audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אלג'יריה - אורן דניאל אשכנזי
  • 2.
    אלג'יריה - אורן שמואל כהן
  • 3.
    כורדיסטן - סלמניה עזרא מרדכי
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו חנה עזרא, טובה קשטיאל, לילי דוד, ציפורה אליהו, ציפורה דניאל, רבקה אליה, שמחה שמואל, שרה אליאס
  • 5.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 6.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל Rivers of babylon
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל נסים בר יוסף
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אלהי עז תהלתי
מעגל השנה ימים נוראים;לכל עת;שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֱלֹהֵי עֹז תְּהִלָּתִי רְפָאֵנִי וְאֵרָפֵא – הפייטן פונה אל ה', המחזק אותו, ושאותו הוא מהלל, בבקשת רפואה. פנייתו נשענת על פנייתו של ירמיהו (יז, יד) רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה, שאומצה גם כמטבע ברכת רפואה שבתפילת העמידה.
    • וְתֵן מַרְפֵּא לְמַחֲלָתִי לְבַל אָמוּת וְאֶסָּפֶה – רפא את מחלתי כדי שלא אמות בה.
    • לְךָ אוֹדֶה בְּעוֹדִי חַי בְּתוֹךְ רֵעַי וְגַם אַחַי – כל עוד אני חי אוכל להודות לך בציבור. יש בטענה זו דמיון לדברי דוד בתהלים ל, י: מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ.
    • וְאַרְבֶּה מַהֲלַל שִׂיחִי בְּקוֹל עָרֵב וְנִיב יָפֶה – אשיר ואתפלל לכבודך בקול נעים ובביטוי שפתיים נאה. הצירוף בְּקוֹל עָרֵב על פי שיר השירים (ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.
    • יְשׁוּעָתְךָ תְּבוֹאֵנִי וְעַל רַגְלַי תְּקִימֵנִי – אני מתפלל לישועתך שתושיע אותי ותעמידני חזרה על רגלי.
    • וְעַל רַגְלַי תְּקִימֵנִי – מקבילתו הארמית של ביטוי זה מופיעה בדניאל ז, ד: קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַפַּיהּ גַפַּהּ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ.
    • בְּשׁוּבִי עוֹד אֱלֵי כַנִּי – כשאחזור אל מצבי הרגיל, כלומר כשאשוב אל בריאותי. ביטוי זה מופיע פעמיים בהקשר של שר המשקים ששירת את פרעה בבראשית מ, יג בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ, וכן שם, מא, יג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה.
    • לְטוֹבָתְךָ אֲנִי צוֹפֶה – אני מצפה לטובה שתעשה עמדי ותרפא אותי.
    • קְשׁוֹב כִּי רַב כְּאֵב לִבִּי – הקשב לבקשת הרפואה שלי, כי לבי כואב מאוד. הביטוי על פי ישעיהו סה, יד: ...וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ.
    • כְּאֵשׁ בּוֹעֵר בְּתוֹךְ קִרְבִּי – תחושת הכאב הפנימית דומה לאש. שורה זו מהדהדת לדברי דוד בתהלים לט, ד-ה: חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי. הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי.
    • וְלֹא נוֹתְרָה נְשָׁמָה בִּי – חוליי קשה כל כך, עד שנשמתי כמעט פורחת. ביטוי זה לקוח מן האמור בבנה של האשה האלמנה במלכים א יז, יז: ... וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה.
    • וְכֹחִי הוּא מְאֹד רָפֶה – וכחי נחלש מאוד.
    • יְהִי נָא חַסְדְּךָ עָלַי לְסָמְכֵנִי בְּמַעְגָּלַי – כאן מופנית בקשת הרפואה והתמיכה אל מידת החסד של אלוקים, שכן בבית החותם ירמוז הפייטן לתליית מחלתו בחטאיו. שיבוץ הוא של האמור בתהלים קיט, עו-עז יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ. יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה...
    • לְסָמְכֵנִי בְּמַעְגָּלַי – לעזור לי בדרכי, לפי תהלים יז, ה תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי.
    • וְכָל יָמַי וְגַם לֵילַי אֲהַלֶּלְךָ בְּנֹעַם פֶּה – שוב חוזר הפייטן אל הבטחתו להלל את ה' בביטוי שפתיים נעים לאחר שיחלים. כאן מודגשת התחייבותו להתמיד בתהילתו.
    • מְחֵה פִשְׁעִי כְּמוֹ עָנָן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן וְאֵרָאֶה וְאֶתְבּוֹנָן – את הבקשה, המופיעה בסוף הפיוט, לכפרת חטאו של השר ניתן להבין כנובעת מתוך ההנחה המובלעת שמחלתו באה לו בשל פשעו, ועל כן בכפרת החטא יירפא. פירוש זה משאיר גם את הבית האחרון בגדר המשך בקשת הרפואה. לצד פירוש זה, ניתן לראות את הבית האחרון כבקשתו של הסובל להיחלץ משדה הראייה המוגבל שבו הוא נתון הן בשל ייסורי הגוף הן בשל חטאיו, ולהגיע לקרבת אלוקים ולהתגלות.
    • מְחֵה פִשְׁעִי כְּמוֹ עָנָן – סלח לחטאי והעבר אותו כשם שהענן חולף מן השמים בהתבהרותם, לפי דברי ישעיהו (מד, כב) מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ.
    • בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן – שיבוץ מתהלים צא, א: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. ניתן לפרש בשני אופנים: א. המחבר יחסה בצלו של ה' (אם כי נראה שצריך היה להיות 'אתלונן'; ייתכן שהמחבר לא רצה לשנות את השיבוץ). ב. 'בצל שדי יתלונן' מתייחס אל הענן בשמיים, שהוא כביכול תחת צלו של ה'.
    • וְאֵרָאֶה וְאֶתְבּוֹנָן... – שתי פנים לקרבת אלוקים שאליה נכסף הפייטן – הוא מבקש שה' יתייחס אליו ויראה אותו ראייה קרובה, מצד אחד, וכן שהוא עצמו יחזה באל. שתי המשאלות הללו, משאלותיהם של מקובלים, הובטחו אף לעולי הרגלים בזמן שהמקדש עמד על כנו, כפי שעולה מהביטוי המורכב המופיע בשמות לד, כד...בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. בפי חכמים נקראה המצווה לעלות שלוש פעמים בשנה לבית המקדש 'ראייה' (משנה חגיגה א, א) או 'הראיון' (משנה פאה א, א), על שום המראות שבהם חזו עולי הרגלים כאשר גללו בפניהם את הפרוכת (ראו בבלי, יומא כא ע"ב).
    • וְאֶתְבּוֹנָן מְקוֹם סַפִּיר וְגַם יָשְׁפֵה – ואראה מראות אלוקים. הצפייה בספיר כביטוי לחזיונות מיסטיים מופיעה לאחר מתן תורה בסיפור על משה, אהרן, נדב, אביהוא ושבעים מזקני ישראל, שעליהם נאמר בשמות כד, י: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. הביטוי מְקוֹם סַפִּיר לקוח מאיוב כח, ו: מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, פסוק הנדרש על ידי התרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל כגן עדן. ונראה כי הוא נשען על האמור ביחזקאל (כח, יג) בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב... לפי יחזקאל גן העדן מכיל כמה מאבני החושן, וביניהן ספיר וישפה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?