audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי אלדו פרז
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי;מזרח אירופה - אשכנז - ישראל לא ידוע
  • 3.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) בנימין קליין
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אחד יחיד ומיוחד
מעגל השנה שבועות;שבת;שמחת תורה / שמיני עצרת
מעגל החיים חתונה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד – כינויים אלו ניתנו לה' בספר העיון לרבי חמאי גאון.
    • נִדְרָשׁ לְבַר לֵבָב שׁוֹאֵל – נמצא למי שמחפש אותו, מי שלבו נקי וטהור, לפי תהלים כד, ד-ו נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה... זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה. ביטוי זה מופיע גם בפסוק שבשיבוצו מסתיים הבית מתהלים עג, א (ראו להלן).
    • אַךְ טוֹב אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל – שיבוץ הוא מתהלים עג, א מִזְמוֹר לְאָסָף אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב.
    • בּוֹרֵא כָּל מֶמֶשׁ מִתֹּהוּ – בורא עולם, דברים ממשיים, מתוהו. כפי שנאמר בבראשית א, א-ב: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ....
    • אִם יֵשׁ פּוֹעֵל כְּמַעֲשֵׂהוּ מִי הוּא... – אם יש מישהו הטוען שהוא יכול לברוא הכל מאין – מי הוא?
    • מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ – שיבוץ הוא מדברי אחשורוש במגילת אסתר ז, ה: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
    • יְהוּדִי נוֹצְרִי עֲרָבִי בִּינָה – המשורר פונה אל בני הדתות המונותיאיסטיות להבין את דבריו הבאים:
    • לֹא נִרְאֵת לְאֵל כָּל תְּמוּנָה – אי אפשר לראות את תמונת האל, כפי שנאמר בדברים ד, טו: וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְדֹוָד אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
    • דְרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה – דרכי האל ומשפטו הן דרכי צדק ומשפט צדק. שיבוץ הוא מהפסוק בדברים לב, ד: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.
    • גּוּף אֵין לוֹ – כלשון הפיוט הידוע 'יגדל', המבוסס על י"ג עיקרי האמונה' אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף.
    • גַּם דָּם וּבָשָׂר – אין לה' גם דם ובשר. ויש בדברים אלו פולמוס עם הנצרות, שלשיטתה היין והלחם שאוכלים מאמיניה הופכים לדמו ולבשרו של אלוהיהם.
    • וּבִידֵי אָדָם לֹא נִמְסָר – אף כאן משתקף הפולמוס עם הנצרות, שבה מתגשם האל בגופו של אדם.
    • אֱמֻנַת שְׁבָטִים שְׁנֵים עָשָׂר – כך מאמינים שנים עשר שבטי ישראל.
    • דָּת תּוֹרָתוֹ הֶחְכִּימָנוּ – ה' החכים אותנו בחוקי תורתו.
    • בְּתַרְיַ"ג מִצְוֹת הִכְתִּירָנוּ – עיטר וקישט אותנו ב-613 מצוות, שהן ככתר לראשנו.
    • הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ – שיבוץ הוא מתהלים ק, ג: דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.
    • וּבְיוֹם שַׁבָּת וּבְרִית מִילָה בְּאוֹתוֹת... – שתי המצוות, שבת וברית מילה, מהוות אות וסימן לקשר בין ה' לישראל. את שתיהן כורך זה בזה התלמוד הבבלי (שבת קלב ע"א) לפי הפסוקים משמות לא, יג וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם ומבראשית יז, יא וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.
    • בְּאוֹתוֹת עָלֵינוּ נִגְלָה - ייתכן שהכוונה למתן תורה שאירע בשבת לפי כל הדעות (ראו שבת פו ע"ב). לפי הגרסה – בְּאוֹרוֹת – נראה שרומז למתן תורה שהיה מלווה בברקים, כפי שמתאר הפיוט העתיק הפותח את פסוקי שופרות הנאמרים במוסף של ראש השנה ...בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ, בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ
    • לְשֵׁם – לזיכרון.
    • לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה – שיבוץ הוא בשינוי סדר האברים (מפני החרוז) מדברים כו, יט: וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר (שינוי זהה עשה ר' שלמה אלקבץ בפיוטו הידוע 'לכה דודי').
    • רָז הָאֱמוּנָה בְּכָל הָאִיִּים – סוד האמונה, בכל העולם, ייתכן שמהדהד כאן הפסוק מצפניה ב, יא: נוֹרָא ה' עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם.
    • לֹא נִמְצֵאת רַק בָּעִבְרִיִים – האמונה, הנמסרת אף לתפוצות ישראל הנמצאים במרחקים, אינה מתגלית אלא אצל בני ישראל.
    • הַבָּמוֹת תִּהְיֶינָה לְעִיִּים – מקומות הפולחן לעבודה זרה ייהרסו, יהפכו לחרבות.
    • ...בָּעִבְרִיִים ...לְעִיִּים – חרוז זה מהדהד לפסוק: וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ (במדבר כא, יא וראו גם שם לג, מד).
    • קֵינִי – כינויו של יתרו, חותן משה, הנלמד מהפסוק שבשופטים א, טז וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים... יתרו היה מדיני. לפי התוספתא בכורים א, ג נמנים בני קיני עם הגרים.
    • נַעֲמָן – שר צבא ארם שנתרפא מצרעתו ע"י אלישע (ראו מלכים ב ה, טו), ולפי ילקוט שמעוני איכה ב, רמז תתרכז, היה גר תושב.
    • עֹבַדְיָה – הנביא, שהתנבא על אדום, היה לפי ר' מאיר (בבלי, סנהדרין לט ע"א) גר אדומי.
    • רָחָב – לפי בבלי מגילה יד ע"ב התגיירה רחב ונישאה ליהושע.
    • נַעֲמָה – העמונית, אחת מנשותיו של שלמה, אם רחבעם (לפי מלכים א יד, כא).
    • וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה – אשת מחלון שהתגיירה וזכתה להיות אם לשושלת בית דוד, וממנה נלמדו הלכות גרים.
    • נִכְנְסוּ בְּדַת תּוּשִׁיָּה – כל אלה הם גרים שקיבלו על עצמם את התורה, שהיא דת של עצה ותבונה (הכינוי 'תושיה' עבור התורה נדרש במספר דרשות בבבלי סנהדרין כו ע"ב ובמקומות נוספים).
    • רוֹדְפֵי יֹשֶׁר בְּכַוָּנָה – אלו המתכוונים לרדוף אחר היושר.
    • הֵם נִמְסָרִים בְּסַכָּנָה – מסתכנים לשם כך, כלשון התלמוד הבבלי (כתובות ג ע"ב) "...דמסרן נפשייהו לקטלא ואתיין לידי סכנה".
    • אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא – פסוק הוא מתהלים קיח, כה: אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא.
    • בְּכָל שְׁלֵמוּת מוּשְׁלָם – ה', השלם מכל הבחינות.
    • בָּרֵךְ עַמְּךָ כֻּלָּם – לפי לשון מקרא ביכורים (דברים כו, טו): הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל...
    • מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ – זוהי חתימת מזמור קטו מתהלים (יח) וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ. הביאור מתבסס על מאמרו של בנימין שלמה המבורגר "זמר לחתן בעלותו לתורה" מתוך שרשי מנהג אשכנז, עמ' 365-417.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?