audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    יוון - יוון כללי חיים בורבוליס
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס טוביה נגארי
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 4.
    מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא יחיאל עדאקי
  • 5.
    מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא שלום קלאזן
  • 6.
    סוריה - דמשק משה לאטי
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ללא מבצע
  • 8.
    תימן - כלל תימן אפרים יעקב
  • 9.
    תימן - כלל תימן יחיאל נהרי, יצחק נהרי
  • 10.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
  • 11.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) נסים מטרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אמון יום זה
מעגל השנה לכל עת;שבועות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אָמוֹן – מלה יחידאית במקרא שנתפרשה כאוֹמֵן או כחניך. כאן זהו כינוי לתורה, לפי מדרש דבריה של החכמה בפסוק ממשלי ח, ל: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת. המדרש הפותח את בראשית רבה שם פסוק זה בפיה של התורה, שאמרה: "אני הייתי כלי אומנותו של הקדוש ברוך הוא".
    • יוֹם זֶה – יום מתן תורה, חג השבועות.
    • נָחֲלוּ – קיבלו (את התורה).
    • עַם זֶה – עם ישראל.
    • עַל יַד חוֹזֶה – באמצעות נביא.
    • אִישׁ הָאֱלֹהִים – כך נקרא משה בדברים לג, א: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ. ובמקומות נוספים.
    • נוֹטֶה עֲלִיָּה – פורש, מותח את החדר העליון, כלומר את השמים, לפי תהלים קד, ב-ג עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה הַמְקָרֶה בַמַּיִם עַלִיּוֹתָיו...
    • נְשִׁיָּה – כינוי לארץ.
    • לְךָ דוּמִיָּה תְּהִלָּה אֱלֹהִים – כדי להלל אותך, אלוקים, יש לשתוק, שכן מלים אינן יכולים לבטא את תהלתך. שיבוץ הוא מתהלים סה, ב: לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר.
    • יוֹם נִגְלֵיתָ – ביום שבו התגלית (בסיני).
    • וְדָת – חוק.
    • הוֹרֵיתָ – לימדת.
    • מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים – התנשאת על כל האלים האחרים. זהו שיבוץ מתהלים צז, ט: כִּי אַתָּה ה' עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים.
    • דְּבַר אֵל שָׁמְעוּ עַם נוֹשָׁעוּ – עם ישראל, שאותו ה' הושיע, שמע אותו מדבר בסיני.
    • וְחָלוּ – והתחלחלו, ורעדו.
    • וְזָעוּ – והזדעזעו, ורעדו.
    • מִפְּנֵי אֱלֹהִים – כפי שנאמר על יום מתן תורה בסיני בתהלים סח, ט: אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
    • וְהִפְלִיא עֵצָה – נתן חכמה נפלאה, לפי ישעיהו כח, כט: גַּם זֹאת מֵעִם ה' צְבָאוֹת יָצָאָה הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה.
    • גְּדוֹל הָעֵצָה – כינוי לה', בהיות חכמתו ועצתו גדולה, לפי ירמיהו לב, יט: גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו.
    • לְעָם חֵן מָצָא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים – לעם ישראל, שמצא חן בעיני ה', כפי שנאמר בירמיהו לא, א: כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל.
    • יְקָרָה – התורה נכבדת, לפי האמור על החכמה (ונדרש על התורה) במשלי ג, טו: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
    • נְעִימָה – לפי האמור על החכמה (ונדרש על התורה) שם, יז: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.
    • תּוֹרָה תְּמִימָה – תורה שלמה, לפי האמור בתהלים יט, ח: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.
    • לְהַנְחִיל אֲיֻמָּה – לתת לעם ישראל, המכונה כך בשיר השירים ו, ד: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. וראו גם שם, י.
    • בָּא הָאֱלֹהִים – כך נאמר בשמות כ, יז: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ.
    • דָּת – חוק.
    • וְקוֹל הִשְׁמִיעָם – כפי שנאמר בדברים ד, לו: מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
    • הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים – האם היה עוד עם ששמע את קול ה'? שאלה רטורית זו מופיעה בדברים ד, לג: הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי.
    • הֲמוֹנַי – עם ישראל הרב.
    • הֲלֹא אֲנִי יְיָ – הדיבר הראשון המופיע בשמות כ, ב: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
    • וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים – הדיבר השני (שם ג, לֹא): יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.
    • נְטֹשׁ זָר וּפִסְלוֹ – עזוב את הגויים ואליליהם, לפי הדיבר המופיע שם, ד-ה: לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם...
    • לוֹ – לעובד האלילים.
    • הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ אָדָם אֱלֹהִים – האם אדם יכול לעשות לעצמו אל? זהו שיבוץ מירמיהו טז, כ: הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ אָדָם אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים.
    • תּוֹאֵל – תישבע.
    • אֶת שֵׁם הָאֵל לַשָּׁוְא אַל תּוֹאֵל – כפי שנאמר שם, ז: לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.
    • כִּי עַל כָּל אֵל גָּדוֹל אֱלֹהִים – כי ה' עליון על כל האלוהים האחרים, לפי תהלים צה, ג: כִּי אֵל גָּדוֹל ה' וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים.
    • לְכַבֵּד שַׁבָּת רוּץ נָא – מהר לכבוד השבת. כאן מתייחס הפייטן לדיבר על השבת שם, ח זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ...
    • בְחִבַּת – בחיבה, באהבה.
    • כִּי בוֹ שָׁבַת וַיְכַל אֱלֹהִים – כי בשבת ה' עצר ממלאכתו וסיימה, לפי האמור בבראשית ב, ב-ג: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
    • עַנֵּג אוֹמְנִים – כבד את הוריך, כפי שאומר הדיבר בשמות כ, יב: כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. אוֹמְנִים במשמעות של חינוך והדרכה.
    • וְתַאֲרִיךְ שָׁנִים לִפְנֵי אֱלֹהִים – המכבד הוריו זוכה לאריכות ימים, כפי שנאמר שם, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
    • זְרֵה שׁוֹפְכֵי דָם וְאַל תְּהִי בְסוֹדָם – הרחק מרוצחים ואל תתקרב לחבורתם. הפייטן מתייחס אל הדיבר (שמות כ, יג) לֹא תִרְצַח.
    • כִּי הָאָדָם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים – כפי שנאמר בבראשית ט, ו: שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.
    • רַחֵק זִמָּה – התרחק מניאוף, כפי הדיבר: לֹא תִנְאָף (שמות כ, יג).
    • וּמֹאזְנֵי מִרְמָה – משקולות מזויפים. כאן מתייחס לדיבר לֹא תִגְנֹב (שמות כ, יג).
    • פֶּן בְּאַף וְחֵמָה יִפְקֹד אֱלֹהִים – שמא ה' יעניש בכעסו.
    • בְּרֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה שָׁוְא – לא תעיד עדות שקר על זולתך, כפי שנאמר שם, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
    • כְּמִתְאַנֶּה – כמחפש סיבה להרע, כמתגרה.
    • כִּי שֵׁשׁ שָׂנֵא יְיָ אֱלֹהִים – פסוק הוא ממשלי ו, טז שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה'... והחכם מבאר שם בפסוקים יז-יח עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי. לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה.
    • קִנְיַן אָח לֹא תַחְמוֹד – וכך לשון הדיבר האחרון: לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ (שמות כ, יד).
    • גַּם לֹא תִּתְאָו אֲשֶׁר לוֹ נָתַן אֱלֹהִים – כלשון הפסוק המקביל מדברים ה, יח: וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
    • וְהָעָם חָרְדוּ – כפי שמתואר מעמד מתן תורה בשמות יט, טז: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.
    • רָאוּ וַיַּגִּידוּ פּוֹעַל אֱלֹהִים – ראו את מעשי ה' ופעולותיו וסיפרו על כך, עפ"י תהלים סד, י: וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם וַיַּגִּידוּ פֹּעַל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ.
    • בְכֹשֶׁר – ביושר, כפי שצריך.
    • נְדִיבֵי יֹשֶׁר – ישראל שהיו נדיבים וישרים.
    • דִּבְּרוּ... נַעֲשֶׂה כָל אֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים – כפי שנאמר בשמות יט, ח: וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה...
    • הֲמוֹנֵי – הציבור הגדול של-
    • עַם זוּ – כך מכנה הפייטן את עם ישראל לפי שיבוצי פסוקים משירת הים, בשמות טו, יג עַם זוּ גָּאָלְתָּ וכן שם, טו עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. אף בישעיהו מג, כא מופיע הצירוף בפסוק עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.
    • בְּדָת אֵל – בתורה.
    • לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים – לכו וראו את מעשי ה'. זו לשון הפסוק בתהלים מו, ט: לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.
    • חַי גּוֹאֲלֵנוּ – ה', לפי דברי איוב (יט, כה) וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם.
    • זְקֹף – הרם.
    • וְחִישׁ – מהר.
    • הַרְאֵנוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים – הראנו את גאולתך וישועתך, לפי הפסוק מתהלים נ, כג: זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?