את בין עצי עדן / תימן-עדן / דורון יעקב
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
להאזנה
כאיל תערוג (למנצח משכיל) / תהלים מב–מג פרק מב לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו אֶלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי פרק מג שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי |
שני מזמורים אלו, נאמרים ברצף כמזמור אחד, בתפילת חג הסוכות. לפי מנהגי הספרדים, פותחת אמירת המזמור את תפילת חג הסוכות ומלווה את כל החג כולו. ברוב הקהילות נהוג לשיר ולזמר את המזמור, אם כחלק מהתפילה ואם כחלק ממזמורי החג. |
כותר |
כאיל תערוג |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
שני מזמורים אלו, נאמרים ברצף כמזמור אחד, בתפילת חג הסוכות. לפי מנהגי הספרדים, פותחת אמירת המזמור את תפילת חג הסוכות ומלווה את כל החג כולו. ברוב הקהילות נהוג לשיר ולזמר את המזמור, אם כחלק מהתפילה ואם כחלק ממזמורי החג.
צמד מזמורים זה הוא שיר רצוף אחד. דבר זה עולה הן מהיעדר כותרת בתחילת פרק מג, הן מחזרתו של הפזמון בסוף שתי החטיבות הכלולות במזמור מב וחזרתו השלישית בסוף מזמור מג והן מן הרצף התוכני.
המזמור נאמר מפיו של מי שמצוי הרחק מן המקדש, מרחק של מקום ושל זמן. הוא זוכר את חוויות העלייה לרגל וההיראות את פני ה' בקודש, אך עתה משהוא ניזון מזיכרונות ומערגה בלבד, הפער בין המקום שבו הוא מצוי לבין מחוז געגועיו הופך אותו קודר ושחוח.
לפי אחת מאפשרויות ההבנה של המזמור, שרוי המשורר רחוק ממחוזות מים. צמאונו הפיזי מתלכד עם כיסופי נפשו לאלוהים, או מהווה סמל להם. לפי הסבר זה המקדש מדומה למחוזות רוויי מים המצויים בצפון הארץ. שפע המים, החיות והקולות שבאיזורים הירוקים הללו מהווה דימוי להמון החוגג בדרכו לבית ה', ולאפשרות להיפגש עם נוכחותו החיה של האל.
היובש הרוחני הפנימי של המשורר מכביד על נפשו, והוא מהדהד אל קולות אויביו הלועגים לו "איה אלוהך". המשורר מנער מלבו את אויביו ואת המית נפשו זו, תוך שהוא קורא אל עצמו להוחיל לאל העתיד להשיב אותו אל מקומות המים, החיים והקודש.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?