audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) אברהם כספי
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 4.
    סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יודוך מלך
מעגל השנה שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יוֹדוּךָ מֶלֶךְ דָּר בַּמְּרוֹמִים – יודו לך, ה', שוכן שמים.
    • רָם עַל כָּל רָמִים – גבוה יותר מן הגבוהים. אולי מהדהד כאן הפסוק מקהלת ה, ז ...כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם.
    • בְּיוֹם קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הַיָּמִים – בשבת, שעליה נאמר (בראשית ב, ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
    • לְעַם בָּחַרְתָּ קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל – לעם שאותו בחרת, עם ישראל. לפי הפסוק מירמיהו ב, ג קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה... סַפְּרוּ רֹנּוּ יַחַד תְּהִלּוֹת– שבחו והללו את ה' בשיר ובמלים, לפי ישעיהו מג, כא עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ ופסוקים אחרים.
    • בְּרֹן פֶּה צַח – בשירת פה בהיר, טהור. וייתכן שיש כאן משחק מלים עם הפועל 'פצח', המתייחס בפסוקי ישעיהו ותהלים לפתיחת הפה ברינה ובזמרה.
    • בְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת – שירו שירי שבח לאל ורוממו אותו.
    • לְסִבַּת סִבּוֹת עִלַּת הָעִלּוֹת – כינויים פילוסופיים לה', יוצר הכול, והגורם הראשון בכל הבריאה.
    • עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת – כינוי זה לה' מופיע באיוב ה, ט: עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, וראו שם, ט, י ועוד.
    • נֵר יִשְׂרָאֵל – כינוי זה לעם ישראל מופיע בשבועת שנשבעו אנשי דוד למנהיגם (שמואל ב כא, יז): ...לֹא תֵצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל.
    • בִּינוּ – התבוננו, הבינו.
    • דִרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר – חפשו בספר, בתורה.
    • אוֹתוֹת אֵל מָה רָמוּ מַה נִּפְלְאוּ כֻּלָּם בְּחָכְמָה – מה נפלאים וגבוהים מהשגה הם נסיו של האל, כולם נעשו בחכמה, כלשון הפסוק מתהלים (קד, כד): מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. בבית זה מתחיל המשורר לבנות את עשר הספירות ופה מזכיר את ספירת חכמה.
    • לְסַפֵּר נִלְאוּ קְצוֹת דְּרָכָיו אִישֵׁי יִשְׂרָאֵל – אנשי ישראל אין ביכולתם,עייפו מלספר, אפילו מעט מדרכי ה'. הביטוי קְצוֹת דְּרָכָיו מופיע באיוב (כו, יד): הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן.
    • יוֹם כִּי בוֹ שָׁבַת – שבת, שעליה נאמר בבראשית ב, ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
    • אֲזַי תָּרֹנָּה דַּעַת שִׂפְתֵיכֶם בְּאִמְרֵי בִינָה – אז, בשבת, תשירו דברי חכמה. כאן מזכיר את הספירות בינה ודעת. הלשון לפי תהלים עא, כג: תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ. מקור הביטוי אִמְרֵי בִינָה במשלי (א, ב): לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה.
    • חַסְדֵי אֵל וּגְבוּרוֹתָיו מִי מָנָה – אין מי שיכול לספור את חסדי האל ונוראותיו. הלשון לפי ברכת בלעם (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל... כאן מזכיר המשורר את הספירות חסד וגבורה.
    • יְקַר תִּפְאֶרֶת נֶצַח יִשְׂרָאֵל– מי יכול לספר את כבודו ותפארתו של ה'. נצח ישראל ככינוי לה' מופיע בדברי שמואל לשאול (שמואל א טו, כט): וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם. כאן מזכיר המשורר את ספירות תפארת ונצח.
    • מִי יוּכַל סַפֵּר אֶת כְּבוֹד הוֹדוֹ – כבוד ה' כה גדול שאין אפשרות להביעו במלים, כדברי הפסוק מתהלים קו, ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. כאן מזכיר המשורר את ספירת הוד.
    • יְהַלֵּל אִישׁ מֵעָפָר יְסוֹדוֹ לוּלֵא כִּי הוּא חָלַק מִכְּבוֹדוֹ – אדם שנוצר מן העפר, כפי המתואר בבראשית ב, ז, לא היה יכול להלל את ה' אילו לא אפשר לו ה' להללו. כאן מזכיר המשורר את ספירת יסוד. הביטוי חָלַק מִכְּבוֹדוֹ לקוח מהבריתא המופיעה בבבלי (ברכות נח ע"א), האומרת: "הרואה מלכי ישראל אומר: 'ברוך שחלק מכבודו ליראיו'".
    • כֵּן דְּבַר מַלְכוּת יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל – כך שר ישראל ומהלל את מלכותו של הקדוש ברוך הוא. מקורו של הביטוי יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל בפתיחה לשירת הבאר בבמדבר כא, יז אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. כאן מזכיר המשורר את ספירת מלכות.
    • נָא – בבקשה.
    • הַגְּבָרִים אַנְשֵׁי סְגֻלָּה – פנייה אל הגברים המיוחדים.
    • עִמְדוּ בְּבֵית אֵל בַּלַּיְלָה – שירו והתפללו את שירת הבקשות, הנאמרת בלילה, בבית הכנסת.
    • בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי – וכשכר על כך. הביטוי לקוח מברכת המילה, המופיעה בתוספתא ברכות ו, יז "...אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשארו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת..."
    • יָחִישׁ – ימהר.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?