audio items
snunit

אשתבח בתהלות

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) אברהם כספי
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתוך מופע שירת הבקשות, ירושלים התשס"ו
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 4.
    סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אשתבח בתהלות
סולם כללי
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • פיוט משירת הבקשות במנהג ספרד-ירושלים. מחבר הפיוט, ר' אברהם סתהון (מחכמי חלב במאה ה-19, בן למשפחת רבנים נודעת), חתם שמו הפרטי בראשי חמש המחרוזות הראשונות, המוקדשות לתיאור שבחי האל וגדלותו

    שש המחרוזות הבאות – ללא חתימה – פונות אל האדם, מזכירות לפניו קטנותו, ומפצירות בו לשוב בתשובה.
    לכאורה, נושא זה של הפיוט עשוי היה להכניס יאוש בלב האדם: אם הקדוש ברוך הוא כל כך גדול, ובן האנוש כל כך קטן, כיצד בכל זאת תיתכן קרבה ביניהם? פתרונו של הפייטן לבעיה זו מצטרף לפתרונם של הוגי דעות ופייטנים אחרים, המדגישים ומטעימים כי נפש האדם היא "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל", ולכן שמירה עליה מבטיחה חן וחסד מלפני המקום.
    מלבד ההקפדה על מבנה מסודר ומחושב – גדלות האל מול קטנות האדם – מפליא הפייטן לערוך לשונו בשיבוצים מקראיים לרוב, המשולבים בשיר כביד אמן. אין כמעט צירוף לשוני אחד בשיר כולו שאינו מתכתב עם פסוק מקראי (או לעתים עם פיוטים ותפילות) – בין כאשר הוא מביאו ומשתמש בו כצורתו, ובין כאשר הוא הופך משמעותו.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?