בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
|
אערוך צפצופי / סימן אברהם אֶעֱרֹךְ צִפְצוּפִי אֲנִי דַּל בְּאַלְפִי לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי אַגִּיד מַעֲשֵׂי יָהּ בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ שִׁיר מִזְמוֹר אַחֲדֵּשׁ לְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב עֲלִילִיָּה רַב זֶמֶר וּשְׁבָחָה בְּשַׁבָּת מְנוּחָה נָגִיל וְנִשְׂמְחָה עָזִּי וְזִמְרַת יָהּ הוּא נוֹרָא עֲלִילָה עִלַּת כָּל הָעִלָּה יִשְׂרָאֵל סְגֻלָּה עַם בָּחַר לוֹ יָהּ מִיכָאֵל שָׂרֵנוּ בַּשֵּׂר נָא אוֹתָנוּ מִיַּד צָר יִפְדֵּנוּ מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה חַזֵּק עַם הַקָּמִים בְּשָׁעַת רַחֲמִים וְהָיוּ תּוֹאֲמִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה |
|
פיוט משירת הבקשות של יהודי חלב, שכנראה נכתב עבור שירת הבקשות של ליל שבת, המוזכרת הן בבית השני - בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ / שִׁיר מִזְמוֹר אַחֲדֵּשׁ, הן בבית החותם - חַזֵּק עַם הַקָּמִים בְּשָׁעַת רַחֲמִים שורתו האחרונה של הפיוט - וְהָיוּ תּוֹאֲמִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה - מפתיעה: המשורר מחבר זה לזה שני צירופים מקראיים, שמקורותיהם רחוקים זה מזה בתכלית – התיאור הפרוזאי של קרשי המשכן מספר שמות, ושירת האהבה הנשגבת משיר השירים. השורש ת,א,מ המשותף לשניהם והיוצר את המצלול המיוחד הוא שכנראה יצר את הקישור בין השניים, ואולם האמירה העולה מן השורה כולה מתייחסת לשתי רמות של תואם: ראשית בתוך התורה עצמה – כאן נשען הפייטן על המדרש הדורש את דימוי 'תאומי צביה' כמתייחס לשני לוחות הברית, ובונה את ההקבלה בין הדיברות שבלוח הימני – שברובם חלים על יחסים שבין אדם למקום, לבין אלו שבלוח השמאלי – שזירתם יחסי אדם לחברו. ומעבר לכך, מדובר בהתאמה ההדדית שבין ישראל לבין התורה כמכלול, המדומה כאן לשני קרשים, שמהם נבנה משכנו של ה'. |
| כותר |
אערוך צפצופי |
|---|---|
| סולם |
מקאם: נהוואנד |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט משירת הבקשות של יהודי חלב, שכנראה נכתב עבור שירת הבקשות של ליל שבת, המוזכרת הן בבית השני - בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ / שִׁיר מִזְמוֹר אַחֲדֵּשׁ, הן בבית החותם - חַזֵּק עַם הַקָּמִים בְּשָׁעַת רַחֲמִים
שורתו האחרונה של הפיוט - וְהָיוּ תּוֹאֲמִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה - מפתיעה: המשורר מחבר זה לזה שני צירופים מקראיים, שמקורותיהם רחוקים זה מזה בתכלית – התיאור הפרוזאי של קרשי המשכן מספר שמות, ושירת האהבה הנשגבת משיר השירים. השורש ת,א,מ המשותף לשניהם והיוצר את המצלול המיוחד הוא שכנראה יצר את הקישור בין השניים, ואולם האמירה העולה מן השורה כולה מתייחסת לשתי רמות של תואם: ראשית בתוך התורה עצמה – כאן נשען הפייטן על המדרש הדורש את דימוי 'תאומי צביה' כמתייחס לשני לוחות הברית, ובונה את ההקבלה בין הדיברות שבלוח הימני – שברובם חלים על יחסים שבין אדם למקום, לבין אלו שבלוח השמאלי – שזירתם יחסי אדם לחברו. ומעבר לכך, מדובר בהתאמה ההדדית שבין ישראל לבין התורה כמכלול, המדומה כאן לשני קרשים, שמהם נבנה משכנו של ה'.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה בסולם מקאם: נהוואנד
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
