• אֲהַלֵּל שֵׁם – לפי פתיחת תפילת ההלל, תהלים קיג, ג מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'. • צוּר – סלע, כינוי לה' המבליט את עוצמתו. • עוֹטֶה אוֹרָה – לובש אור, כפי שנאמר בתהלים קד, ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. • בִּגְבוּרָה נֶאֱזָר – חגר עצמו בגבורה, לפי תהלים סה, ז מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. • נַאֲקַת אֶבְיוֹן – צעקת העני, והכוונה כאן לעם ישראל. • אֵל אָיֹם וְנוֹרָא – אל שאימתו ויראתו נופלת על הכל. • אֱזוֹן – האזן, שמע את צעקתו. • יִשְׁעוֹ אַל תְאַחַר – הושע אותו בקרוב. • אֱזוֹן יִשְׁעוֹ – כנראה ביטוי זה נשאל בשינוי מההושענות להושענא רבה אָנָּא אֱזוֹן חִין תְּאֵבֵי יִשְׁעָךְ. בְּעַרְבֵי נַחַל לְשַׁעְשְׁעָךְ. וְהוֹשִׁיעָה נָּא. • יִגָּלֶה קֵץ בִּמְהֵרָה – תקווה לכך שמועד אחרית הימים והגאולה יתגלה בקרוב. • וּזְמַן נֶחְתָּם – המועד המיועד לגאולה. • לְבֶן גְּבִירָה – עם ישראל, בנה של שרה, שהיתה גבירתה של הגר, אם ישמעאל. • שָׁוְא נִמְכָּר – בני שרה נמכרו לעבדים לחינם, והכוונה לעם ישראל בגלותו. • מְיַחֵל – ממתין ומקווה. • לְיוֹם בְּשׁוֹרָה – ליום שבו יתבשר שישועתו מגיעה. • כָּלָה קַיִץ חֹרֶף עָבַר – כבר עבר זמן רב, על דרך דברי ירמיהו ח, כ: עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ. • שִׁמְךָ אֵל חַנּוּן תָּמִיד עֵת אֶזְכְּרָה – בכל פעם שאזכיר את שמך, אלוהי הרחמים. • מָתוֹק בְּפִי – כטעמה של המגילה שאכל יחזקאל, כפי שנאמר ביחזקאל ג, ג וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק. • טוֹב מִמִּסְחַר – ערכו של שם ה' טוב יותר מכל ערך כספי. המשורר נשען על הדברים שנאמרו לגבי החוכמה במשלי ג, יד: כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ. • הָקֵם מֵעָפָר – הקם ממצבם המושפל, לפי ישעיהו נב, ב: הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם... • צֹאנְךָ הַנִּפְזָרָה – את עם ישראל המשול כצאן, והפזור בגלויות, לפי ירמיהו נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. • יָדְךָ לֹא תִקְצָר – יכולתך אינה מוגבלת, כמו שאומר ישעיהו (נט, א): הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ. • חִלִּיתִי – קיוויתי, ציפיתי. • אָבִי – כינוי לקדוש ברוך הוא. • לְיָשְׁנָהּ עֲטָרָה תַּחְזִיר – תחזיר את הכתר והמלכות לקדמותו. ביטוי זה שאול מהסברו של ר' יהושע בן לוי לכינויים של אנשי כנסת הגדולה (בבלי יומא סט, ע"ב) "שהחזירו עטרה ליושנה". • עַם נָבָר – עם ישראל, שהוא ברור וטהור. • זְכוּת יְשֵׁנֵי מְעָרָה – זכות האבות, הקבורים במערת המכפלה. • וְנָבִיא בְּמַקְלוֹ יָם עָבַר – ובזכות משה, שחצה את ים סוף במטה שבידו. • עֵת דּוֹדִים – זמן אהבה, החיבור בין הדוד, הקב"ה, והרעיה, כנסת ישראל, לפי יחזקאל טז, ח: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים. • הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה – הקב"ה, כפי שהוא מכונה בברכת ההפטרה: ...בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק. • יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בִּמְרוֹמִים דָּר – יבורך שם האל היושב בשמים.
|