אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
תימן - כלל תימן
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
תימן - כלל תימן
-
1.
איטליה - איטליה כללי אלדו פרז
-
2.
איטליה - איטליה כללי לא ידוע
-
3.
איטליה - איטליה כללי מרקו אוטולנגי
-
4.
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן אברהם מור
-
5.
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
-
6.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס ללא מבצע
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה מאור מלאכי
-
8.
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה בנימין חדאד
-
9.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
|
קוראי מגילה / ר' אברהם אבן עזרא קוֹרְאֵי מְגִלָּה הֵם יְרַנְּנוּ לָאֵל כִּי מְקוֹם תְּהִלָּה הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי בְלוֹתִי וַאֲנִי בְּעִיר בָּבֶל נִמְשָׁלָה עֲדָתִי כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל בָּא זְמַן פְּדוּתִי עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל נִבְדְּלָה קְהִלָּה מֵעֲוִיל וּמִתְגָּאֵל וַתְּהִי סְגֻלָּה עִם שְׁתִיל שְאַלְתִּיאֵל בָּא דְּבַר אֲגָגִי הֶחֱזִיק בְּפוּר יָדוֹ בַּאֲדָר לְהָרְגִי נֶהֱפַךְ לְהַשְׁמִידוֹ אֶתְּנָה הֲגִגִי בּוֹ וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ וֶאֱמֶת נְקַלָּה זֹאת לְאֵל וְכֵן יוֹאֵל לַעֲשׂוֹת וְכִלָּה אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל רוֹעֲצִים כֶּעָשָׁן נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן בֶּן אֲגָג כְּכוּשַׁן קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן מָרְדְּכַי בְּשׁוּשָׁן מָר-דְּרוֹר עֲלֵי שׁוֹשָׁן כֵּן שְׁנַת גְּאוּלָּה אֵל יְצַו לְעַם שׁוֹאֵל עַד לְבֵית תְּפִלָּה יַעֲלֶה לְהַרְרֵי אֵל מַעֲשִׂים וְנִסִּים שִׁית בְּךָ לְעֵד נֶאְמָן גַּם בְּחִכְּךָ שִׂים צוּף וּמָן דְּבַר הָמָן לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים אַחֲרֵי אֱכֹל מַשְׁמָן אֵל זְכֹר תְּחִלָּה גַּם שְׁנֵה בְמִיכָאֵל לַחֲזֹר חֲלִילָה קֵץ פְּדוּת וּבָא גּוֹאֵל |
|
פיוט לפורים, המושר אחרי קריאת המגילה, במנהג רוב הקהילות הספרדיות. מחברו הוא ר' אברהם אבן-עזרא, מגדולי הפייטנים העבריים בספרד (המאות ה- 11-12), אשר חתם אותיות שמו – אברם – בראשי המחרוזות. הפיוט מתועד בספרי מנהגים ותפילות צרפתיים מן המאות השתים-עשרה - שלוש-עשרה (ספר 'המנהיג' וחלק מכתבי היד של מחזור ויטרי). כיום הוא מופיע במנהגי קהילות רבות (ג'רבה, בוכרה, איטליה, אפגניסטן, אזרביג'ן, הודו-בומבי (בני ישראל), גרוזיה, יוון, פרס, מרוקו, קורפו, אלג'יר). נוהגים לשיר אותו לאחר קריאת המגילה, ולפני אמירת פסוקי 'ובא לציון גואל' (פיוטנו מסתיים במילים קרובות לפסוקים אלה – "וּבָא גּוֹאֵל"). |
| כותר |
קוראי מגלה |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט לפורים, המושר אחרי קריאת המגילה, במנהג רוב הקהילות הספרדיות. מחברו הוא ר' אברהם אבן-עזרא, מגדולי הפייטנים העבריים בספרד (המאות ה- 11-12), אשר חתם אותיות שמו - אברם - בראשי המחרוזות. הפיוט מתועד בספרי מנהגים ותפילות צרפתיים מן המאות השתים-עשרה - שלוש-עשרה (ספר 'המנהיג' וחלק מכתבי היד של מחזור ויטרי). כיום הוא מופיע במנהגי קהילות רבות (ג'רבה, בוכרה, איטליה, אפגניסטן, אזרביג'ן, הודו-בומבי (בני ישראל), גרוזיה, יוון, פרס, מרוקו, קורפו, אלג'יר). נוהגים לשיר אותו לאחר קריאת המגילה, ולפני אמירת פסוקי 'ובא לציון גואל' (פיוטנו מסתיים במילים קרובות לפסוקים אלה - "וּבָא גּוֹאֵל").
ככל פיוטי פורים, גם פיוטנו מזכיר את סיפורה של מגילת אסתר
גם פייטננו התחבט בו, ולכאורה אף סתר עצמו בפירושו למקרא: בראשית פירושו לחגי (א, א), הוא קובע כי המאורעות המתוארים בספר חגי מאוחרים לאלו המתוארים במגילת אסתר ("זה דריוש הפרסי שאמרו קדמונינו ז"ל שהוא בן אסתר המלכה"), ובראשית פירושו לאסתר (א, א) הוא קובע קביעה הפוכה ("זה אחשורוש היה אחרי כורש וזרובבל עם הגולה בבית שני, רק לא נבנה הבית"). בפיוטנו, מכל מקום, הוא כנראה מחזיק בטיעון שהביע בפירושו לאסתר, או לחילופין מציע הצעה שלישית, לפיה האירועים התרחשו במקביל - בשושן הבירה ובארץ ישראל. כך או כך, הבחינה ההיסטורית של העבר אינה משנה את מבטו, הממוקד בהווה ומייחל לגאולה חדשה: "אֵל זְכוֹר תְּחִלָּה / גַּם שְׁנֵה בְמִיכָאֵל // לַחֲזוֹר חָלִילָה / קֵץ פְּדוּת וּבָא גּוֹאֵל".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
