על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
כורדיסטן - זאכו
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תורכיה - תורכיה כללי
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
כורדיסטן - זאכו
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תורכיה - תורכיה כללי
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אהרון פינטו
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי אהרון פינטו
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי אפרים די זהב
-
4.
אשכנז - אשכנז כללי אשר היינוביץ
-
5.
אשכנז - אשכנז כללי ברוך ברנר, שחרית
-
6.
אשכנז - אשכנז כללי דוד קלצקין
-
7.
אשכנז - אשכנז כללי חגי בן עמי
-
8.
אשכנז - אשכנז כללי חזקי פוקס
-
9.
אשכנז - אשכנז כללי חזקי פוקס
-
10.
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
-
11.
כורדיסטן - זאכו קבוצת חזנים
-
12.
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה מרדכי דוידוביץ
-
13.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) בנימין קליין
-
14.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מרדכי ברויאר
-
15.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה מוצפי
-
16.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יצחק רווח, קבוצת חזנים
-
17.
עכשווי - ישראל דניאל יעקבסון, מנחם משה פלאם, מרדכי הצעיר, עופר גולני
-
18.
תורכיה - תורכיה כללי קבוצת חזנים
נגן שירים ברצף
|
היה עם פיפיות / לא ידוע נוסח אשכנז אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הָעוֹמְדִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מִלְּפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ הֲשִׁיבֵם מַה שֶּׁיִּשְׁאֲלוּ יַדְּעֵם הֵיךְ יְפָאֵרוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן בֶּרֶךְ לְךָ יִכְרְעוּן [נ"א: יִבְרְכוּן] עַמְּךָ בְּפִיהֶם יְבָרְכוּן וּמִבִּרְכוֹת פִּיךָ (כֻּלָּם) יִתְבָּרְכוּן עַמְּךָ לְפָנֶיךָ יַעֲבִירוּן וְהֵם בַּתָּוֶךְ יַעֲבוֹרוּן עֵינֵי עַמְּךָ בָּם תְּלוּיוֹת וְעֵינֵיהֶם לְךָ מְיַחֲלוֹת גָּשִׁים מוּל שׁוֹד [נ"א: אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ] לְהִלָּחֲמָה לְשַׁכֵּךְ כַּעַס וְחֵימָה וְעַמְּךָ מַסְבִּיבִים אוֹתָם כַּחוֹמָה וְאַתָּה (מִן הַשָּׁמַיִם) תַּשְׁגִּיחַ אוֹתָם לְרַחֵמָה עַיִן נוֹשְׂאִים לְךָ לַשָּׁמַיִם לֵב שׁוֹפְכִים נִכְחֲךָ כַּמַּיִם וְאַתָּה תִשְׁמַע (מִן) הַשָּׁמָיִם שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִלְשׁוֹנָם וְלֹא יִנָּקְשׁוּ בְשִׁנּוּנָם וְלֹא יֵבוֹשׁוּ בְּמַשְׁעֵנָם וְלֹא יִכָּלְמוּ בָם שְׁאוֹנָם וְאַל יֹאמַר פִּיהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנֶךָ כִּי חֲנוּנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ הֵמָּה חֲנוּנִים וּמְלֻמָּדֶיךָ הֵמָּה מְלֻמָּדִים כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֵת אֲשֶׁר תָּחֹן יוּחָן וְאֵת אֲשֶׁר תְּרַחֵם יְרֻחָם [כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם (שמות לג, יט) וְנֶאֱמַר אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהִים צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (תהלים סט, ז)] |
|
פיוט זה הוא רשות לשליח הציבור הנאמר, בשינויי נוסח, במנהג כל הקהילות. לצדו משמשת באותם תפקידים גם הרשות 'אוחילה לאל'. בבתי הכנסת האשכנזיים נאמר הפיוט לפני שני המוקדים המייחדים את תפילות המוסף של הימים הנוראים: בראש השנה היא נאמרת קודם אמירת מלכויות, זכרונות ושופרות, ואילו ביום הכיפורים – קודם אמירת סדר עבודת הכהן הגדול. ברשות זו באה לביטוי דאגתו של שליח הציבור נוכח כובד המשימה המוטלת על כתפיו. מעבר לתפקיד הובלת התפילה וריכוזה, ומעבר למשמעות תפקידו המעצב את האווירה בבית הכנסת, שהרי הוא שבוחר את הניגונים, והוא הבוחר כיצד לבצע את ה'נוסח' הנתון, הוא המכריע מה יהיה קצב התפילה, ובמידה מסוימת - גם את עוצמתה; מעבר לכל אלה – במובן מסוים מייצג העובר לפני התיבה את קהל שולחיו לפני האלוהים. התכוונותו או פיזור דעתו, דבקותו באל או חלילה שיבושיו, כל אלה נתפסים כהרי משמעות. אפילו עניינים שאינם תלויים בבחירתו כגון השאלה אם שגרה תפילתו בפיו או שמא טעה עשויים להצביע על התקבלות תפילותיהם של מי ששלחוהו, כדברי המשנה, מסכת ברכות ה, ה: "הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶל אָדָם כְּמוֹתוֹ". נראה כי במקורו יועד פיוט זה לשליח הציבור בלבד, ואולם כחלק מתהליך כללי, שבו ביקש קהל המתפללים בבתי הכנסת האשכנזיים לומר את כל הכתוב בסידור ובמחזור יש שאף הקהל מצטרף לאמירת רשות זו. כיום נהוג כי שליח הציבור שר או אומר בנעימה ולעתים הוא מלווה בקולות הקהל, עד "ואתה תשמע [מן] השמים". את המלים "שלא יכשלו בלשונם" והלאה לוחש הקהל. הצטרפותו של הקהל לאמירת הרשות עשויה לנבוע כמובן, מן ההשלכות המכריעות שיש לתפילתו של החזן על תפילותיה של הקהילה. מתוך כך מתעניין הציבור כולו במתרחש בין לבו ושפתיו של שליחו לבין אלוהים, ומבקש עליו חנינה ורחמים. ואולם ניתן לראות זאת גם במבט נוסף, תועלתני פחות, במהלך התפילה נדרשים שלוחי הציבור להתפלל לא רק כיחידים אלא לכוון דעתם אף לציבור העומד מאחוריהם. ברשויות אלו, כמו גם ב'הנני העני ממעש', גומל להם הקהל, בכך שהוא מרכז את כוונותיו בתפילתו מגוננת על שלוחיו. כך משתמע מן המשפט "ועמך מסביבים אותם כחומה", המצייר תמונה שבה שליח הציבור הוא הפגיע, ואילו הציבור מקיף ושומר עליו. לפי חוקר התפילה והפיוט, דניאל גולדשמידט, פיוט זה היה במקורו קצר הרבה יותר. נראה כי הנוסח הנהוג בקהילות הספרדיות משקף את הנוסח הזה. בנוסח המודפס במחזורים האשכנזיים היום מופיעות גם תכונותיו ופעולותיו של שליח הציבור בשורות מחורזות, שקשה לדעת אם היוו בעבר פיוט עצמאי, או שמא חוברו כתוספת לרשות זו (מהמלים "באור פניך יהלכון..." עד "ואתה תשמע השמים"). תוספת מאוחרת חוצצת את רציפות העניין של הפיוט. אף המשפטים האחרונים (החל מהמלים "כי חנוניך") אינם מצויים במקור הקדום. |
| כותר |
היה עם פיפיות |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט זה הוא רשות לשליח הציבור הנאמר, בשינויי נוסח, במנהג כל הקהילות. לצדו משמשת באותם תפקידים גם הרשות 'אוחילה לאל'.
בבתי הכנסת האשכנזיים נאמר הפיוט לפני שני המוקדים המייחדים את תפילות המוסף של הימים הנוראים: בראש השנה היא נאמרת קודם אמירת מלכויות, זכרונות ושופרות, ואילו ביום הכיפורים – קודם אמירת סדר עבודת הכהן הגדול. ברשות זו באה לביטוי דאגתו של שליח הציבור נוכח כובד המשימה המוטלת על כתפיו. מעבר לתפקיד הובלת התפילה וריכוזה, ומעבר למשמעות תפקידו המעצב את האווירה בבית הכנסת, שהרי הוא שבוחר את הניגונים, והוא הבוחר כיצד לבצע את ה'נוסח' הנתון, הוא המכריע מה יהיה קצב התפילה, ובמידה מסוימת - גם את עוצמתה
מעבר לכל אלה – במובן מסוים מייצג העובר לפני התיבה את קהל שולחיו לפני האלוהים. התכוונותו או פיזור דעתו, דבקותו באל או חלילה שיבושיו, כל אלה נתפסים כהרי משמעות. אפילו עניינים שאינם תלויים בבחירתו כגון השאלה אם שגרה תפילתו בפיו או שמא טעה עשויים להצביע על התקבלות תפילותיהם של מי ששלחוהו, כדברי המשנה, מסכת ברכות ה, ה: "הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶל אָדָם כְּמוֹתוֹ".
נראה כי במקורו יועד פיוט זה לשליח הציבור בלבד, ואולם כחלק מתהליך כללי, שבו ביקש קהל המתפללים בבתי הכנסת האשכנזיים לומר את כל הכתוב בסידור ובמחזור יש שאף הקהל מצטרף לאמירת רשות זו. כיום נהוג כי שליח הציבור שר או אומר בנעימה ולעתים הוא מלווה בקולות הקהל, עד "ואתה תשמע [מן] השמים". את המלים "שלא יכשלו בלשונם" והלאה לוחש הקהל.
הצטרפותו של הקהל לאמירת הרשות עשויה לנבוע כמובן, מן ההשלכות המכריעות שיש לתפילתו של החזן על תפילותיה של הקהילה. מתוך כך מתעניין הציבור כולו במתרחש בין לבו ושפתיו של שליחו לבין אלוהים, ומבקש עליו חנינה ורחמים. ואולם ניתן לראות זאת גם במבט נוסף, תועלתני פחות, במהלך התפילה נדרשים שלוחי הציבור להתפלל לא רק כיחידים אלא לכוון דעתם אף לציבור העומד מאחוריהם. ברשויות אלו, כמו גם ב'הנני העני ממעש', גומל להם הקהל, בכך שהוא מרכז את כוונותיו בתפילתו מגוננת על שלוחיו. כך משתמע מן המשפט "ועמך מסביבים אותם כחומה", המצייר תמונה שבה שליח הציבור הוא הפגיע, ואילו הציבור מקיף ושומר עליו.
לפי חוקר התפילה והפיוט, דניאל גולדשמידט, פיוט זה היה במקורו קצר הרבה יותר. נראה כי הנוסח הנהוג בקהילות הספרדיות משקף את הנוסח הזה. בנוסח המודפס במחזורים האשכנזיים היום מופיעות גם תכונותיו ופעולותיו של שליח הציבור בשורות מחורזות, שקשה לדעת אם היוו בעבר פיוט עצמאי, או שמא חוברו כתוספת לרשות זו (מהמלים "באור פניך יהלכון..." עד "ואתה תשמע השמים"). תוספת מאוחרת חוצצת את רציפות העניין של הפיוט. אף המשפטים האחרונים (החל מהמלים "כי חנוניך") אינם מצויים במקור הקדום.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
