קדושה / אלג'יריה-אורן / שמואל כהן
אלג'יריה - אורן
להאזנה
ה' נגדך כל תאותי / ר' יהודה הלוי ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאִם לֹא אַעֲלֶנָּה עַל שְׂפָתִי רְצוֹנָךְ אֶשְׁאֲלָה רֶגַע וְאֶגְוַע וּמִי יִתֵּן וְתָבֹא שֶׁאֱלָתִי וְאַפְקִיד אֶת שְׁאָר רוּחִי בְּיָדָךְ וְיָשַׁנְתִּי וְעָרְבָה לִּי שְׁנָתִי בְּרָחְקִי מִמְּךָ מוֹתִי בְחַיַּי וְאִם אֶדְבַּק בְּךָ חַיַּי בְּמוֹתִי אֲבָל לֹא אֵדְעָה בַּמָּה אֲקַדֵּם וּמַה תִּהְיֶה עֲבוֹדָתִי וְדָתִי דְּרָכֶיךָ ה' לַמְּדֵנִי וְשׁוּב מִמַּאֲסַר סִכְלוּת שְׁבוּתִי וְהוֹרֵנִי בְּעוֹד יֶשׁ בִּי יְכֹלֶת לְהִתְעַנּוֹת וְאַל תִּבְזֶה עֱנוּתִי בְּטֶרֶם יוֹם אֱהִי עָלַי לְמַשָּׂא וְיוֹם יִכְבַּד קְצָתִי עַל קְצָתִי וְאֶכָּנַע בְּעַל כָּרְחִי וְיֹאכַל עֲצָמַי עָשׁ וְנִלְאוּ מִשְֹּאֵתִי וְאֶסַּע אֶל מְקוֹם נָסְעוּ אֲבוֹתַי וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם תַּחֲנוֹתִי: כְּגֵר תּוֹשָׁב אֲנִי עַל גַּב אֲדָמָה וְאוּלָם כִּי בְּבִטְנָהּ נַחֲלָתִי נְעוּרַי עַד הֲלוֹם עָשׂוּ לְנַפְשָׁם וּמָתַי גַּם אֲנִי אֶעְשֶׂה לְבֵיתִי וְהָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן בְּלִבִּי מְנָעַנִי לְבַקֵּשׁ אַחֲרִיתִי וְאֵיכָה אֶעֱבֹד יוֹצְרִי בְּעוֹדִי אֲסִיר יִצְרִי וְעֶבֶד תַּאֲוָתִי וְאֵיכָה מַעֲלָה רָמָה אֲבַקֵּשׁ וּמָחָר תִּהְיֶה רִמָּה אֲחוֹתִי וְאֵיךְ יִיטַב בְּיוֹם טוֹבָה לְבָבִי וְלֹא אֵדַע הֲיִּיטַב מָחֳרָתִי וְהַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת עֲרֵבִים לְכַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִי עַד כְּלוֹתִי וְלָרוּחַ יְזָרוּן מַחֲצִיתִי וְלֶעָפָר יְשִׁיבוּן מַחֲצִיתִי וּמָה אֹמַר וְיִצְרִי יִרְדְּפֵנִי כְּאוֹיֵב מִנְּעוּרַי עַד בְּלוֹתִי וּמַה לִּי בַּזְּמַן אִם לֹא רְצוֹנָךְ וְאִם אֵינָךְ מְנָתִי מַה מְּנָתִי אֲנִי מִמַּעֲשִׂים שׁוֹלָל וְעָרֹום וְצִדְקָתָךָ לְבַדָּהּ הִיא כְסוּתִי וְעוֹד מָה אַאֲרִיךְ לָשׁוֹן וְאֶשְׁאַל ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי |
פיוט הנאמר בתפילת שחרית של יום הכיפורים במנהג הקהילות הספרדיות. בפיוט זה עומד ר' יהודה הלוי מול אלוהיו ומול נפשו בחשבון נוקב. הוא פותח את הפיוט ומסיים אותו במלים 'ה', נגדך כל תאותי', שיש בהן כדי לחסום את עצם האפשרות להמשיך ולפנות אל ה' במלים, בהיותו יודע נבכי הנפש ונסתרותיה. ובכל זאת, בין כפל האמירה הזאת משתרע פיוט שבו מעז המשורר להישיר מבט אל היותו בן חלוף ואל מותו, שלעברו מתקרב גופו בכל רגע מרגעי חייו. לתודעת המוות פנים אחדות בפיוט: בתחילת הפיוט באה לביטוי השלמתו המלאה עם המוות, אם יזכה ויתרצה לה'. בהמשכו, הידיעה שמצבו הגופני עלול להידרדר עד שינוח עם אבותיו בקבר מעוררת אותו להתנער מן הסכלות ומתאוות הנעורים, ללמוד את דרך ה' ולעובדו בעודו בחייו. הידיעה שהמוות ממתין לו מערערת את סולם הערכים שעל פיו מתנהלת תנועת המרדף השכיחה אחר סיפוק הצרכים, והיא מזכירה לו גם את תלותו המוחלטת בהגנה האלוהית. פניית הנשמה לאלוהיה הולמת את אווירת יום הכיפורים, הוא יום המפגש האישי של משה עם הקדוש ברוך הוא בנקרת הצור. שלא כפיוטי וידוי, שבהם נמנים ונפרטים חטאי האדם, כאן מביט האדם על חייו בהיקפם הרחב. החוטא מתבונן בדרך שעשה ובמניעים שהובילו אותו עד כה, ופונה לקראת דרך חדשה שיפתח לפניו עיצומו של יום הכיפורים, שיעטה עליו את כסות החסד והמחילה. |
כותר |
ה' נגדך כל תאותי |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?