audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מי לה' אתי עורך
מעגל השנה שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מִי לַה' אִתִּי עוֹרֵךְ מִלִּין יַחְבִּיר שִׁיר הַשִּׁירִים... יְפָאֵר לְעוֹשֵׂה אוֹרִים – הפייטן מזמין את הסובבים אותו להצטרף אליו, לחבר ולשיר שירים לכבוד ה'. הביטוי 'עורך מלין' הוא על פי דברי אליהוא באיוב (לב, יד): וְלֹא עָרַךְ אֵלַי מִלִּין וּבְאִמְרֵיכֶם לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ.
    • יַפְטִיר שָׂפָה יִקְרָא אַבְרֵךְ יְפָאֵר לְעוֹשֵׂה אוֹרִים – יפתח את פיו ויהלל את ה' יוצר המאורות. הביטוי 'יפטיר שפה' משמעו יפתח פיו, לפי תהלים כב, ח: כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ. קריאת 'אברך' היא קריאת כבוד, לפי תיאור הכבוד שחלקו המצרים ליוסף בהיותו המשנה למלכם: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם (בראשית מא, מג).
    • לְפָנָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ יָשִׁירוּ עֲרָבִים וּשְׁחָרִים – לפני ה' ישתחוו הכול וישירו בערב ועם שחר, השכם בבוקר. נראה כי כאן רומז הפייטן לשירת הבקשות המושרת בלילות השבת ולקראת שחר. הלשון לפי ישעיהו מה, כג: ...כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן.
    • נָאוָה תְּהִלָּה לַיְּשָׁרִים יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ לַה' – לאנשים הישרים נאה להלל את ה' ביום שבת הקדוש, הלשון לפי תהלים לג, א: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.
    • אִישִׁים דּוֹדִים הָאֲהוּבִים הִקָּבְצוּ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם – הפייטן פונה אל בני קהילתו, שאותם הוא אוהב, וקורא להם להתאסף כדי לעבוד את ה' יחד ולהללו במעמד שירת הבקשות.
    • לְעָבְדוֹ שְׁכֶם – לעבוד את ה' יחד. זהו ביטוי מקוצר של הצירוף 'לעבדו שכם אחד', שמקורו בצפניה ג, ט: כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
    • לְקַלֵּס אֵל עַל עֲרֵבִים בְּקֹדֶשׁ בֵּית אֱלֹהֵיכֶם בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים – לשבח את ה' בבית הכנסת בשבתות ובחגים. לא ברורה משמעות המלה 'ערבים' כאן. לפי הניקוד שבו היא באה היא משמשת כשם תואר שעניינו נעימים. ואולם לפי מיקומה במשפט היא צריכה להיות כשם עצם. ייתכן שצריך לשנות את ניקודה לערָבים שהוא צורת הרבים של השיח או העץ הגדל על המים. לפי משמעות זו נראה שהפייטן שאב את הצירוף עַל עֲרֵבִים מתהלים קלז, א-ב: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
    • פֶּרְיְכֶם תְּנוּ עַנְפֵיכֶם – תניבו פירות. ייתכן שמדובר כאן בברכת פוריות המתייחסת לפרי הבטן, ושבה מברך הפייטן את משתתפי הבקשות, ושמא מדובר כאן בניב השפתיים, כלומר בשירי התהילה לה' הנאמרים במעמד זה.
    • אָז תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' – ברכת הפייטן לבאי הבקשות מבוססת על שני פסוקים: מזכריה ח, יג ...כֵּן אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה אַל תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם, (לשון זו מופיעה בפסוקים נוספים), ותהלים כז, ד: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
    • יָבוֹא לְצִיּוֹן בְּרִנָּה מְבַשֵּׂר לִקְבֹּץ גְּאוּלִים – בבית זה עוברת הברכה שמברך הפייטן את באי הבקשות להקשר הלאומי הרחב יותר, והוא עוסק בבשורת גאולת ציון וקיבוץ הגלויות. בראשית הבית מהדהדים דברי ישעיהו (לה, י): וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה... (וראו גם שם, נא, יא).
    • יַשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ נַעֲנָה יְרוֹמֵם נַפְשׁוֹת אֻמְלָלִים – בזמן הגאולה יבוא סוף לסבל. הפייטן אומר זאת באמצעות תקבולת, שחלקה הראשון, המתייחס להשבעת העוני והרעב, נשען על דברי ישעיהו (נח, י) וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם.
    • בְּנוֹת יְהוּדָה תָּגֵלְנָה – בעת הגאולה ישמחו בנות יהודה. הלשון לפי תהלים צז, ח: שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ ה', וראו גם שם, מח, יב.
    • בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים מְשׁוֹרְרִים מְהַלְּלִים – על פי האמור בהעלאת הארון לירושלים על ידי דוד: וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִּלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה (דברי הימים א טו, טז).
    • הַלְלוּ עַבְדֵי ה' – פסוק הוא מתהלים קיג, א: הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', וכן ראו שם, קלה, א. בשיבוץ זה הופך הפסוק לדו-משמעי: הוא משמש הן כקריאה לעבדי ה' להלל את ה', כמו במקור, הן כקריאה להלל את עבדי ה', שלפי ההקשר הם אלו שבאים להלל את ה' בבקשות.
    • רוֹמְמוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת עֵדָה הָעוֹמְדִים בַּלֵּילוֹת – שוב קורא הפייטן לבאי מעמד הבקשות הערים בלילות לשבח את ה' בציבור. מהדהדים כאן הפסוקים מתהלים (סח, כו-כז): קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל, ומתהלים קלד, א ...הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת.
    • הַשְׁמִיעוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת נִפְלָאוֹת עוֹשֵׂה גְדוֹלוֹת – ספרו והשמיעו לכל את נפלאותיו של ה'. הלשון לפי תהלים (כו, ז) לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וכן שם (קלו, ד): לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
    • עַל אַחַת כַּמָּה מַעֲלוֹת פִּינוּ יִמָּלֵא תְהִלּוֹת – זהו שילוב של ביטויים המופיעים בתחילתו של הפיוט הקדום 'דיינו' ובסופו: כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ... עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ. נראה שמשמע הדברים הוא שעל כל הטובות הגדולות שה' גמל עמנו נרבה להלל אותו, כדברי משורר התהלים (עא, ח): יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ.
    • בִּמְקוֹם זְבָחִים וְעוֹלוֹת רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה' – הפייטן מייחל שמילות השבח וההלל הבאים במקום הקרבנות, יעלו לרצון לפני ה' כריח הניחוח שעלה מן הקרבנות. הצירוף 'ריח ניחוח לה'' מופיע במקומות אחדים במקרא, למשל בויקרא א, ט ...וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'.
    • חִזְּקוּ יַד אַנְשֵׁי סְגֻלָּה הַקָּמִים בַּחֲצוֹת בְּעוֹד לַיְלָה – חזקו ואמצו, אתם המיוחדים, הקמים באמצע הלילה לשירת הבקשות. הביטוי 'חזקו יד' מופיע בתנ"ך, למשל בישעיהו לה, ג חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ. בצירוף 'הקמים... בעוד לילה' מהדהד לאמור באשת חיל: וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ(משלי לא, טו).
    • נָכוֹן לָכֶם בִּשְׁמֵי מַעְלָה טוּב צָפוּן לָנֶצַח סֶלָה – גמול טוב שמור בשמים לכם, הקמים לשירת הבקשות בלילות. הלשון לפי תהלים לא, כ: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.
    • זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְעוֹלָה לְמִנְחָה סֹלֶת בְּלוּלָה – משפט זה אינו ברור, ונראה כי אף הוא מתייחס למנהג שירת הבקשות, שבו עוסק הפיוט כולו. הפייטן מבקש שמנהג זה ייחשב כקרבן עולה וכמנחה העשויה סולת, הנלוית לקרבן.
    • וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה לָכֶם מֵאֵת אֵל ה' – הפיוט נחתם שוב בחיזוק הטובה הרבה המובטחת לשרי הבקשות. אף כאן חוזר ביטוי הלקוח ממשפט הסיום של הפיוט הקדום 'דיינו': עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?