ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
עוז לאלהים אין כמוהו / ר' עבדאללה ב"ר כצ'יר חנין עֹז לֵאלֹהִים אֵין כָּמוֹהוּ בָאֵלִים אֲהַלֵּל לוֹ בְיוֹם שַׁבָּת שְׁקָלִים נְתִיבוֹתָיו בְּלִי דִמְיוֹן וְרַעְיוֹן וְהוּא עֶלְיוֹן וּמַבִּיט בַּשְּׁפָלִים בְּשִׁיר אָשִׁיר כִּלְוִיִּם עַל הַדּוּכָן מַקְדִּים שְׁקָלֵינוּ לְשִׁקְלֵי מְמוּכָן דְּמוּת אֵין לוֹ בַּחֶסֶד כִּסֵּא הֻכַן וְהוּא קַדְמוֹן וּמַמְצִיא כָל פְּעָלִים דְּבַר קָדְשׁוֹ טוֹב לְעַמוֹ וְאוֹתָם צִוָּה לָתֵת מַחְצִית שֶׁקֶל מֵאִתָּם מִבֶּן עֶשְׂרִים לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתָם וּבְעֵת פָּקְדָם מִנֶּגֶף הֵם גְּאוּלִים אֵל צוּר מִשְׂגָּב וּמַחְסֶה עֹז וּמִגְדָּל לְאִישׁ נוֹתֵן כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לֹא יֶחְדָּל הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה מַתָּן וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט כִּי בָזֹאת הֵמָּה שְקוּלִים חַי אָשִׁירָה תָמִיד אוֹמְרָה הִלּוּלִים זֵכֶר רַב טוּבְךָ אַבִּיעָה בְמִלִּים קַבְּצֵנוּ וְנָשׁוּבָה בִדְגָלִים כְּמִקֶּדֶם לְכַפֵּר בַּשְּׁקָלִים |
|
פיוט לפרשת שקלים במסורת יהודי בבל, המושר פעם אחת בשנה, בשבת שקלים, שהיא השבת הסמוכה לראש חודש אדר. המשורר, ר' עבדאללה חנין, עוסק בקשר שבין פרשת מחצית השקל למועד קריאתה – סמוך לחודש אדר. בזמן שבית המקדש היה קיים כל אדם מישראל, מבן עשרים שנה ומעלה, חויב לתרום למקדש מחצית השקל, וכספים אלו שימשו לצרכי בית המקדש ולקרבנות ציבור וכך כל אדם היה שותף ממשי בקרבנות הציבור כולו. לכן לקראת תחילת כל שנה חדשה – בראש חודש ניסן, היה צורך לאסוף את הכספים החדשים. קריאת פרשת שקלים בשבת קודם ראש חודש אדר שימשה הכרזה ראשונה לאיסוף מחצית השקל. אחד מן העניינים של מחצית השקל הוא כופר נפש שכל אדם משלם בעד נפשו: וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה'... וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם (שמות ל'). לא במקרה פרשת מחצית השקל וכופר הנפש שכל אדם מישראל משלם, דרך קבע, סמוכה לשקילת השקלים של המן, אותם שקל לאוצר אחשורוש על מנת לאבד את היהודים: "אמר ריש לקיש (מגלה יג, ע"ב): גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו", ובלשון המשורר בפיוט זה: "מַקְדִּים שְׁקָלֵינוּ לְשִׁקְלֵי מְמוּכָן" - הקב"ה הקדים רפואה למכה וטרם גזרת אובדן הנפש כבר כיפרו על נפשם וזכו לישועה. |
| • עֹז לֵאלֹהִים – עֹז במשמעות של כוח וגבורה, ואז הכוונה שהקב"ה הוא בעל כח וגבורה. משמעות נוספת נגזרת מפירוש עֹז כקול שיר ונגון (ראו שופטים ה, כא; דה"ב ל, כא). ואז המשמעות היא - שירו ושבחו לאל. עֹז במשמעות של גבורה מופיע בתהלים סב, יב: אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים, ובתהלים סח, לה: תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. • נְתִיבוֹתָיו בְּלִי דִמְיוֹן וְרַעְיוֹן – דרכי האל אינן ניתנות להשגה ולהבנה על ידי האדם, לא באמצעות השכל ולא באמצעות הדמיון. • וְהוּא עֶלְיוֹן וּמַבִּיט בַּשְׁפָלִים – על אף שהקב"ה עליון ונשגב, הוא רואה את השפלים, הבריות והברואים שחיים על הארץ, משגיח ורואה את כל נבראיו. כלשון הפסוק בתהלים (קלח, ו): כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע. • בְּשִׁיר אָשִׁיר כִּלְוִיִּם עַל הַדּוּכָן – אשיר לקב"ה, כפי ששרו לו הלויים בבית המקדש. • מַקְדִּים שְקָלֵינוּ לְשִקְלֵי מְמוּכָן – פרשת שקלים נאמרת בשבת שלפני ראש חודש אדר, והיא קרויה כך משום שלקראת ר"ח אדר היו מכריזים בבית המקדש שיש להכין את תרומת מחצית השקל של כל אדם ואדם, כפי שמופיע בשמות ל, יג: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ...תְּרוּמָה לַה'. מיד לאחר מכן, בחודש אדר, אנו קוראים במגלת אסתר על פרשת השקלים של המן, הוא ממוכן, ששקל על מנת לאבד את היהודים: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה (אסתר ג, ט). כך מקדימים את עניין מחצית השקל שהוא כפרה לנפש, לשקלים ששקל המן לאבד את נפשם של ישראל. על כך אמר ריש לקיש בגמרא (מגלה יג, ע"ב): "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו". • דְּמוּת אֵין לוֹ – אחד מעיקרי האמונה שאין לקב"ה גוף ולא דמות הגוף. • בַּחֶסֶד כִּסֵּא הֻכַן – מלכות ה' מבוססת על חסד. זהו שיבוץ מישעיהו טז, ה: וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק. • וְהוּא קַדְמוֹן וּמַמְצִיא כָל פְּעָלִים – על פי עיקרי האמונה שהאל הוא הקדמון, ולא העולם, והעולם שהופיע אחריו ממנו בא ונברא. • וְאוֹתָם צִוָּה לָתֵת מַחֲצִית שֶׁקֶל מֵאִתָּם – צוה על בני ישראל שכל אחד מהם יתן מחצית השקל, כפי שמופיע בשמות ל, יג: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'. • מִבֶּן עֶשְׂרִים – חיוב מצוות מחצית השקל חלה על הפקודים מבני עשרים ומעלה, כראמו בשמות ל, יד: כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה'. • לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתָם – בפרשת שקלים מצוין שעניין מחצית השקל הוא כופר נפש, לכפר על נפשותיהם, כאמור בשמות (פרק ל): וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה'... וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. • וּבְעֵת פָּקְדָם מִנֶּגֶף הֵם גְּאוּלִים – יש ענין שלא למנות אנשים לפי גולגולת, וכותב על כך רש"י (שמות ל, יב) : "שהמנין שולט בו עין הרע, והדבר בא עליהם, כמו שמצינו בימי דוד" [שמנה את ישראל ונענש על כך, ראו שמואל ב, כד) משה נצטווה למנות את בני ישראל במפקד באמצעות השקלים, ששימשו ככופר נפש, כמתואר בשמות ל, יב: וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. • אֵל צוּר מִשְׂגָּב וּמַחְסֶה עֹז וּמִגְדָּל – כינויים שונים לאל המתארים את חוזקו ואת היותו הגנה לנו. • לְאִיש נוֹתֵן כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לֹא יֶחְדַּל – ה' נענה לכופר הנפש שהאדם נותן ופודה אותו בעת צרה. • הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה מַתָּן וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט – יש עניין מיוחד בנדבת מחצית השקל שכל ישראל שווים בו, ואין העשיר יכול להביא יותר או העני להביא פחות, אפילו צריך למכור את בגדיו לשם כך. כפי שמופיע בשמות ל, טו: הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. • כִּי בָזֹאת הֵמָּה שְׁקוּלִים – העשיר והדל שווים לעניין מחצית השקל, וזה מורה על אחדותם, על היחס השווה כלפי העני והעשיר. ויש פה משחק מלים שהעשיר והדל שקולים לעניין השקלים. • אוֹמְרָה הִלּוּלִים – אהלל את ה'. • זֵכֶר רַב טוּבְךָ – זיכרון טובך בהצלת היהודים בימי מרדכי ואסתר. שיבוץ מתהלים קמה, ז: זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ. • קַבְּצֵנוּ וְנָשׁוּבָה בִדְגָלִים – בקשה לקיבוץ גלויות ובניין המקדש. • כְּמִקֶּדֶם לְכַפֵּר בַּשְּׁקָלִים – שנזכה לקיים שוב את מצוות מחצית השקל, בשעה שהמקדש יעמוד על תילו. |
| כותר |
עוז לאלהים אין כמוהו |
|---|---|
| מעגל השנה |
פורים;שבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
