|
נורא במרום / ר' נסים מצליח נוֹרָא בַּמָּרוֹם אַדִּיר נֶעֱלָם דּוֹד מֵרַעְיוֹן וּבְעֵת תּוֹרָתוֹ הֶאְדִּיר כְּבוֹד הוֹדוֹ יְשִׁירוּן שִׁמְעָה עַמִּי תּוֹרָתִי יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ בִּמְעוֹנוֹ עָמְדוּ עַל מֹשֶׁה לְשִׂטְנוֹ פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ וַיְהִי מֶלֶךְ בִּישֻרוּן יָחִיד שׁוֹכֵן רוּם חֶבְיוֹן תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְיֵשֵׁב בָּהּ עַם אֶבְיוֹן יַחַד שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן מַמְצִיא יֶשַׁע וּפִדְיוֹן מַהֵר תִּבְנֶה אַפִּרְיוֹן נוֹכַח פְּנֵי אֵל עֶלְיוֹן אֵין רָם כָּאֵל יְשֻׁרוּן חַזֵּק יָדַיִם רִפְיוֹן וּסְלַח לִי שִׁגָּיוֹן רְצֵה רַחְשִׁי וְהֶגְיוֹן שְׂפָתַי לְךָ יְשִׁירוּן |
|
פיוט לחג השבועות ולשמחת תורה במסורת יהודי בבל. מחברו של הפיוט הוא ר' נסים מצליח, שחי ופעל בבגדד בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, ושימש כרבה של בגדד. הוא חיבר כמה עשרות פיוטים לחגים ולשמחות. הפיוט רומז לאגדה תלמודית ידועה (שבת פח, ע"ב), הנאמרת כחלק מתיקון ליל שבועות, ובה מתקיים ויכוח בין משה למלאכים. משה מוכיח למלאכי השרת את חיוניותה של התורה דווקא לבשר ודם, ומצדיק בכך את הורדת התורה מן העליונים אל בני תמותה. הפיוט פותח בעליונות האל ובשגב שלו, ועובר לתיאור מליצי קצר של הדרמה השמימית האמורה. בהמשך הפיוט פונה המשורר בבקשת ישועה ובנין המקדש, וככל שהפיוט מתקדם, כך ניתן לראות אותו מושך אותו יותר ויותר כלפי מטה, כלפי צרכי העם, ולבסוף הוא מגיע עד בקשה שגם מוצא שפתיו, הפרטיות, השרות ממקומו התחתון אל האל, יירצה. |
| • נוֹרָא - הקב"ה, מי שיראים מפניו. • בַּמָּרוֹם - בשמים. • אַדִּיר - כינוי לקב"ה, המבטא את גדולתו, כמופיע מספר פעמים בתנ"ך. • נֶעֱלָם... מֵרַעְיוֹן - נסתר מתפיסה שכלית. • דּוֹד - אהוב, כינוי לקב"ה. • וּבְעֵת תּוֹרָתוֹ הֶאְדִּיר - בזמן שבו גידל את תורתו וכיבדה, ביום מתן תורה. • כְּבוֹד הוֹדוֹ יְשִׁירוּן - ישירו את כבוד הודו. • שִׁמְעָה עַמִּי תּוֹרָתִי יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה - לפי הפסוק מתהלים עח, א: מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי... • שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ - מלאכים. • בִּמְעוֹנוֹ - במקום משכנו העליון של ה'. • עָמְדוּ עַל מֹשׁה לְשִׂטְנוֹ - לפי האגדה התלמודית (בבלי, שבת פח ע"ב-פט ע"א), בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת: רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו. משה חשש להשיב לקטרוגם, שמא ישרפוהו בהבל שבפיהם. • פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ - פסוק סתום זה מאיוב כו, ט מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ (מְאַחֵז - מכסה, מסתיר, את מראה כסא הכבוד; פַּרְשֵׁז - פרש, כיסה, בענן) נדרש באגדה התלמודית הנ"ל, שה' פרש מזיו שכינתו ועננו עליו והגן על משה באומרו לו לאחוז בכסא כבודו ולהחזיר למלאכים תשובה. • וַיְהִי מֶלֶךְ בִּישֻרוּן - יְשֻׁרוּן הוא כינוי לישראל. כאן מתכוון המשורר למשה, בהתאם לפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא ותרגום יונתן על הפסוק בדברים לג, ה: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. • יָחִיד שׁוֹכֵן רוּם חֶבְיוֹן - הקב"ה, השוכן במקום נסתר בשמים. עפ"י חבקוק ג, ד: וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה... וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה. • תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן - שיבוץ הוא מתהלים קב, יד: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. • עַם אֶבְיוֹן - עם עני, הוא עם ישראל. • יַחַד שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן - לפי הפסוק הנזכר מדברים לג, ה וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. • מַמְצִיא יֶשַׁע וּפִדְיוֹן - הקב"ה שבידו הישועה וההצלה. • אַפִּרְיוֹן - בית המקדש, כפי שנדרש הפסוק משיר השירים ג, ט אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן בשיר השירים רבה ג, כב. • נוֹכַח - לפני. • אֵין רָם כָּאֵל יְשֻׁרוּן - אין גדול כאלוהי ישראל. הביטוי בנוי לפי דברים לג, כו אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. • חַזֵּק יָדַיִם רִפְיוֹן - חזק את מי שרפו ידיו, הן את היחיד והן את הכלל, עם ישראל. • וּסְלַח לִי שִׁגָּיוֹן - סלח לשגגותי. • רְצֵה רַחְשִׁי וְהֶגְיוֹן שְׂפָתַי - היעתר לתפילתי. |
| כותר |
נורא במרום |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
