audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר אשירה לאהוב באהבה ובחיבה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • לְאָהוּב – הן החתן, הן הקב"ה והן משה רבנו שסביבו נסוב השיר.
    • אַעַן – אענה.
    • תּוֹךְ צַהַל – בשמחה.
    • עִם חָתָן וְכַלָּה – משה רבנו והתורה.
    • וְכַלָּה שֶׁשָּׁבָה – משה כביכול לקח את התורה בשבי, כפי שנדרש בשמות רבה כח, א: "'עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי' (תהלים סח, יט) - בנוהג שבעולם הנכנס למדינה נוטל דבר שאין עין בני המדינה עליו ומשה עלה למרום ונטל את התורה שהיו הכל נושאין עיניהם עליה. הוי 'עלית למרום שבית שבי'" (ראו גם בבלי שבת פט, ע"א).
    • בַּמֹּהַר כָּתַב לָהּ בִּכְתֻבָּה – בהתחייבות שקצב לה כשהעלה אותה על הכתב.
    • תִּהְיֶה הִיא בִּימִינוֹ נִצָּבָה – תעמוד התורה-הכלה, לימינו של משה-החתן, ואולי נרמז כאן שהיא באה מימינו של ה', לפי האמור בפתח שירת "וזאת הברכה" (דברים לג, ב): ה' מִסִּינַי בָּא... מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ.
    • נִצָּבָה בַּלּוּחוֹת תּוֹךְ מַחְצָב מַחְצָבָה – התורה נחקקה ונחצבה בלוחות האבן. וכך אומר מדרש ספרי ברכה ב: "'מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ' - כשהיה הדבר יוצא מפי הגבורה, היה יוצא דרך ימינו של קודש - [של הקדוש ברוך הוא] לשמאלם של ישראל, ועוקף את מחנה ישראל י"ב מיל על י"ב מיל, וחוזר ובא דרך ימינם של ישראל לשמאלו של מקום. והקב"ה מקבלו לימינו וחקקו בלוח, והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו שנאמר (תהלים כט, ז) 'קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת'" (ראו גם מכילתא בחדש ט ומדרש שיר השירים רבה א, יג).
    • אִישׁ מֹשֶׁה טוֹב שֶׁנִּבָּא – משה, אדון הנביאים, מכונה "טוב", משום שכשנראה לראשונה נאמר עליו בשמות ב, ב וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא.
    • לְהַנְחִיל – לתת.
    • טוֹבָה הִיא הַתּוֹרָה – לפי הפסוק מתהלים קיט, עב: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף. השורות האלו הן על פי הדרשה במסכת מנחות נג, ע"ב: "יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים: יבוא טוב - זה משה, דכתיב בשמות ב, ב: וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא. ויקבל טוב - זו תורה, דכתיב במשלי ד, ב: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם. מטוב - זה הקב"ה, דכתיב בתהלים קמה, ט: טוֹב ה' לַכֹּל. לטובים - אלו ישראל, דכתיב בתהלים קכה, ד: הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים".
    • לִקְטַנִּים עִם שֵׂיבָה – לצעירים ולזקנים.
    • מִשֵּׂיבָה נִשְׁמַע סוֹד מְקֻבָּל מֵרַבָּה – סגולת התורה לשיבה, כלומר לאריכות ימים. וזאת למדנו מהחכם התלמודי רבה, שהיה ממשפחתו של עֵלי, משפחה שכל בניה מתו בצעירותם, והוא האריך עד ארבעים שנה מפני שעסק בתורה, כמו שמסופר בבבלי, ראש השנה יח.
    • וְחֶדְוַת הַכְּלוּלוֹת – ושמחת הנישואין.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?