• מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים – לקודש הקודשים, המקום הקדוש ביותר, שאליו הותר רק לכהן הגדול להיכנס ורק אחת לשנה – ביום הכיפורים. • בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם... בְּלִי פֶגַע – כהנים גדולים שנכנסו לקודש הקודשים ביום הכיפורים, והקריבו שם שלא כהוגן - נשרפו למוות, כמו נדב ואביהוא בני אהרן. • כְּאֹהֶל הַנִּמְתַּח בְּדָרֵי מַעְלָה – כמו הוד השמים, המתוחים כמו אוהל, בין שוכני מעלה, המלאכים. הדימוי לקוח מישעיהו מ, כב: הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת. • מַרְאֵה כֹהֵן – כך נראה הכהן כשיצא מקודש הקודשים. • כִּבְרָקִים הַיּוֹצְאִים מִזִּיו הַחַיּוֹת – כמו ברק הנברק ויוצא מאור (=זיו) החיות (וכאן הכוונה כנראה לחיות הקודש, סוג של מלאכים), לפי האמור ביחזקאל א, יג: וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. • כְּגֹדֶל גְּדִילִים בְּאַרְבַּע קְצָווֹת – כחוטי התכלת שבציצית. דימוי זה נשען על דברי ר' מאיר בבבלי (סוטה יז, ע"א): "...שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד", וראו גם מנחות מג ע"ב. • כִּדְמוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן – לפי המתואר בחזון המרכבה של יחזקאל (א, כח) כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'... • כְּהוֹד אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ צוּר לִיצוּרִים – כבגדים שהלביש ה' (צוּר) לאדם ולחוה לאחר שנוכחו במערומיהם, כמתואר בבראשית ג, כא: וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם. את הבגדים הללו מתארים חז"ל כבגדים מפוארים. • כְּוֶרֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד – דימוי שושנת הורד בתוך פרדס, המשיבה את נפש הרואה אותה, מופיע במדרש ויקרא רבה כג. • כְּזֵר – ככתר. • כְּחֶסֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן – כפניו של חתן ביום חופתו, עליהן נסוך חסד. לפי הפסוק המדבר בגאולה לחתן בישעיהו סא, י: שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. • בְּצָנִיף טָהוֹר – כטהרה הניתנת לכהן הגדול בעת ששמים על ראשו מצנפת טהורה, לפי האמור על יהושע הכהן הגדול בזכריה ג, ה: ...וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ ה' עֹמֵד. • כְּיוֹשֵׁב בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ – לפי פירושו של גולדשמידט, מדובר כאן במשה, על סמך הפסוק מתהלים צא, א: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן, הנסמך כנראה על פסוק הכותרת של הפרק הקודם לו (צ, א) תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים ה' מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר. על משה נאמר שחילה את פני ה', כמתואר למשל בשמות לב, יא: וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה. • כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח – ככוכב שאורו נוגה ומאיר מן המזרח. • כִּלְבוּשׁ מְעִיל וּכְשִׁרְיַן צְדָקָה – זהו שילוב הלשונות בין הפסוק מישעיהו סא, י, שנזכר לעיל (כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי) לבין הפסוק מישעיהו נט, יז וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. שניהם פסוקים המתארים את הגאולה. • כְּמַלְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ – ייתכן שרומז למלאך שהתייצב בדרכו של בלעם (ראו במדבר כב, כב-לא), לפי פירושו של גולדשמידט. • כְּנֵר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת – כמו אור הנגלה ומציץ מבין החלונות. הלשון לפי שיר השירים ב, ט: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. • כְּשָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ – כלשון הפסוק מדברים כ, ט: וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. • כְּעֹז אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ טָהוֹר לַמִּטַּהֵר – לפי גולדשמידט, ייתכן שרומז לימי המילואים, שבהם לבש אהרן את בגדי הכהונה בפעם הראשונה (ראו ויקרא ח, ו-ט). • כְּפַעֲמוֹנֵי זָהָב בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל – בשולי מעילו של הכהן הגדול היו נתונים פעמוני זהב, כפי שנאמר בשמות כח, לד: פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב. • כְּצוּרַת הַבַּיִת – כמראה בית המקדש. • וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת – שבמקדש, שהיתה ססגונית. • כִּקְהִלָּה – לפי גולדשמידט, מלה זו סתומה והוא מציע לפרשה כקילה, כלומר כחדר. • תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן – בדים מפוארים ומשובחים, ששימשו בבית המקדש. • כְּרוֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ – כדברים שצריך לומר המתפלל בתפילת מנחה, לפי מדרש בראשית רבה סח, ט: "במנחה צריך אדם לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שכשם שזכיתני לראות חמה בזריחתה כך תזכני לראותה בשקיעתה". • כְּשׁוֹשַׁנַּת גַּן בֵּין הַחוֹחִים – לפי שיר השירים ב, ב: כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. • כְּסִיל וְכִימָה – שמות מזלות. • מִתֵּימָן – מדרום. • כְּסִיל וְכִימָה מִתֵּימָן – לפי איוב ט, ט עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן. • כָּל אֵלֶּה – כל המראות הללו של הכהן. • בִּהְיוֹת הַהֵיכָל עַל יְסוֹדוֹתָיו – כאשר המקדש עמד במקומו.
|