• שַׁדַּי קְדוֹשִׁי וְשִׂמְחַת גִּילִי – הקדוש ברוך הוא, אתה קדוש לי ובך אני שמח. 'שַׁדַּי' הוא אחד משמות האל, כמוזכר למשל בבראשית (יז, א): וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. • אִם לֹא תְהִי לִי ה' מִי לִי – אם אתה לא תגן עלי, מי יעשה זאת? • אָנָּא אֱלֹהִים ה' חֵילִי – אנא ממך, אתה התומך בי ומחזק אותי. מיוסד על חבקוק (ג, יח-יט): וַאֲנִי בַּה' אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי ה' אֲ-דֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי. • מַלְכִּי קְרָבַי כְּחָלִיל יֶהְמוּ עַל רֹב פְּשָׁעַי כְּחוֹל יָם עָצְמוּ – אלוהי, גופי הומה ורוגש על חטאי הרבים מספור, כחול אשר על שפת הים. הלשון על פי ישעיהו (טז, יא): עַל כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ וְקִרְבִּי לְקִיר חָרֶשׂ. ברקע הטור עומדים דברי ירמיהו (ל, טו): מַה תִּזְעַק עַל שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ. • צוּר אִם חֲטָאַי כְּשָׁנִים אָדְמוּ יִהְיוּ כְצֶמֶר לְנֶגְדָּךְ אֵלִי – אלי, אם עוונותי חמורים ואדומים כחוטי שני, אנא קבל תשובתי ויהיו לפניך כצמר לבן ונקי. מיוסד על ישעיהו (א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. • אַדִּיר רְאֵה כִּי מְשַׂנְאִים עוֹרְרוּ עָלַי חֲמָסִים וּפִיהֶם פָּעְרוּ סָבִיב – אלוהי הגיבור, הבט נא וראה כיצד האויבים מתנהגים עמי ברשע, ברוח דברי משורר התהלים (כה, יט): רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי. הם פותחים פיהם לקללני, כדברי איוב (טז, י): פָּעֲרוּ עָלַי בְּפִיהֶם בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיָי יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן. • וְחֶסֶד עֲשׂוֹת לֹא זָכְרוּ עוֹרְרָה יְמִינְךָ שְׁבוֹר אֶת עֻלִּי – הם כמובן אינם זוכרים את מעשי הטובים מן העבר; אנא ממך, הנף עליהם ידך החזקה, ושחרר אותי מהם; יד ימינו של הקדוש ברוך הוא נתפסת כייצוג של כוחו במקומות רבים במקרא – למשל בשירת הים ( שמות טו, ו): יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. מיוסד על תהלים (פ, ג): לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ; לשון הטור מזכירה פסוקים רבים – ראו למשל בנבואת ירמיהו (ל, ח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא יַעַבְדוּ בוֹ עוֹד זָרִים. • יָשָׁר אֲשֶׁר כָּל פְּעָלָיו צָדְקוּ הוֹשַׁע עֲשׁוּקִים בְּמַר יִזְעָקוּ – הנהגתך ומעשיך ישרים וראויים (ברוח הכתוב בתהלים לג, ד: כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה), ולפיכך, אנא שלח ישועה לנאנקים בסבלם, ככתוב באיוב (לה, ט): מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּים. • מִיַּד אֲדוֹנִים יְדֵיהֶם חָזְקוּ אֶזְעַק בְּיוֹמִי לְךָ וּבְלֵילִי – אני קורא לפניך יומם ולילה מחמת ידם התקיפה של השולטים עלי ומושלים בי. • רַחֵם עֲנִיָּה בְלֶב יָם טָבְעָה מִיּוֹם גְּלוֹתָהּ וְלֹא הִרְגִּיעָה – חמול נא על כנסת ישראל, שמאז גלתה מארצה היא שרויה במצוקה כאניה טבועה בלב ים, השרויה בסער בלתי פוסק. הפייטן נעזר בדמיון הצלילי שבין 'עֲנִיָּה' ו'אֳנִיָּה', תוך שהוא רומז לאמור בישעיהו (נד, יא): עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. • שָׁחָה לְעָפָר שְׁאוֹל הִגִּיעָה – היא כבר הגיע אל תחתית שאול באבלה וסבלה; לשון הטור מיוסדת על שני פסוקים מתהלים – (מד, כו): כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ, וכן (פח, ד): כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ. • מַה תֶּהֱמִי לִי וּמַה תָּחִילִי – אל תפני אלי, כנסת ישראל, כי אם לקדוש ברוך הוא; על פי תהלים (מב, יב): מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי. • וַחְבוֹשׁ מְזוֹרִי וְרַפֵּא שִׁבְרִי – חבוש מכתי, ורפאני מחוליי. • צַפִּי לְיוֹצְרֵךְ וְגַם הוֹחִילִי – המתיני לבוראך העתיד לגאול אותך, ופני אליו בתפילה.
|