audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

סדר העבודה: אתה כוננת

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי חזקיהו ג'נצני
  • 2.
    כורדיסטן - עמדיה קבוצת חזנים
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ברוך עבדללה עזרא
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל;ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים אברהם עיני
  • 10.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו דוד בוזגלו
  • 11.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יצחק רווח
  • 12.
    תורכיה - תורכיה כללי קבוצת חזנים
  • 13.
    תימן - מערב תימן (שג'דרה) בנימין נחום
  • 14.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר סדר העבודה: אתה כוננת
מעגל השנה יום כיפור;ימים נוראים
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • אַתָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ - בראשית ייסדת את העולם. הביטוי שאוב אולי מתהלים סח, י גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ.
    • יָסַדְתָּ תֵבֵל וּבְרִיּוֹת יָצַרְתָּ - העמדת את העולם, לפי תהלים פט, יב לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם, ויצרת בתוכו יצורים.
    • בְּשׁוּרְךָ עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל - כאשר ראית שהעולם הוא תהו ובהו בראת את האור, לפי האמור בבראשית א, ב-ד וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר... וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ.
    • גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל וְהִצַּבְתָּ נֹגַהּ - סילקת את החושך והעמדת את האור.
    • גֹּלֶם תַּבְנִיתְךָ [תַּבְנִית] מִן הָאֲדָמָה יָצַרְתָּ - בראת את האדם מן האדמה בצלמך, כפי שנאמר בבראשית ב, ז וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
    • גֹּלֶם - כינוי לאדם קודם שהפך להיות יצור חי, למשל באבות דר' נתן א, "כיצד נברא אדם הראשון? שעה ראשונה הוצבר עפרו, שנייה נברא צורתו, שלישית נעשה גולם, רביעית נתקשרו אבריו..."
    • תַּבְנִיתְךָ [תַּבְנִית] - בלשון חכמים משמשת מלה זו במשמעות של 'צלם'. נראה כי התיקון 'תבנית' שהופיע במקום 'תבניתך' נבע מחשש ההגשמה, אם כי בתורה הדבר מפורש - בבראשית א, כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
    • וְעַל עֵץ הַדַּעַת אוֹתוֹ הִפְקַדְתָּ [פָקַדְתָּ] - ציווית על אדם שלא יאכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, כפי שנאמר בבראשית ב, טז-יז וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. הצורה 'הפקדת' אולי רומזת לכך שהגן כולו ניתן לאדם לעבדה ולשמרה, לפי בראשית ב, טו.
    • דְּבָרְךָ זָנַח וְנִזְנַח מֵעֵדֶן - האדם עזב את ציוויך וגורש מגן עדן.
    • וְלֹא כִלִּיתוֹ לְמַעַן יְגִיעַ כַּפֶּיךָ [אֶרֶךְ אַפֶּךָ] - ולא המתָּ אותו, למרות שאמרת לו (בראשית ב, יז) ...כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, משום שרצית לקיים את מי שיצרת בכפך. הביטוי 'יגיע כפיך' מופיע באיוב י, ג הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ בהקשר של אדם שנוצר על ידי הקדוש ברוך הוא, ואולם שם איוב טוען כי ה' מואס ביגיע כפיו, ואילו כאן ה' חס על יגיע כפיו. לפי הגרסא 'למען ארך אפך' - משמע הדברים הוא שה' לא המית את האדם בשל אורך רוחו של ה', המתבטא במידתו 'ארך אפיים', שנכללה בין י"ג מידות הרחמים בשמות לד, ו.
    • הִגְדַּלְתָּ פִרְיוֹ וּבֵרַכְתָּ זַרְעוֹ - הרבית את צאצאיו. ה' בירך את אדם הראשון בבראשית א, כח ...פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.
    • וְהִפְרִיתָם בְּטוּבְךָ וְהוֹשַׁבְתָּם שָׁקֶט - ובחסדך הוצאת מהם תולדות שחיו בשלווה. וכך נאמר בתוספתא סוטה ג, ב "אנשי מבול לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם". ייתכן שהביטוי מהדהד לזכריה א, יא ...הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ וְהִנֵּה כָל הָאָרֶץ ישֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת.
    • וַיִּפְרְקוּ עֹל וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר [מִמֶּנּוּ] - צאצאיו התנערו מרצון ה' בדור המבול. מקור הביטוי 'ויפרקו על' בדברי יצחק לעשו בבראשית כז, מ ...וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.
    • וַהֲסִירוֹתָ יָד כְּרֶגַע כֶּחָצִיר אֻמְלָלוּ [אֻמְלָלוּ כֶּחָצִיר] - הסרת את השגחתך מהם במשך זמן קצר, ומיד תש כוחם, כהתייבשותו המהירה של החציר, לפי תהלים לז, ב כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן.
    • זָכַרְתָּ בְרִית לְתָמִים בְּדוֹרוֹ - זכרת לנח, שעליו נאמר בבראשית ו, ט ...אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, את הברית שכרת עמו, כפי שנאמר שם, יח וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ ושם ח, א וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם.
    • וּבִזְכוּתוֹ שַׂמְתָּ לְעוֹלָם שְׁאֵרִית - אלוקים התחרט על בריאת האנושות כולה, כפי שכתוב בבראשית ו, ז וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם. ורק כיוון שנח מצא חן בעיניו, הוא הותיר שריד לאנושות ולעולם. הלשון, לפי דברי יוסף לאחיו בבראשית מה, ז וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה.
    • חֹק בְּרִית קֶשֶׁת לְמַעֲנוֹ כָרַתָּ - כפי שנאמר בבראשית ט, טו-טז וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ.
    • וּבְאַהֲבַת נִיחֹחוֹ בָּנָיו בֵּרַכְתָּ - נח הקריב לה' קרבנות, לאחר שניצל מהמבול. ומתוך שאהבת אותם בירכת את בניו, כפי שנאמר בבראשית ח, כא וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי... ושם ט, א-ב וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם...
    • טָעוּ בְעָשְׁרָם וּבָנוּ [וַיִּבְנוּ] מִגְדָּל - בבראשית יא, ג-ד נאמר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. הצלחתם הטכנולוגית-כלכלית של בני דור הפלגה בליבון לבנים היא שהובילה אותם, לפי הבנת הדרשן, לבנות עיר ומגדל וראשו בשמים. ונראה שנשען על הדרשה הקדומה בספרי עקב ז "וכן אתה מוצא באנשי המגדל שלא מרדו בהקדוש ברוך הוא אלא מתוך שביעה, שנאמר (בראשית יא) 'ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם'. ואין ישיבה האמורה כאן אלא אכילה ושתייה... היא גרמה להם שאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים", וכן על תוספתא סוטה ג, ג "אנשי מגדל לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם..."
    • וַיֹּאמְרוּ נַבְקִיעַ [לְכוּ וְנַעֲלֶה וְנִבְקַע] הָרָקִיעַ לְהִלָּחֶם בּוֹ - כך מבין הפייטן את דבריהם שם הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, וכך גם נדרש במדרש תנחומא ז "ביקשו לעלות לרקיע".
    • יָחִיד אַב הֲמוֹן פִּתְאֹם כְּכוֹכָב זָרַח - אברהם, שעליו נאמר ביחזקאל לג, כד ...אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם... והוא נקרא בבראשית יז, ה וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. על אברהם נדרש הפסוק מישעיהו מא, ב מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק, בדרשות שבהן מזוהה 'צדק' עם כוכב צדק. ראו למשל בבראשית רבה ב, ג. וראו גם שם מג, ג ופסיקתא דרב כהנא, נספחים ד.
    • לְהָאִיר בַּחשֶׁךְ - כך נאמר בבראשית רבה ב, ג "'ויאמר אלהים יהי אור' - זה אברהם, הדא הוא דכתיב [-זהו שכתוב] (ישעיה מא) 'מי העיר ממזרח צדק' וגו' - אל תקרא העיר אלא האיר". וכן בפסיקתא רבתי כ "ומפני מה ברא כוכב חמה? - זה אבינו אברהם שמצהיל [-שמאיר] את כל העולם כולו כחמה".
    • כַּעַסְךָ הֵפַרְתָּ בְּשׁוּרְךָ פָעֳלוֹ - כשראית את מעשיו של אברהם, היה בכך כדי להרגיע את כעסו של הקדוש ברוך הוא, כפי שנאמר במשנה אבות ה, ב עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל (עָלָיו) שְׂכַר כֻּלָּם.
    • וּלְעֵת שֵׂבָתוֹ לְבָבוֹ חָקַרְתָּ - כשאברהם היה זקן מאוד, ה' בחן אותו בנסיון העקדה, ונמצא לבבו נאמן לפני ה', כפי שהוא אומר לאברהם בבראשית כב, יב כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי.
    • לִוְיַת חֵן מִמֶּנּוּ הוֹצֵאתָ - העמדת ממנו את יצחק, המלווה בחן. הביטוי 'לוית חן' מקורו באמור על דברי המוסר והתורה במשלי א, ט כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ וכן שם ד, ט.
    • טָלֶה טָהוֹר מִכֶּבֶשֹ נִבְחָר - יצחק מדומה לטלה טהור שנבחר מן הכבש, כיוון שמתוך שני בניו של אברהם רק הוא אשר נבחר להמשיך את הברית. לפי אפשרות אחרת יצא יצחק מתוך אברהם שהוא הכבש הנבחר. הביטוי 'מכבש נבחר' - על משקל הביטוי מִכֶּסֶף נִבְחָר, המופיע במשלי ח, יט ועוד. דימוי יצחק לטלה טהור נובע מכך שהיה עולה תמימה, לפי בראשית רבה סד, ג.
    • מִגִּזְעוֹ אִישׁ תָּם הוֹצֵאתָ - הוצאת ממנו את יעקב, המכונה בבראשית כה, כז אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. הלשון היא על דרך האמור במלך המשיח בישעיהו יא, א וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה.
    • חֻתַּם [חָתוּם] בִּבְרִיתֶךָ מֵרֶחֶם לֻקָּח - כינויו של יעקב אבינו, 'איש תם', משמעותו 'איש שלם'. מכאן דרשו באבות דר' נתן ב "אף יעקב יצא מהול", כלומר ברית המילה הייתה חתומה בבשרו מאז יצא מרחם אמו. הביטוי 'חותם/חתום בבריתך' שאוב ממטבע ברכת הברית, לפי תוספתא ברכות ו, יז הנסובה על אברהם: "אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש".
    • אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן [עֲמוּסִים] מִבֶּטֶן נִקְרָאוּ - לפי הגירסה הכוללת את המלה 'עמוסים', רומזת שורה זו לאמור בישעיהו מו, ג שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם, ומשמעה: בני ישראל, אהוביו של ה', נקראו מי שה' נשא וסבל אותם מאז נולדו. לפי הגירסה שאין בה המלה 'עמוסים', ישראל נקראו מאז שנוצרו אהוביו של ה'. לפי גירסה זו, ייתכן שהפייטן מסתמך על הפסוק מישעיהו מד, א-ב וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ. כֹּה אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ.
    • שַׂמְתָּ עַל לֵוִי לִוְיַת חֵן וָחֶסֶד - הוספת ללוי חן וחסד. הפייטן נוקט כאן בעלת ערך מצלולי - 'לוי לוית חן'. מקור הביטוי 'לוית חן' הובא לעיל. כאן צורף אליו גם החסד, על דרך האמור באסתר (ב, יז) וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת. שיבוץ זה מדגיש את בחירתו של לוי מכל אחיו, הבאה לביטוי גם בהמשך הטור.
    • וּמִכָּל אֶחָיו כֶּתֶר לוֹ עִטַּרְתָּ - כתר כהונה, לפי אבות ד, יג וכן אגדת בראשית פג.
    • אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ מִשָּׁרָשָׁיו [לְשָׁרֶתְךָ] קִדַּשְׁתָּ - מתוך צאצאיו של עמרם הבדלת את אהרן לכהן לך. 'משרשיו' - מהדהד אף הוא לפסוק שנזכר לעיל מישעיהו יא, א וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה.
    • פֵּאַרְתּוֹ בְּבִגְדֵי שְׂרָד - קישטת אותו בבגדי שרת מיוחדים, כפי שנאמר בשמות לט, א וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה.
    • וּבְקָרְבְּנוֹתָיו הֵפֵר כַּעַסְךָ - ובאמצעות הקרבנות שהקריב אהרן (והקריבו בניו) הוא כיפר על חטאים ובכך שיכך את כעסו של אלוקים, לפי האמור על יום הכיפורים בויקרא טז, לב-לג וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ. וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר. (פֵּאַרְתּוֹ... הֵפֵר - משחק צלילים).
    • צִיץ וּמְעִיל כְּתֹנֶת וּמִכְנְסֵי בַד חשֶׁן וְאֵפוֹד מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט - אלו הם שמונת בגדיו של הכהן הגדול, לפי שמות כח.
    • קָרְבְּנוֹת פָּרִים וְעוֹלוֹת כְּבָשִׂים וּשְׁחִיטַת עַתּוּדִים [שְׂעִירִים] וְנִתּוּחַ [וְנִיחוֹחֵי] אֵלִים - קרבנות שונים שהקריבו הכהנים. מכאן מתחיל התיאור של עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים לפי ויקרא טז ומשנה יומא א-ו.
    • רֵיחַ [קְטֹרֶת] [רֹקַח] מִרְקַחַת - תערובת השמן המבושמת, כפי שנאמר בשמות ל, כג-כה וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם... וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה.
    • וּבִעוּר גֶּחָלִים - הבערת העצים.
    • וּסְפִירַת יֹשֶׁר וּזְרִיקַת דָּם [וּזְרִיקַת דָּם וּסְפִירַת יֹשֶׁר] - הכהן הגדול היה זורק את הדם פעם אחת למעלה ושבע למטה ומונה את הזריקות ללא טעות.
    • שַׁוְעַת קְטֹרֶת - תחינת קטורת, כלומר קטורת העולם לפני ה' כבקשה וכתחנונים.
    • וּתְפִלַּת אֱמֶת - זוהי תפילתו של הכהן הגדול שהיה מתפלל בשעה שהיה יוצא בשלום מבית קודשי הקדשים.
    • תֹּכֶן בּוּץ - הבגדים הפנימיים, הנמצאים בתוך הבגדים, שהיו עשויים מבוץ, כלומר מפשתן.
    • וַעֲרִיכַת אֶבֶן - האפוד והחושן, שהם בגדי הכהן הגדול, שבהם היו ערוכות אבני החן.
    • מְחֻגָּר בְּכֻלָּם - לבוש בכל הבגדים הללו.
    • כְּמַלְאָךְ [מִיכָאֵל] מְשָׁרֵת - בבבלי חגיגה יב ע"ב מסופר על מיכאל המלאך ("השר הגדול") העומד ומקריב קרבן ברקיע זבול, שבו שוכנת ירושלים ובית המקדש ומזבח של מעלה. הפייטן מאמץ תמונה זו, ומשווה את הכהן הגדול למטה למלאך המשרת במקדש העליון.
    • תִּכַּנְתָּ כָּל אֵלֶּה לִכְבוֹד אַהֲרֹן - ייסדת את כל הבגדים הללו לכבוד אהרן, כפי שנאמר בשמות כח, ב וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
    • כְּלִי כַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל שַׂמְתּוֹ [וְעַל יָדוֹ סְלִיחַת הֶעָוֹן נָתַתָּה] - באמצעות אהרן (והכהנים הגדולים הבאים מצאצאיו) ה' מכפר לישראל ומוחל לחטאיהם.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?