audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה דניאל אשכנזי
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה שמואל כהן
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו קבוצת פייטנים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אפצחה רינה ותודה
מעגל השנה פסח;שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֶפְצְחָה רִנָּה וְתוֹדָה אֶצְהֲלָה בִגְאוֹן ה' – אפתח את פי בשירה, בתודה ובשמחה, על רוממותו של ה'. הלשון לפי ישעיהו (נד, א) רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה... וכן שם (כד, יג) הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה' צָהֲלוּ מִיָּם.
    • וּבְתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה אֶזְכְּרָה חַסְדֵּי ה' – ואספר את חסדי ה' בקרב הציבור בו אני מצוי. הצירוף קהל ועדה לקוח ממשלי (ה, יד): כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל רָע בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה. העניין והלשון נסמכים על ישעיהו (סג, ז): חַסְדֵּי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ ה' וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו.
    • בּוֹ לְבַד אֶבְטַח בְּעוֹדִי – אסמוך רק על ה', כל זמן שאני קיים, לפי ישעיהו (כו, יג) ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ, וכן תהלים (קד, לג) אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי וכן שם קמו, ב.
    • כִּי מְנָתִי הוּא וְחֶבְלִי – כי הוא גורלי המיועד לי, לפי תהלים טז, ה-ו: ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי.
    • וּשְׁמוֹ מִשְׁעָן בְּיָדִי – אני נסמך עליו ובוטח בו, כפי ששר דוד יְקַדְּמֻנִי בְּיוֹם אֵידִי וַיְהִי ה' מִשְׁעָן לִי (שמואל ב כב, יט, וראו גם במקבילה בתהלים יח, יט).
    • וּדְבָרָיו נֵר לְרַגְלִי – ודברי ה' ותורתו מדריכים את צעדי בעולם, לפי תהלים קיט, קה: נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי.
    • עֵת אֲשַׁוֵּהוּ לְנֶגְדִּי אֶשְׁכְּחָה רִישִׁי וּמַחְלִי – כאשר אני שם למולי את ה' ודברו, אני שוכח את עוניי ואת מחלתי, לפי תהלים טז, ח-ט: שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
    • כָּל יְמוֹתַי אֶעֱבֹדָה יוֹצְרִי... – כל ימי אעבוד את ה'.
    • וּבְתוֹךְ עַם אֶעֱמֹדָה וַאֲבָרֵךְ אֶת ה' – אברך את ה' כשאני מוקף בציבור, לפי תהלים כו, יב: רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'.
    • רַחֲמָיו נֶגְדִּי נְתָנָם אֵל – ה' נתן לי רחמים, כלומר ריחם עלי, לפי דברי משה בדברים יג, יח ...לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. בית זה יכול להתפרש כמתייחס למצבו החיובי של הכותב, אך נראה יותר כי הוא מדבר בלשון עבר על המצב שאליו הוא נכסף ושאותו הוא מבקש מה', ואז משמעו המשאלה שה' ירחם עליו וכו'...
    • וְעָבַר עַל עֲלוּמַי – ויעלים עין משגגותי, הנעלמות מעיני.
    • צוֹרֲרַי תַּמּוּ וְאֵינָם אָבְדוּ מוֹנַי וְקָמָי – כלו אויבי והמזיקים לי הקמים עלי, אולי לפי תהלים עד, כג אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד.
    • וּמְשַׂנְאַי בַּהֲמוֹנָם נָפְלוּ תַחַת פְּעָמַי – ושונאי וכל קהלם הרב נפלו תחת צעדי, לפי שירתו של דוד בשמואל ב כב, לח-מא אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְלוּ תַּחַת רַגְלָי. וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי. וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם, וכן במקבילה בתהלים יח, לט-מא.
    • לָבְשׁוּ הַכֹּל חֲרָדָה – האויבים כולם נחרדו. הביטוי לפי נבואת יחזקאל לצור (כו, טז) וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם וְהֵסִירוּ אֶת מְעִילֵיהֶם וְאֶת בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ עַל הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ וְחָרְדוּ לִרְגָעִים וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ.
    • צָלֲלוּ עוֹזְבֵי ה' – האויבים צללו במים אדירים כמתואר בקריעת ים סוף: צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים... (שמות טו, י).
    • אָחֲזָה אוֹתָם רְעָדָה מִפְּנֵי פַחַד ה' – כמתואר בהמשך קריעת ים סוף : אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד (שמות טו, טו) ובמזמורם של בני קרח בתהלים מח, ז: רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה.
    • מָה אֲדַבֵּר וַחֲסָדָיו גָּבְרוּ מֵעַל שְׁחָקָיו – מה אוכל לומר ולשבח אותו, והרי חסדיו רבים כל כך עד שכביכול הם מגיעים עד מעל לשמים. הלשון על פי תהלים נז, יא: כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ, וכן בפסוקים נוספים מתהלים. הצירוף 'מה אדבר' לקוח מישעיהו לח, טו: מָה אֲדַבֵּר וְאָמַר לִי וְהוּא עָשָׂה אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי.
    • לֹא יְבִינוּן כָּל עֲבָדָיו גַּם נְבִיאָיו וַאֲפִיקָיו – איש לא מסוגל להבין את סוד ה' ומעשיו. אפיקיו כאן כנראה במשמעות מושל ומנהיג, על פי פירוש הפסוק מאיוב יב, כא: שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה.
    • נַעֲלֶה עַל כָּל גְּדוּדָיו – ה' מרומם מעבר לכל גדודי המלאכים המשרתים אותו. גדודיו הרבים נזכרים באיוב כה, ג: הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ.
    • צוּר מְשַׁלֵּחַ בְּרָקָיו – ה', המכונה צור על שום עוצמתו, שולח ברקים, לפי דברי איוב (לח, לה): הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ.
    • נִצְּבָה נַפְשִׁי וְעָמְדָה חִישׁ לְהוֹדוֹת שֵׁם ה' – מול עוצמותיו אלו של ה' התייצבתי מהר להודות לו.
    • כִּי מְאֹד חָשְׁקָה וְחָמְדָה לַחֲזוֹת נֹעַם ה' – כי התאוויתי מאוד לראות בנעימותו, לפי תהלים כז, ד: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
    • טוּב אֱלֹהִים הַאַחֲוֶּה וַאֲשׂוֹחֵחַ פְּלָאָיו – האוכל להביע את טובו של ה' ונפלאותיו? שאלה רטורית שבאה לבטא את חוסר יכולתו של האדם להלל את האל.
    • כִּי בְשָׂשׂוֹן הוּא מְרַוֶּה פִּי יְדִידָיו וּקְרוּאָיו – כי ה' מעניק שפע של שמחה לעמו האהוב, שלו קרא בשם. הרוויה מציינת שפע טובה וששון גם בפסוקים מירמיהו לא, יב-יג אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם. וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ, וכן במקומות נוספים.
    • קְרוּאָיו – ישראל כונו כך בפי ה' כשנגלה לשלמה: ...עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם (דברי הימים ב ז, יד).
    • אַשְׁרֵי אִישׁ לוֹ יְקַוֶּה הוּא אֱמֶת קָרוֹב לְקוֹרְאָיו – אשרי האיש הממשיך לקוות יומם וליל לה', שהוא אל אמת וקרוב לקרואים לו, כנאמר בתהלים קמה, יח: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.
    • זַמְּרִי לָאֵל יְחִידָה נָא – בבקשה, נפשי, שירי לה'.
    • וְכָל יִרְאֵי ה' שׁוֹרֲרוּ שִׁירָה חֲמוּדָה נָא – וכל היראים מה' ישירו שירה שמשתוקקים אליה.
    • וּבָרְכוּ אֶת ה' – כפי שנאמר תהלים קלד, א-ב הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'. סיום זה הוא רמז לייעודו של הפיוט – 'רשות' ל'ברכו'.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?