audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה אליהו לודיאב
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יצחק שילוני
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים מוני טבעוני
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ראובן בן ציון בטאט
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה אברהם אלטלף
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה חיים עמרוצי, פרץ ממו
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק בליווי דודי לוק ומוטי לוק
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס קבוצת פייטנים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר רבונו של עולם אתוודה על עברות
מעגל השנה יום כיפור;ימים נוראים;סליחות
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת - הפיוט נפתח בהצהרה על תוכנו - וידוי על חטאים קלים וחמורים.
    • בַּלַּיְלָה לְסוֹף אַשְׁמוּרוֹת - על פי חז"ל, הלילה נחלק לשלושה או ארבעה חלקים המכונים 'אַשְׁמוּרוֹת' (ראו למשל בבלי ברכות, ג ע"א-ע"ב), וכוונת הפייטן היא שוידויו נעשה בתום כל האשמורות, כלומר בתום הלילה. כפיוט סליחות נועד הפיוט לשעות הדמדומים שבין הלילה והבוקר. לשון הטור מיוסדת על מגילת איכה (ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ... הפסוק קורא לבכי ותחנון לפני ה', ומאציל מרוחו על הפיוט.
    • יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע לְהִתְעוֹלֵל - היצר שלי חפץ כל הזמן לחבור לאנשים רעים ולפשוע יחד עימם; מיוסד על תהלים (קמא, ד): אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.
    • שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל - שיבוץ פסוק מנבואת ישעיהו (כא, יא): מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל; בפיוטנו משמש בהשאלה לביטוי יאושו של הדובר, שאינו מצליח להניס את יצרו ולהגן על עצמו ממנו.
    • לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאוֹתוּ - הלב והעין, שני איברים המכונים על ידי חז"ל בתלמוד הירושלמי (מסכת ברכות, פ"א ה"ה): "תרין סרסורי דחטאה [=שני מתווכים לעבירה]", חפצים לחטוא ולפשוע. הסכנה האורבת לאדם על ידי איברים אלה מוזכרת כבר בתורה בפרשת ציצית, המובאת בספר במדבר (טו, לט): וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.
    • וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ - עיני ולבי מתמידים ללא הרף בבקשת הרשע שלהם. שיבוץ שונה-הוראה מספר בראשית (ח, כב): עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ.
    • וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶיךָ יִתְלַחֲשׁוּ - אולם, לא רק העין והלב מוליכים אותי אל החטא, אלא גם כל איברי; פרפראזה על תהלים (מא, ח): יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל שֹׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי - לאור הפסוק מדומים איבריו של הדובר לשונאיו, המבקשים לטמון לו פח. הצירוף 'לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶיךָ' מבוסס על לשונם של פסוקים רבים במקרא (ראו למשל שופטים יג, א).
    • כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ - כמו עיני ולבי, כך גם שאר איברי אינם חדלים מלבקש רעתי. שיבוץ שונה-הוראה נוסף מנבואת ישעיהו (סב, ו): עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם; בעוד הפסוק המקראי מתאר את התמדתם הראויה והברוכה של שומרי ירושלים, הפייטן מתאר את התמדתם המגונה של איברי גופו.
    • וְיַעַן אֲשֶׁר עָבַרְתִּי עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה - וכיון שעברתי הן על מצוות 'עשה' (כלומר, נמנעתי מלקיים את החובות שמטילה עלי התורה), הן על מצוות 'לא-תעשה' (כלומר, עברתי על איסורי התורה). החלוקה בין 'עשה' ו'לא-תעשה' היא אחת החלוקות היסודיות של עולם המצוות; בהזכירו אותה מבטא הדובר תחושה לפיה הוא חוטא במצוות מכל הסוגים.
    • מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה - הלוואי ואבכה בכל לילה על משכבי עד שמיטתי תשוט כביכול במי דמעותי, אשר תמסנה אותה; שיבוץ פסוק מתהלים (ו, ז): יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה (וראו דברי הפרשנים לפסוק זה).
    • אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה - לוואי וישמע האל את קולי בבכייתי. מיוסד על פסוק קרוב מאותו מזמור בתהלים (ו, ט): סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי. הכינוי 'נוֹרָא עֲלִילָה' מציין את עוצמת מעשי האל ונוראותיו, ומקורו בתהלים (סו, ה): לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
    • יוֹם צָעַקְתִּי בַּלָּיְלָה - בהמשך לטור הקודם: אולי שמע את צעקתי לפניו בלילה; שיבוץ פסוק מתהלים (פח, ב): ה' אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ.
    • אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי - מדי יום אני נושא קולי לפניך בתחנונים על חטאי, ואף בלילה איני חדל מלעשות כן; שיבוץ פסוק נוסף מתהלים (כב, ג): אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי. הפייטן משמיט קטע קצר מהפסוק, כביכול אינו יכול להעלות על דל-שפתיו את האפשרות ש'לֹא תַעֲנֶה'.
    • אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת - חטאי כה רבים, שרק מקצתם אני מזכיר לפני הקדוש ברוך הוא, שהוא רואה כל, בוידויי. הטור מנוסח כפרפראזה על וידויו של שר המשקים לפני פרעה, כמתואר בספר בראשית (מא, ט): וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.
    • לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת - לקראת סוף הפיוט משתנה מעט לכאורה נימת הדובר, וכעת אין הוא רק מכה על חטאיו אלא גם מהלל את בוראו ומודה לו, כאמור בתהלים (קיט, סב): חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. אלא שעל פי הטור הבא, הפייטן משתמש בשורש ה.ד.ה בכפל משמעות: הן כהודיה על הטוב, והן כהודאה בחטא.
    • וְאוֹדֶה עֲלֵי פְּשָׁעַי וּזְדוֹנַי - אני מודה בחטאי; שיבוץ פסוק מתהלים (לב, ה): חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה' וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה. ואפשר שבהבאת פסוק זה מייחל הדובר לסליחה וכפרה, ומצטרף בכך לבקשתו של משורר התהלים ('וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה').
    • הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' - בלילה זה אני מקדיש מעשי ודברי לקדוש ברוך הוא, בתקווה שיסלח על חטאי ויקבל ברצון תפילתי. הצירוף שבטור מקורו בסיפור יציאת מצרים המובא בספר שמות (יב, מב): לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם; ואולי גם הבאתו מצטרפת לאותה תקווה שנרמזה בטור הקודם.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?