָה חֲדָשָׁה' - צירוף לשוני ייחודי, המתכתב עם לשון המקרא במקומות רבים, למשל בתהלים (לג, ג): שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. במקורות אחרים הוא מזוהה דווקא עם שירת המלאכים בשמים (בראשית רבה, פר' עח, ועוד): "אמר ר' חלבו בכל יום הקב"ה בורא כת מלאכים חדשים ואומרים שירה חדשה והולכים להם".
    • יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ – כל ישראל היו אז כאיש אחד, הודו לך והמליכו אותך עליהם; הלשון מזכירה את לשון הקדושה בחלק מנוסחיה – " יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ", אלא שבעוד הקדושה כורכת יחדיו את ישראל והמלאכים, הברכה שלפנינו מדגישה את אחדותם והיותם יחדיו של ישראל.
    • ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד – שיבוץ פסוק מלא כצורתו משירת הים ( שמות טו, יח) – פסוק המבטא את תקוות מלוכתו העתידית והנצחית של הקדוש ברוך הוא. מתוך המשך ישיר לתקוות גאולי מצרים והזדהות עמה, עוברת התפילה לבקש על הגאולה העתידה.
    • צוּר יִשְׂרָאֵל – כינוי האל, המגן על עמו, על פי שמואל ב (כג, ג): אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים. ואפשר שמחבר התפילה בחר כינוי זה דווקא לא רק משום החתימה ב'יִשְׂרָאֵל', אלא גם משום שבפסוק אחר מופיע כינוי דומה יחד עם תיאור הקדוש ברוך הוא כגואל, בהתאם לעניינה של ברכתנו. ככתוב בתהלים (יט, טו): יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
    • קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל – התייצב והתנשא לסייע לעמך ישראל; פרפראזה על דברי דוד בתהלים (לה, א-ב): לְדָוִד רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי.
    • וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל – וגאל את שבטי יהודה וישראל כפי שהבטחת ואמרת לנביאך ישעיהו, ככתוב להלן. אפשר שהצירוף 'יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל' רומז גם לנבואה נוספת שאינה מוזכרת בברכה במפורש, מדברי ירמיהו (כג, ה-ו): הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ ה' צִדְקֵנוּ.
    • גֹּאֲלֵנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל – שיבוץ פסוק מלא כצורתו מנבואת ישעיהו (מז, ד).
    • בָּרוּך אַתָּה ה' גָּאַל יִשְׂרָאֵל – לשון חתימת הברכה בשם ה', תוך הדגשה חוזרת של נושא הברכה – הגאולה. את הנוסח 'גָּאַל יִשְׂרָאֵל' – בעבר, ולא בהווה כמקובל בברכות אחרות – קבע האמורא רבא, על פי הכתוב בתלמוד הבבלי (פסחים קיז, ע"ב). ואפשר שבעבר היו שנהגו לחתום בלשון הווה, בהתאם לפסוק מישעיהו (מט, ז): כֹּה אָמַר ה' גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ...


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?