audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי חזקיהו ג'נצני
  • 2.
    הודו - קוצ'ין קבוצת חזנים, מושב נבטים
  • 3.
    יוון - יוון כללי יוסף מצא
  • 4.
    כורדיסטן - זאכו נחמיה חוג'ה
  • 5.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
  • 7.
    תימן - כלל תימן חיים אסנפי
  • 8.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אשרי עין ראתה שושנת השרון
מעגל השנה יום כיפור;ימים נוראים
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה – מאושר מי שזכה לראות את עבודת הכהן שהיה משרת במקדש ביום הכיפורים. פיוט זה נאמר מיד לאחר סיום פיוטי סדר העבודה.
    • הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ – הרי כשאנו שומעים את מה שהיה אז, ומעמידים את נוכחות השכינה והעבודה שעבד הכהן הגדול במקדש, מול היעדרם של כל אלה בהווה – אנחנו מצטערים.
    • עַיִן רָאֲתָה... לְמִשְׁמַע אֹזֶן – הלשון לפי האמור במלך המשיח בישעיהו (יא, ג): ...וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ.
    • דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ – הצטערנו. הלשון לפי האמור בישעיהו (לא, כד): כִּי הִרְוֵיתִי נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וְכָל נֶפֶשׁ דָּאֲבָה מִלֵּאתִי.
    • שׁוֹשַׁנַּת הַשָּׁרוֹן – כנסת ישראל. כינוי שיצר הפייטן מהכלאת שני ביטויים מפסוק שבשיר השירים (ב, א) אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. במדרש שיר השירים זוטא ב נדרשות המלים "שושנת העמקים" "שאין שושנה נאה בעולם אלא שושנת העמקים. כדרך שהשושנה נאה כך ישראל נאים בזמן הביכורים". המדרש מפרט את המראה המרהיב של הבאת הביכורים למקדש ומקביל אותו למראה השושנה.
    • וְהַכָּבוֹד מְחוֹפֵף כְּשֵׁזֶר עֲנָק עַל גָּרוֹן – והשכינה נוכחת במקדש כמו תכשיט קלוע, המקשט את הצוואר. 'כבוד' הוא כינוי לשכינה בזרמים מסוימים במחשבה היהודית בימי הביניים. מקור הביטוי וְהַכָּבוֹד מְחוֹפֵף בישעיהו (ד, ה): וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה.
    • עֲנָק עַל גָּרוֹן – צירוף זה מקורו באמור על המוסר ועל התורה במשלי (א, ט): כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ.
    • וְהַכֹּהֵן שָׁבוּץ בְּהוֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ... – ובגדי הכהן, האפוד והחושן, המשובצים באבנים, לפי שמות (לט, ו-ח): וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם... וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל... וַיַּעַשׂ אֶת הַחשֶׁן מַעֲשֵׂה חשֵׁב.
    • בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן – שמונת בגדי הכהן הגדול.
    • לְוִיִּם וְעַם נִזְהָרוּ – הלויים והעם נזהרו במקדש, שכן הכתוב מזהיר: ...וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת (במדבר א, נא).
    • כְּלַבּוֹת אוֹר יִזְהָרוּ – הלויים והעם יאירו בשלהבת אורה של השכינה.
    • וְהַכֹּהֵן לוֹהֵג לְעַם אֵלָיו יִנְהָרוּ: מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם... – והכהן אומר לעם הזורם אליו, אל המקדש, את הפסוק האמור על יום הכיפורים: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ (ויקרא טז, ל). לפי המשנה במסכת יומא ג, ח, פסוק זה נאמר על ידי הכהן הגדול כחלק מעבודתו ביום הכיפורים: "וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: ... אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ... כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ, (ויקרא טז, לא) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" (וראו שם גם ד, ב; ו, ב).
    • לוֹהֵג – אומר, על דרך הפסוק מקהלת (יב, יב) וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.
    • כְּמֶלֶךְ בְּתּוֹךְ חֻפָּתוֹ – ייתכן שדימוי זה נשען אף הוא על הפסוק מישעיהו ד, ה, הקושר בין ציון לבין חופה - וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה.
    • וְהַכֹּהֵן מְדַבֵּר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בִּשְׂפָתוֹ – והכהן אומר בפיו את השם המפורש של ה'.
    • וְהַכֹּהֵן מְדַבֵּר שֵׁם... וְהָעָם אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם... – כפי שאמור במשנה יומא ו, ב רק ביום הכיפורים היה הכהן הגדול הוגה את שם ה' המפורש בפיו, כשאמר את הפסוק מויקרא טז, לף כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. אף תגובת העם הנזכרת בפיוט נשענת על משנה זו, המצוטטת גם היום במסגרת אמירת סדר העבודה בבתי הכנסת: וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁהוּא יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
    • הוֹד הֵיכָל וְהַדְרָתוֹ – התפארת וההדר שבמקדש.
    • כְּהִלַּת אוֹר בְּטִירָתוֹ – כהארה בארמונו, במקדשו.
    • וְהַכֹּהֵן הֵבִיא כַף וּמַחְתָּה בְּיִקְרָתוֹ – הכהן הגדול בכבודו הכניס כף ומחתה ובה קטורת לתוך בית קודש הקודשים.
    • וְאַחֲרֵי כֵן יוֹצֵא כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ – הכניסה לקודש הקדשים הותרה רק לכהן הגדול ורק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים. לא כל כהן גדול הצליח לצאת בשלום משם. כהנים גדולים שנכנסו לקודש הקודשים ביום הכיפורים, והקריבו שם שלא כהוגן - נשרפו למוות.
    • כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ – כפי שחותמת דבורה את שירתה: כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְדֹוָד וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ (שופטים ה, לא).
    • כְּקֶרֶן נֹגַהּ וּשְׁבִיב – כקרן אור וניצוץ. הלשון לפי איוב (יח, ה): גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.
    • וְהַכֹּהֵן קוֹרֵא בְּלֶקַח יִזַּל כִּרְבִיב – לפי משנה יומא ז, א, קורא הכהן את פרשת 'אחרי מות' ו'אך בעשור' כלקח לעם. כיוון שהקריאה בפרשת 'אחרי מות' מבשרת להם את טהרתם ביום הזה, דיבורו מרווה את העם כגשם. זהו שיבוץ מפתיחת שירת האזינו: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב (דברים לב, ב).
    • וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב – העם והכהנים שנופלים מלוא קומתם על הארץ מדומים לשתילי זיתים שטרם צמחו. הדימוי נשען על הפסוק מתהלים (קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.
    • טִירַת יִקְרַת פֶּלֶךְ – ארמון של כבוד המלך, כלומר המקדש.
    • כְּטֶכֶס – כעטרה, ככתר.
    • וְהַכֹּהֵן טוֹפֵף – הולך בצעדים קטנים.
    • וְכֹה וָכֹה מִתְהַלֵּךְ – הולך לכאן ולכאן. ביטוי זה מופיע ביחס למשה בשמות ב, יב: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל.
    • וְהַסְּגָנִים אַחֲרָיו בְּרֹב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ – הכהנים ששימשו כמשנים לכהן הגדול והיו ממונים על הכהנים, היו הולכים אחרי הכהן הגדול כדי לפאר אותו, כפי שנאמר במשנה (יומא ג, ט): בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה, לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ... (וכן שם ד, א; ז, א). שבח הציבור המכבד את מלכו מופיע כאן בשיבוץ פסוק ממשלי (יד, כח): בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן.
    • נֹגַהּ חוּט כִּנְגוֹהִים – אור החוט הוא שהעיד על כפרת חטאי ישראל, כפי שנאמר בשמו של ר' ישמעאל במשנה (יומא ו, ו): "לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית הָיָה קָשוּר עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וּכְשֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר הָיָה הַלָּשׁוֹן מַלְבִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א) אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ".
    • כְּנֶגֶד צָמִים וְצֵהִים – מול העם הצם והצמא. צהים במשמעות צמאים על פי התרגום הארמי.
    • וְהַכֹּהֵן נוֹאֵם סְלִיחַת שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים – והכהן מודיע כי ה', השוכן בשמים סלח לעמו.
    • וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים – והכהן דומה למלאך טהור לאחר שכופר לו ולעם כולו. דימוי זה מופיע גם בפיוט הקדום השכן, 'מראה כהן' - כְּמַלְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?