על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנה
יעלה תחנוננו יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה קוֹלֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה פִדְיוֹנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה עִנּוּיֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא סְלִיחָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה נַאֲקָתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה מְנוּסֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה כִפּוּרֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה יִשְׁעֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא טָהֳרֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה חִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא וִעוּדֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה הַדְרָתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה דָפְקֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא גִילֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה בַּקָּשָׁתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה אֶנְקָתֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא אֵלֶיךָ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב |
"יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ" הוא הפיוט הפותח את סליחות ליל יום הכיפורים בקהילות אשכנז ופולין, לאחר תפילת עמידה של ערבית והוא מיוסד על סדר הא"ב בסדר יורד (תשר"ק). הגרסה כאן היא לפי מנהג קהילות פולין. לפי מנהג אשכנז השלד זהה, אך ישנם הבדלים בחלק מן המילים שעל סדר תשר"ק. הפיוט מקפל בתוכו את התמצית של מהלך היום כולו, המתרחש מ-"עֶרֶב" דרך "בֹּקֶר" ו-"עַד עָרֶב". זוהי המחזוריות של כל מועד, המתחיל בערב ומסתיים בערב. זוהי גם מחזוריות הנזכרת באופן מפורש ביחס ליום הכיפורים: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" (ויקרא כג, לב). בין "עֶרֶב" ל"עֶרֶב" מתרחש תהליך מהותי, המבוטא במעבר מ-"יַעֲלֶה", דרך "וְיָבוֹא", עד ל -"וְיֵרָאֶה" (מבוסס על תפילת "יעלה ויבוא ויראה וירצה..." הנאמרת במועדים ובראשי חודשים). תחילת התהליך בליל יום הכיפורים, הזמן בו נאמר הפיוט. ראשית יש להעלות את התחינה, את הקול, בדחילו ורחימו: "יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ (קוֹלֵנוּ, עִנּוּיֵנוּ, מְנוּסֵנוּ, וכו') מֵעֶרֶב". המשכו ביום, לאחר שהקריאה הוצאה לחלל העולם, בבקשה שהיא תבוא ליעדה: "וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ (צִדְקָתֵנוּ, סְלִיחָתֵנוּ, לְמַעֲנוֹ, וכו') מִבֹּקֶר". ואילו המענה המיוחל מסתמן לקראת הערב השני, כפרי של התהליך של היום כולו: "וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ (פִדְיוֹנֵנוּ, נַאֲקָתֵנוּ, כִפּוּרֵנוּ, וכו') עַד עָרֶב". ואכן, רוב המילים המוצמדות ל-"וְיֵרָאֶה" - במשמעות של יהא רצוי ומקובל - מקפלות בתוכן את התוצאה המקוּוה: רִנּוּנֵנוּ, פִדְיוֹנֵנוּ, כִפּוּרֵנוּ, הַדְרָתֵנוּ. השיא הוא בשורה האחרונה: "וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב". לא המענה הוא שְ"יֵרָאֶה", אלא הקב"ה עצמו. |
כותר |
יעלה תחנוננו |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?