ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
ירדה שכינה / ר' דוד בוזגלו יָרְדָה (שָׁרְתָה) שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה תַּלְמִידָיו שֶׁל בֶּן עַמְרָם זָרַח עַל כֻּלָּנוּ אוֹרָם כָּאן בְּמַקְהֵלוֹת עַם רָם וּכְמוֹ בְּיוֹם מַתָּן תּוֹרָה כִּי יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת עָמַד בְּסִינַי לְהוֹרוֹת אֶת תּוֹרָתוֹ לְדוֹרוֹת בְּנֵי אַבְרָהָם וְשָׂרָה וְאַתֶּם נוֹשְׂאֵי דִגְלוֹ חַכְמֵי לֵב הַמְכַהֲנִים לוֹ מַלְכוּתְכֶם תּוֹךְ הֵיכָלוֹ תִּכּוֹן עַד יוֹם הַבְּשׂוֹרָה |
| פיוט במסורת יהודי מרוקו המושר בכל עת ובמיוחד בחגים הקשורים לתורה, כמו שמחת תורה ושבועות. בפיוט זה משתאה המשורר, ר' דוד בוזגלו, מול חכמי קהילתו ודורו. הוא מפליג בשבחם, עד כדי כך שהוא מייחס להם מה שהתלמוד לא ייחס אפילו למשה רבנו במעמד הר סיני – השכינה ירדה לשרות במקומם בעולם הזה – מתחת לעשרה טפחים. את ההשוואה למעמד הר סיני עורך המשורר גם בהמשך הפיוט, כשהוא מתאר את ההתקהלות סביב תלמידי החכמים, ואת אור התורה השופע מהם אל תלמידיהם כמקבילה להתקהלות סביב הר סיני. הבית האחרון מכיל פניית ברכה אל תלמידי החכמים שבמחיצתו של המשורר, שבמגוון ביטוייה ניתן לראות הקבלה בינם לבין אמנים, כהנים ומלכים. |
| • יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה – בהר סיני ירדה השכינה לגובה של מעל עשרה טפחים מן הקרקע, ולא למטה מכך, לפי האמור בבבלי סוכה ה ע"א. כאן המשורר מתפעל מקדושתם של תלמידי החכמים, ומפליג בתיאור שבחם, בכך שהוא רואה בהם השראת שכינה, שכביכול ירדה לשרות בהם אף למקומם בעולם הזה, הנמוך, מה שלא עשתה במעמד הר סיני... • תַּלְמִידָיו שֶׁל בֶּן עַמְרָם – תלמידיו של משה, וכאן – תלמידי החכמים מן ההווה, שאותם משבח המשורר. • זָרַח עַל כֻּלָּנוּ אוֹרָם – הם הפיצו את התורה והקדושה עלינו, תלמידיהם. • כָּאן בְּמַקְהֵלוֹת – כאן בקהילות, בציבור. • עַם רָם – עם גבוה, כינוי לעם ישראל. • וּכְמוֹ בְּיוֹם מַתָּן תּוֹרָה – אמנם שם לא ירדה שכינה למטה מעשרה, אך היתה הופעה מרוכזת של אור התורה. • יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת – כינוי לאלוהים, לפי ברכת יוצר אור, הנאמרת לפני קריאת שמע של שחרית. שם הכוונה ליוצר השמש, הירח והכוכבים, ואילו כאן כנראה מוסב שם עצם זה לתורה המאירה. • לְהוֹרוֹת – ללמד. • לְדוֹרוֹת בְּנֵי אַבְרָהָם וְשָׂרָה – לצאצאיהם, לעם ישראל. • וְאַתֶּם – המשורר פונה לחכמי קהילתו ודורו. • נוֹשְׂאֵי דִּגְלוֹ – המרימים את דגל התורה, ומייצגים אותו במעשיהם. • חַכְמֵי לֵב – אנשים שהחכמה מצויה בלבם. במקרא מתוארים כך האומנים שהתקינו את בגדי הכהונה (ראו שמות כח, ג). כאן אלו תלמידי החכמים. • הַמְכַהֲנִים לוֹ – תפקיד תלמידי חכמים בהווה מושווה לתפקידם של הכהנים שהיו מקריבים קרבנות במקדש בימים עברו. • תּוֹךְ הֵיכָלוֹ – בבית המדרש. • מַלְכוּתְכֶם... תִּכּוֹן עַד יוֹם הַבְּשׂוֹרָה – כבודכם וסמכותכם יעמדו בעינם עד יום הגאולה. |
| כותר |
ירדה שכינה |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
