audio items
snunit

כאיל תערוג

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • פיוט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן מנחם חוטרי
  • 2.
    הודו - בני ישראל ורד אבידן
  • 3.
    חסידים - חסידות ויז'ניץ חסידי ויז'ניץ
  • 4.
    חסידים - חסידות חב"ד אלי ליפסקר
  • 5.
    חסידים - חסידות חב"ד סמואל זלמנוב
  • 6.
    חסידים - חסידות חב"ד עמיר בניון
  • 7.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 9.
    עכשווי - ישראל דיוואן הלב
  • 10.
    עכשווי - ישראל יהושע אנגלמן
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר כאיל תערוג
סולם כללי
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • שני מזמורים אלו, נאמרים ברצף כמזמור אחד, בתפילת חג הסוכות. לפי מנהגי הספרדים, פותחת אמירת המזמור את תפילת חג הסוכות ומלווה את כל החג כולו. ברוב הקהילות נהוג לשיר ולזמר את המזמור, אם כחלק מהתפילה ואם כחלק ממזמורי החג.
    צמד מזמורים זה הוא שיר רצוף אחד. דבר זה עולה הן מהיעדר כותרת בתחילת פרק מג, הן מחזרתו של הפזמון בסוף שתי החטיבות הכלולות במזמור מב וחזרתו השלישית בסוף מזמור מג והן מן הרצף התוכני.
    המזמור נאמר מפיו של מי שמצוי הרחק מן המקדש, מרחק של מקום ושל זמן. הוא זוכר את חוויות העלייה לרגל וההיראות את פני ה' בקודש, אך עתה משהוא ניזון מזיכרונות ומערגה בלבד, הפער בין המקום שבו הוא מצוי לבין מחוז געגועיו הופך אותו קודר ושחוח.
    לפי אחת מאפשרויות ההבנה של המזמור, שרוי המשורר רחוק ממחוזות מים. צמאונו הפיזי מתלכד עם כיסופי נפשו לאלוהים, או מהווה סמל להם. לפי הסבר זה המקדש מדומה למחוזות רוויי מים המצויים בצפון הארץ. שפע המים, החיות והקולות שבאיזורים הירוקים הללו מהווה דימוי להמון החוגג בדרכו לבית ה', ולאפשרות להיפגש עם נוכחותו החיה של האל.
    היובש הרוחני הפנימי של המשורר מכביד על נפשו, והוא מהדהד אל קולות אויביו הלועגים לו "איה אלוהך". המשורר מנער מלבו את אויביו ואת המית נפשו זו, תוך שהוא קורא אל עצמו להוחיל לאל העתיד להשיב אותו אל מקומות המים, החיים והקודש.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?