audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר להודות מה טוב כהיום
מעגל השנה שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • לְהוֹדוֹת מַה טּוֹב כְּהַיּוֹם לַה' – כמה טוב להודות היום לה'. לפי האמור בפסוק מתהלים (צב, ב), הפותח את מזמור שיר ליום השבת: טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
    • כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם – על יום השבת. שבר פסוק זה נאמר בהקשר של עצירת המן בשבת (שמות טז, כה): וַיֹּאמֶר משֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.
    • מִפְעָל – פעולה.
    • יוֹצֵר תֵּבֵל וְחוּג מַעַל – ה', בורא העולם ואת כיפת הרקיע שממעל. הביטוי חוג בהקשר לשמיים מופיע באיוב כב, יד: עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ. רש"י מפרש שם: "חוג שמיים - עיגול מחוגת שמים". והכוונה היא לכפת השמים המדומה ככדור המקיף את הארץ, הנמצאת במרכז הכדור.
    • גָּבַר וְהֻקַּם עַל שֵׁשֶׁת יָמִים אַךְ זֶה הַיּוֹם – יום השבת גובר ומתנשא מעל ששת ימי המעשה. הביטוי "הוקם על" נאמר על דוד המלך (שמואל ב כג, א): נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל. המשורר משתמש פה במלה גָּבַר המזכירה את המילה הַגֶּבֶר (הֻקַם עָל) שבפסוק.
    • אַךְ זֶה הַיּוֹם לַה' – יום השבת הוא יום המוקדש לה'.
    • עֹז לוֹ צְבִי וְתִפְאָרָה – יש לשבת עוצמה, יופי ותפארת.
    • אוֹצָר חֶבְיוֹן – השבת היא אוצר נסתר, לפי האגדה המופיעה בבבלי (שבת י, ע"ב): "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי, ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל. לך והודיעם."
    • מָלֵא אוֹרָה – לפי בראשית רבה יב, ו, כאשר אדם חטא, ביום הששי לבריאה, ה' ביקש לגנוז את האור שנברא ביום הראשון לבריאה, אך חלק כבוד לשבת והשאירו להאיר את העולם עד מוצאי שבת.
    • בּוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה – בשבת זוכה האדם לנפש יתרה, כמו שנאמר במסכת סופרים יז, ה: "בין השמשות בערב שבת ניתוספת נשמה יתירה לישראל ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו" (וראו גם ביצה טז, ע"א וכן תענית כז, ע"ב).
    • קוֹשֵׁר הַנְּשָׁמוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים – ה', שכל הנפשות קשורות בידו, מוריד בשבת לכל אחד נפש יתרה. ואפשר גם לפרש כאמור על השבת - השבת שומרת וקושרת את הנשמות בחיותן. מקור הביטוי בדברי אביגיל לדוד בשמואל א כה, כט וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע.
    • וְרֹאשׁ מָר דְּרוֹר – שבת הוא היום המבושם, המובחר. ביטוי זה נלקח מסממני הקטורת, שנאמרו למשה בשמות ל, כג: וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם...
    • מִקְרָא קֹדֶשׁ – יום שהוא קודש, קרוי לקדושה, כפי שנאמר בויקרא כג, ג: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ...
    • חֹפֶשׁ דְּרוֹר וּקְרָאתֶם – קראו והכריזו על יום השבת כיום של חופש ודרור מכל מלאכה. הביטוי לקוח מהאמור ביובל (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל ישְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ.
    • בַּעֲבוּר זֶה – משום כך.
    • שׁוֹכֵן סְנֶה – ה', שנגלה למשה בסנה (לפי המסופר בשמות ג). ה' מכונה כך בברכת משה ליוסף בדברים לג, טז וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה...
    • הוֹרִיד הַמָּן בַּמַּחֲנֶה – הוריד את המן במחנה ישראל במדבר.
    • יוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה... – ה' הוריד ביום הששי מנה כפולה של מן, ובשבת חדל המן מלרדת, כמסופר בשמות טז, כב; כו: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד... שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ...
    • דָּגוּל בְּכָל פֵּאוֹת – יום השבת מכובד ונישא, מתנוסס כדגל בכל קצוות.
    • וּנְהַר הַסַּמְבַּטְיוֹן לְאוֹת... כִּי קָדוֹשׁ... – מנוחתו של הסמבטיון ביום השבת מעידה על קדושתו. לפי דברי ר' עקיבא לטורנוסרופוס, המובאים בבראשית רבה יא, ה: "הרי נהר סמבטיון יוכיח [את קדושת השבת], שמושך אבנים כל ימות השבת [=ימות השבוע], ובשבת הוא נח".
    • לְעַם קְרוֹבוֹ – לעם ישראל, הקרוב אליו. מקור הביטוי בתהלים קמח, יד: וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּיָהּ.
    • הִנְחִילוֹ – נתן את השבת.
    • לְקַדְּשׁוֹ וּלְהַבְדִּילוֹ – לעשות בו קידוש והבדלה.
    • וְקָרְבָּן מוּסָף צִוָּה לוֹ – בשבת הקריבו קרבן מוסף, שנוסף על קרבנות התמיד הקבועים, כפי המצווה בבמדבר כח, ט-י: וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.
    • לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם – לעשות כמצוות היום. שיבוץ הוא מתוך בקשתה של אסתר (אסתר ט, יג) ...אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדַת...
    • עַם נִכְבַּדְתֶּם – עם מכובד, שנתכבד.
    • וּבְזֶבֶד טוֹב זֶה נִזְבַּדְתֶּם – ומתנה טובה ניתנה לכם, לפי דבריה של לאה עם הולדת זבולון בבראשית ל, כ ...זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב... (וראו הביאור למלים אוֹצָר חֶבְיוֹן לעיל).
    • בִּגְלַל מִצְוָתוֹ אַתֶּם נִצָּבִים כֻּלְכֶם הַיּוֹם – בזכות מצוות השבת - קיומכם.
    • אַתֶּם נִצָּבִים כֻּלְכֶם הַיּוֹם – השיבוץ הוא מדברים כט, ט אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם...
    • יִשְׁמָרְכֶם אֵל כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן – ה' ישמור אתכם היטב, כאדם השומר על בבת עינו. מקורו של הדימוי בתהלים יז, ח שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי.
    • בַּל יֻשְׁבָּת – לא ייפסק.
    • וּלְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת – בעולם הבא, הנקרא יום שכולו שבת (בבלי תמיד לג, ע"ב; שם סנהדרין צז, ע"א ועוד).
    • תִּמְצְאוּן אוֹתוֹ כְהַיּוֹם – נראה שמדובר כאן במפגש המואר עם ה' בעולם שכולו שבת


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?