ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
תִּסָּתֵר לְאַלֵּם תַּרְשִׁישִׁים מֵרֹן / ר' אלעזר הקליר תִּסָּתֵר לְאַלֵּם תַּרְשִׁישִׁים מֵרֹן כְּזִעֲזַעְתָּ עוֹלָם מִפְּנֵי חָרוֹן כְּלִהֲטָה אֵשׁ בֵּין בַּדֵי אָרוֹן שְׁנֵי מִקְדָּשִׁים אֲשֶׁר בְּמַעְלָה וּבְמָטָּה זֶה עַל גַּב זֶה הָאָפְלוּ בַּעֲלָטָה וְנַמְתָּ אַחֲרִישׁ אֶתְאַפַּק וְאַבִּיטָה רָאשֵׁי הַבַּדִּים כְּנִגְנְזוּ מִבֵּית הַפָּרֹכוֹת וְאַרְבַּע גֶּחָלִים בִּדְבִיר מְהַלְּכוֹת וְאַרְבָּעִים יְסוֹד עַד תְּהוֹם מְלַחֲכוֹת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִכִּתֵּי קֹדֶשׁ כְּנִבְדַּד סַחְתָּ וְהֵילַלְתָּ אָהֳלִי שֻׁדַּד וְנַמְתָּ אַכֶּה כַּף אֶל כַּף וְשָׁאַגְתָּ הֵידָד צְפִירַת תִּפְאַרְתְּךָ כְּנִתְּנָה בְּיַד צָר וְכָל כְּלֵי חֶמְדַּת אִוּוּי עִם הָאוֹצָר וּלְךָ הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה וְנָמוּ עָצָר פְּנֵי הַכִּסֵּא אָז אֻפָּלוּ וְגָבְהֵי שָׁמַיִם לְקַדְרוּת הֻשְׁפָּלוּ יָכִין וּבֹעַז לְהִשְׁתַּבֵּר כְּנָפָלוּ עֲשָׂרָה שֻׁלְחָנוֹת אָז שׁוֹלָלוּ וְלְעוֹרְכֵיהֶם נָמוּ אַיֵּה אֲדוֹן אֵלּוּ לְאוֹצְרוֹת שִׁנְעָר לַקְּדֵשִׁים כְּהֻנְחָלוּ שְׂרָפִים עוֹמְדִים נָעוּ מִמַּעֲמָד כְּנֶהֶרְסוּ מְכוֹנוֹת מִתּוֹךְ מַחֲמַד זָרִים קָרְאוּ יְמֵי הַשְּׁמָד נְחֹשֶׁת יָם וַעֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת כְּנִמְסְרוּ לַבֵּל וְהִנָּם שְׁבוּרוֹת וּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת מֵאָז קְדוּרוֹת מַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים אֲשֶׁר בַּמֶּרְכָּבָה כְּהוּרְדוּ לָאָרֶץ זֹהַר הָרָקִיעַ כָּבָה חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם לִפְנֵי כְרוּבִים בָּא לוֹיוֹת הַמּוֹרָד מֵעֵת הוּרָדוּ הַטְּלָלִים עוֹד לִבְרָכָה לֹא יָרָדוּ כְּלָבִים רָעִים עַל בָּמֳתֵי עָב דֻּדּוּ כָּל כְּלֵי הַכֶּסֶף וּכְלֵי הַזָּהָב קֻצְּצוּ וְשׁוֹסּוּ מִבֵּית הַלַּהַב כְּצֵאת הֶהָדָר שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב יוֹם אֲשֶׁר נִקְרָא מְהוּמָה וּמְבוּכָה לַהֲקַת מַלְאָכִים כְּאִשָּׁה מְצֵרָה נָבוֹכָה דִּבּוּר פָּתַח וְעָנוּ אַחֲרָיו אֵיכָה טָס עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי וְהוֹצִיאוּ הַכְּרוּבִים וּבִכְלִיבָה הָיוּ אוֹתָם מְסוֹבְבִים הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה חֲשׁוּבִים חֵיל שַׂרְפֵי מַעְלָה חֻלַּף מִגְּדֻלָּתוֹ וְאֵל אַדִּיר שְׁמוֹ לֹא אָבָה תְהִלָּתוֹ לְגַלִּים כְּהוּשַׂם בֵּית תִּפְאַרְתּוֹ זַמָּרֵי שַׁחַק הֶחֱשׁוּ מִנֹּעַם וְנָם מַה לָּכֶם פֹּה אֵין הַיּוֹם טַעַם מַה תְּקַלְּסוּ לַמֶּלֶךְ בְּשָׁעַת הַזָּעַם וְהַכֹּהֲנִים [וְהַלְוִיִּם] עַל מִשְׁמְרוֹתָם נִשְׁחָטִים וְעַל מַחְלְקוֹתָם עָמְדוּ שַׁעֲטַת אִסְטְרַטִיוֹטִים וְנָמוּ אַיֵּה מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים הַכֵּלִים וְהַמְשַׁמְּשִׁים בַּשְׁבִי הוֹלְכִים וְהַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים בַּכֶּבֶל מְשׁוּכִים וּתְמוּר בַּדִּים שַׂק חָגְרוּ מַלְאָכִים דָּץ לָבִיא וּפָקַח עֵינָיו וְהִנֵּה מִיכָאֵל מְהַלֵּךְ לְפָנָיו וְשָׂרִים הוֹלְכִים כַּעֲבָדִים חָזוּ הֲמוֹנָיו גַּאֲוָה עָטָה וְכִבָּה הַמְּנוֹרָה וְנָטָה יָדוֹ אֶל אֵל הַמּוֹרָא וַיַּחְשִׁיךְ אוֹר עֹטֶה אוֹרָה בְּשַׁאֲגוֹ כַּאֲרִי בִּדְבִיר בֵּל בָּרַח דּוֹדִי כְּעַל מֵת מִתְאַבֵּל פִּקְדוֹן הָרוּחוֹת בּוֹ בַלַּיְלָה לֹא קִבֵּל אָמַר לַמַּשְׁחִיתִים חֲמָתִי הִתַּכְתִּי אֶת יְדִידוּת נַפְשִׁי בְּכַף אוֹיְבֶיהָ נָתַתִּי עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְנַחֲלָתִי נָטָשְׁתִּי |
|
בקינה זו, הנאמרת לפי מסורת אשכנז בתשעה באב, מתאר ר' אלעזר הקלירי את חורבן בית המקדש באופן מפורט ביותר – מתוארת בה גניזת ראשי בדי הארון, ניתוץ כלי הקודש, שבירת עמודי ההיכל, הריסת הכיורים וכניהם, ביזוי הכרובים וכיבוי המנורה, ומנגד שחיטת הכהנים והלוויים. התיאורים בקינה אינם מתרכזים רק בחורבן המקדש של מטה. לפי האגדה המשובצת בה, נהרס גם המקדש השמימי שעומד כנגדו. התגובות לאסון בממדים קוסמיים כאלה, יוצאות לא רק מפיותיהם של בני תמותה (אף אלה מוזכרים בקינה – תגובות הביזוי של הנוכרים בהוציאם את הכרובים החוצה), אלא אף מן העליונים - המלאכים חדלים לשיר את שירת השבח וההלל שלהם לאל, ותחתיה הם שואלים 'איכה', כיסא הכבוד מואפל, השמש והירח קודרים וזוהר הרקיע כבה. נציין כאן כי אחדים מן המדרשים המשוקעים בקינה עתיקה זו אינם מוכרים ממקומות אחרים. |
| • תִּסָּתֵר – הסתרת פניך. • לְאַלֵּם – להשתיק, להדמים. • תַּרְשִׁישִׁים – את המלאכים. • מֵרֹן – משירה. • תִּסָּתֵר לְאַלֵּם תַּרְשִׁישִׁים מֵרֹן – לפי מדרש איכה רבה פתיחה כד "בשלשה מקומות ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה, ולא הניחן. ואלו הן: בדור המבול ובים ובחורבן בית המקדש...". • כְּזִעֲזַעְתָּ עוֹלָם מִפְּנֵי חָרוֹן – כמו כאשר זעזעת את העולם בכעסך, כנראה בזמן המבול, בזמן קריעת ים סוף או בזמן מתן תורה. • כְּלִהֲטָה אֵשׁ בֵּין בַּדֵי אָרוֹן – בזמן חורבן בית המקדש, כאשר האש שרפה את עצי הארון. • שְׁנֵי מִקְדָּשִׁים אֲשֶׁר בְּמַעְלָה וּבְמָטָּה – לפי מדרש תהלים ל: "...שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה". • הָאָפְלוּ בַּעֲלָטָה – הוחשכו עם חורבנם. • וְנַמְתָּ – ואמרת. • אַחֲרִישׁ אֶתְאַפַּק וְאַבִּיטָה – אשתוק ואביט בחורבן ללא תגובה. לפי לשון הפסוק מישעיהו מב, יד הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד. • רָאשֵׁי הַבַּדִּים כְּנִגְנְזוּ – כאשר נגנזו קצות המוטות שהיו מושחלים בטבעות הארון בקודש הקודשים, שהועבר לבבל. • מִבֵּית הַפָּרֹכוֹת – לפי משנה יומא ה, א היו שתי פרוכות. • וְאַרְבַּע גֶּחָלִים בִּדְבִיר מְהַלְּכוֹת – לפי אגדה עלומה שהיתה בידי המשורר, ירדו ארבע גחלים מן השמים למקדש והיו הולכות ושורפות את כל הבנינים. • וְאַרְבָּעִים יְסוֹד – יש המפרשים שההיכל היה ארבעים על ארבעים אמה, לפי משנה ד, ז. • עַד תְּהוֹם מְלַחֲכוֹת – הגחלים הבעירו את כל יסודות המקדש עד התהום. • קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִכִּתֵּי קֹדֶשׁ כְּנִבְדַּד – כשהתרחקו כתות המלאכים מקודש הקודשים. • סַחְתָּ – אמרת. • וְהֵילַלְתָּ – וייללת. • אָהֳלִי שֻׁדַּד – כדברי ירמיהו (י, כ): אָהֳלִי שֻׁדָּד וְכָל מֵיתָרַי נִתָּקוּ בָּנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם אֵין נֹטֶה עוֹד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי. • וְנַמְתָּ – ואמרת: • אַכֶּה כַּף אֶל כַּף – ספיקת הכפיים היא אות לאבל, כפי שהדבר עולה מיחזקאל כא, כב: וְגַם אֲנִי אַכֶּה כַפִּי אֶל כַּפִּי וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי. • וְשָׁאַגְתָּ הֵידָד – קריאת 'הידד' משמשת גם כביטוי לצער ואבל, כלשון הפסוק מישעיהו טז, ט עַל כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר גֶּפֶן שִׂבְמָה אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל. • צְפִירַת תִּפְאַרְתְּךָ – מצנפתך או עטרתך המפוארת. כאן זהו דימוי לבית המקדש, הנשען על דימוי זה לה' ביום הגאולה בישעיהו כח, ה: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ. • צָר – אויב. • כְּלֵי חֶמְדַּת – הכלים האהובים שבהם השתמשו במקדש. • אִוּוּי – רצון, כאן זהו כינוי למקום שבו ה' איווה לשבת בו – המקדש. • עִם הָאוֹצָר – אוצרות בית ה' הובאו לבבל על ידי נבוכדנצר, לפי דברי הימים ב לו, יח: וְכֹל כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים הַגְּדֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְאֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַכֹּל הֵבִיא בָבֶל. • וּלְךָ הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה – כפי שנאמר בדברי הימים א כט, יא-יב לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת... וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. • וְנָמוּ עָצָר – והאויבים אמרו: ה' עצר את כוחו זה מלהושיע את עמו. • הַכִּסֵּא – כסא הכבוד, שעליו יושב ה'. • אָז – בזמן החורבן. • אֻפָּלוּ – הוחשכו. • וְגָבְהֵי שָׁמַיִם לְקַדְרוּת הֻשְׁפָּלוּ – לפי ישעיהו נ, ג: אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. • יָכִין וּבֹעַז – שני העמודים שהיו בהיכל המקדש. • לְהִשְׁתַּבֵּר כְּנָפָלוּ – נפלו ונשברו. • עֲשָׂרָה שֻׁלְחָנוֹת – לפי המתואר בדברי הימים ב ד, ח: וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול... • שׁוֹלָלוּ – נלקחו לשלל. • וְלְעוֹרְכֵיהֶם – לכהנים שערכו על השלחנות את לחם הפנים. • נָמוּ – אמרו האויבים: • אַיֵּה אֲדוֹן אֵלּוּ – היכן ה', אדוניהם. • לְאוֹצְרוֹת שִׁנְעָר לַקְּדֵשִׁים כְּהֻנְחָלוּ – כאשר השלחנות והכהנים הועברו לבבל (שנער), הטמאה. • שְׂרָפִים עוֹמְדִים – המלאכים שהיו עומדים מסביב לכסא הכבוד, כפי שנאמר בישעיהו ו, ב: שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. • נָעוּ מִמַּעֲמָד – בזמן החורבן נעו ממקומם. • כְּנֶהֶרְסוּ – כאשר נהרסו. • מְכוֹנוֹת – כני הכיורים. • מַחֲמַד – המקדש. • זָרִים קָרְאוּ יְמֵי הַשְּׁמָד – האויבים קראו להשמיד את ישראל. • נְחֹשֶׁת יָם – ים הנחושת, הכיור שהיה בבית המקדש, כפי שמתואר במלכים א ז, כג. • וַעֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת – כפי שתואר במלכים א ז, לח. • לַבֵּל – לאליל של בבל. • וְהִנָּם שְׁבוּרוֹת – נראה כי ברקע הדברים אגדה עלומה על כך שהאויבים שבזזו את הכיורים מצאו אותם כבר שבורים. • וּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת מֵאָז קְדוּרוֹת – השמש והירח חשכו מאז. • מַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים אֲשֶׁר בַּמֶּרְכָּבָה – זהו חלק מתיאור מכונות הכיורים במלכים א ז, לג וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק. • כְּהוּרְדוּ לָאָרֶץ זֹהַר הָרָקִיעַ כָּבָה – כאשר הופלו ממקומם כבה אור הרקיע. ביטוי זה לקוח מדניאל יב, ג: וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. • חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם – זהו נבוכדנצר, לפי ישעיהו יד, יב: אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. • לִפְנֵי כְרוּבִים בָּא – נכנס לבית קודש הקודשים, מקומם של הכרובים. • לוֹיוֹת הַמּוֹרָד – ציורי הכיור, לפי מלכים א ז, כט ...וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד. • מֵעֵת הוּרָדוּ – מאז שהאויבים הורידו אותם. • הַטְּלָלִים עוֹד לִבְרָכָה לֹא יָרָדוּ – פסקו טללי ברכה. • כְּלָבִים רָעִים – כינוי לאויבים. • דֻּדּוּ – הועלו. • עַל בָּמֳתֵי עָב דֻּדּוּ – עלו לגדולה. לפי דברי מלך בבל בישעיהו יד, יד: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן. • כְּלֵי הַכֶּסֶף וּכְלֵי הַזָּהָב – כלי המקדש היקרים. • קֻצְּצוּ וְשׁוֹסּוּ – נחבלו, נרמסו. • מִבֵּית הַלַּהַב – מבית המקדש, שבו דלקה תמיד להבת אש התמיד. • כְּצֵאת הֶהָדָר – כאשר יצא ההדר מהמקדש, כפי שנאמר באיכה א, ו: וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף. ופסוק זה נדרש באיכה רבה על השכינה. • שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב – שחה קומתם של המשרתים בקודש, בהדר. לפי הפסוק מאיוב ט, יג אֱלוֹהַּ לֹא יָשִׁיב אַפּוֹ תַּחְתָּיו שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב. • יוֹם אֲשֶׁר נִקְרָא מְהוּמָה וּמְבוּכָה – ביום החורבן. • מְצֵרָה – עצובה. • לַהֲקַת מַלְאָכִים... דִּבּוּר פָּתַח וְעָנוּ אַחֲרָיו אֵיכָה – לפי סגנון מדרש איכה זוטא א: "אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא: מי פותח על ישראל קינה - אתה או מלאכי השרת? אמר הקב"ה: אני פותח תחלה. מיד פתח הקדוש ברוך הוא: 'אָהֳלִי שֻׁדָּד וְכָל מֵיתָרַי נִתָּקוּ בָּנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם אֵין נֹטֶה עוֹד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי' (ירמיה י, כ), ומלאכי השרת עונין אחריו: 'הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן (ישעיהו לג, ז)". • אֵיכָה – מילת התהייה והכאב, הפותחת את מגילת הקינות, ואף שני פרקים נוספים בתוכה. • טָס – רץ, מיהר. • עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי – לפי מדרש איכה רבה פתיחתא ט, כשנכנסו השונאים לירושלים נכנסו עמהם עמונים ומואבים. • וְהוֹצִיאוּ הַכְּרוּבִים – הזרים הוציאו את הכרובים מבית קודשי הקודשים. • וּבִכְלִיבָה – בתיבה, בכלוב. • הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה חֲשׁוּבִים – לפי יחזקאל כה, ח כֹּה אָמַר ה' אלקים יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה. • עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי וְהוֹצִיאוּ הַכְּרוּבִים... וּבִכְלִיבָה... הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם... – לפי מדרש איכה רבה פתיחתא ט "בשעה שנכנסו שונאים לירושלים, נכנסו עמהם עמונים ומואבים... נכנסו לבית קדשי הקדשים ומצאו שם שני כרובים. נטלו אותן ונתנו אותן בכליבה, והיו מחזירין אותן בחוצות ירושלים ואומרים: לא הייתם אומרים שאין האומה הזאת עובדת עבודת כוכבים? - ראו מה מצינו להם ומה היו עובדים, הא כל אפיין שוין [=הנה כלם שווים] הה"ד [=זהו שכתוב]: (יחזקאל כה, ח) 'יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה'." • חֵיל שַׂרְפֵי מַעְלָה חֻלַּף מִגְּדֻלָּתוֹ – ה' החליף את תפקידיהם של המלאכים או את שמותיהם בעקבות החורבן, לפי איכה רבה ב, ב. • וְאֵל אַדִּיר שְׁמוֹ לֹא אָבָה תְהִלָּתוֹ – וה' ששמו אדיר לא רצה שהמלאכים יהללוהו, כפי שהוזכר בראש הפיוט. • לְגַלִּים כְּהוּשַׂם בֵּית תִּפְאַרְתּוֹ – כאשר בית המקדש נהפך לעיי חרבות, לפי נבואת ירמיהו ט, י: וְנָתַתִּי אֶת יְרוּשָׁלַם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב. • שַׁחַק – שמיים. • זַמָּרֵי שַׁחַק – המלאכים. • הֶחֱשׁוּ מִנֹּעַם – שתקו מנעימת שיר. • וְנָם – ונאם, ואמר (האומר): • מַה לָּכֶם פֹּה – מה תפקידכם כעת? • אֵין הַיּוֹם טַעַם – אין סיבה היום לומר שירה. • תְּקַלְּסוּ לַמֶּלֶךְ – תשבחו את ה'. • בְּשָׁעַת הַזָּעַם – לפי ישעיהו כו, כ לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם. • וְעַל מַחְלְקוֹתָם עָמְדוּ שַׁעֲטַת אִסְטְרַטִיוֹטִים – ובמקומם של הכהנים והלוויים עמדו המוני חיילים. • וְנָמוּ – ונאמו, ואמרו: • אַיֵּה מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים – היכן ה', שעליו נאמר בשיר השירים ז, ו: רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים. והפסוק נדרש בויקרא רבה לא, ד "שאסר הקב"ה עצמו בשבועה (עד) שהוא משרה שכינתו בתוך רהיטין של יעקב אבינו". • הַכֵּלִים וְהַמְשַׁמְּשִׁים – הכהנים המשמשים בקודש באמצעות הכלים. • בַּכֶּבֶל מְשׁוּכִים – מושכים אותם בכבלי ברזל. • וּתְמוּר בַּדִּים – ובמקום בגדי בד, שאותם לובשים המלאכים בדרך כלל (ראו יחזקאל ט, ג). • שַׂק חָגְרוּ מַלְאָכִים – המלאכים לבשו בגדי אבלים. • דָּץ – שמח. • לָבִיא – נבוכדנצר, לפי ירמיהו ד, ז: עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. • וּפָקַח עֵינָיו – וראה. • מִיכָאֵל מְהַלֵּךְ לְפָנָיו וְשָׂרִים הוֹלְכִים כַּעֲבָדִים... – בילקוט שמעוני (קהלת י רמז תתקפ"ט) מובא המדרש על נבוכדנאצר "...שהחריב את בית המקדש ולא נכנס לתוכו שהיה מתירא. מה עשה מיכאל? - ירד ואחז בסוסו והכניסו לתוך קדש הקדשים. ורוח הקדש אומרת: 'רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים' (קהלת י, ז) - זה נבוכדנאצר, 'וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים' (שם) - זה מיכאל". • חָזוּ הֲמוֹנָיו – ראו אנשיו הרבים של נבוכדנצר. • עָטָה – לבש. • וְנָטָה יָדוֹ אֶל אֵל הַמּוֹרָא – התגאה כנגד ה', המטיל יראה על הכול. הביטוי לקוח מאיוב טו, כה: כִּי נָטָה אֶל אֵל יָדוֹ וְאֶל שַׁדַּי יִתְגַּבָּר. • וַיַּחְשִׁיךְ אוֹר עֹטֶה אוֹרָה – ה', שעליו נאמר בתהלים קד עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, החשיך את אור העולם. • בְּשַׁאֲגוֹ כַּאֲרִי בִּדְבִיר בֵּל – כאשר נבוכדנצר, הקרוי על שם אלוהיו, בל, שאג כאריה במקדש. • בָּרַח דּוֹדִי – ה' ברח מהמקדש. ביטוי זה שאוב מהפסוק החותם את שיר השירים (ח, יד) בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים. • כְּעַל מֵת מִתְאַבֵּל – כמי שמתאבל על מת. • פִּקְדוֹן הָרוּחוֹת בּוֹ בַלַּיְלָה לֹא קִבֵּל – ה' פוקד ושומר את כל נשמות ישראל מדי לילה, כפי שעולה מהפסוק בתהלים לא, ו בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת. אך בליל החורבן ה' לא שמר את ישראל. • לַמַּשְׁחִיתִים – לאויבים, שהרסו והשחיתו את בית המקדש. • חֲמָתִי הִתַּכְתִּי – שפכתי את כעסי. • אֶת יְדִידוּת נַפְשִׁי.... – בית המקדש, לפי הכתוב בתהלים פד, ב מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת., כדברי ירמיהו : עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ. הפירוש נשען על פירושיו של דניאל גולדשמידט לקינות |
| כותר |
תסתר לאלם תרשישים |
|---|---|
| מעגל השנה |
תשעה באב |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
