Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אהלל שם האל / משה אלבז, סימן אני משה חזק אֲהַלֵּל שֵׁם הָאֵל צוּר עוֹטֶה אוֹרָה יָחִיד בִּגְבוּרָה נֶאֱזָר נַאֲקַת אֶבְיוֹן אֵל אָיֹם וְנוֹרָא אֱזוֹן יִשְׁעוֹ אַל תְאַחַר יִגָּלֶה קֵץ וּזְמַן נֶחְתָּם בִּמְהֵרָה לְבֶן גְּבִירָה שָׁוְא נִמְכָּר מְיַחֵל וּמְצַפֶּה לְיוֹם בְּשׁוֹרָה כָּלָה קַיִץ חֹרֶף עָבַר שִׁמְךָ אֵל חַנּוּן תָּמִיד עֵת אֶזְכְּרָה מָתוֹק בְּפִי טוֹב מִמִּסְחָר הָקֵם מֵעָפָר צֹאנְךָ הַנִּפְזָרָה מַלְכִּי כִּי יָדְךָ לֹא תִקְצָר חִלִּיתִי אָבִי לְיָשְׁנָהּ עֲטָרָה תַּחְזִיר וְתֶאְסֹף עַם נָבָר זְכוֹר לִי זְכוּת יְשֵׁנֵי מְעָרָה וְנָבִיא בְמַקְלוֹ יָם עָבַר קָרֵב עֵת דּוֹדִים הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בִּמְרוֹמִים דָּר |
| פיוט זה, המושר על ידי יהודי מרוקו בליל שבת שבה קוראים את פרשת משפטים, הוא פיוט תחינה לישועה ולהתגלות קץ השעבוד לבני ישמעאל. המשורר מזכיר את אהבתו לאלוהים ולשמו, ואת זכויותיהם של אבות האומה - אברהם, יצחק, יעקב ומשה. |
| • אֲהַלֵּל שֵׁם – לפי פתיחת תפילת ההלל, תהלים קיג, ג מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'. • צוּר – סלע, כינוי לה' המבליט את עוצמתו. • עוֹטֶה אוֹרָה – לובש אור, כפי שנאמר בתהלים קד, ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. • בִּגְבוּרָה נֶאֱזָר – חגר עצמו בגבורה, לפי תהלים סה, ז מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. • נַאֲקַת אֶבְיוֹן – צעקת העני, והכוונה כאן לעם ישראל. • אֵל אָיֹם וְנוֹרָא – אל שאימתו ויראתו נופלת על הכל. • אֱזוֹן – האזן, שמע את צעקתו. • יִשְׁעוֹ אַל תְאַחַר – הושע אותו בקרוב. • אֱזוֹן יִשְׁעוֹ – כנראה ביטוי זה נשאל בשינוי מההושענות להושענא רבה אָנָּא אֱזוֹן חִין תְּאֵבֵי יִשְׁעָךְ. בְּעַרְבֵי נַחַל לְשַׁעְשְׁעָךְ. וְהוֹשִׁיעָה נָּא. • יִגָּלֶה קֵץ בִּמְהֵרָה – תקווה לכך שמועד אחרית הימים והגאולה יתגלה בקרוב. • וּזְמַן נֶחְתָּם – המועד המיועד לגאולה. • לְבֶן גְּבִירָה – עם ישראל, בנה של שרה, שהיתה גבירתה של הגר, אם ישמעאל. • שָׁוְא נִמְכָּר – בני שרה נמכרו לעבדים לחינם, והכוונה לעם ישראל בגלותו. • מְיַחֵל – ממתין ומקווה. • לְיוֹם בְּשׁוֹרָה – ליום שבו יתבשר שישועתו מגיעה. • כָּלָה קַיִץ חֹרֶף עָבַר – כבר עבר זמן רב, על דרך דברי ירמיהו ח, כ: עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ. • שִׁמְךָ אֵל חַנּוּן תָּמִיד עֵת אֶזְכְּרָה – בכל פעם שאזכיר את שמך, אלוהי הרחמים. • מָתוֹק בְּפִי – כטעמה של המגילה שאכל יחזקאל, כפי שנאמר ביחזקאל ג, ג וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק. • טוֹב מִמִּסְחַר – ערכו של שם ה' טוב יותר מכל ערך כספי. המשורר נשען על הדברים שנאמרו לגבי החוכמה במשלי ג, יד: כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ. • הָקֵם מֵעָפָר – הקם ממצבם המושפל, לפי ישעיהו נב, ב: הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם... • צֹאנְךָ הַנִּפְזָרָה – את עם ישראל המשול כצאן, והפזור בגלויות, לפי ירמיהו נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. • יָדְךָ לֹא תִקְצָר – יכולתך אינה מוגבלת, כמו שאומר ישעיהו (נט, א): הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ. • חִלִּיתִי – קיוויתי, ציפיתי. • אָבִי – כינוי לקדוש ברוך הוא. • לְיָשְׁנָהּ עֲטָרָה תַּחְזִיר – תחזיר את הכתר והמלכות לקדמותו. ביטוי זה שאול מהסברו של ר' יהושע בן לוי לכינויים של אנשי כנסת הגדולה (בבלי יומא סט, ע"ב) "שהחזירו עטרה ליושנה". • עַם נָבָר – עם ישראל, שהוא ברור וטהור. • זְכוּת יְשֵׁנֵי מְעָרָה – זכות האבות, הקבורים במערת המכפלה. • וְנָבִיא בְּמַקְלוֹ יָם עָבַר – ובזכות משה, שחצה את ים סוף במטה שבידו. • עֵת דּוֹדִים – זמן אהבה, החיבור בין הדוד, הקב"ה, והרעיה, כנסת ישראל, לפי יחזקאל טז, ח: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים. • הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה – הקב"ה, כפי שהוא מכונה בברכת ההפטרה: ...בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק. • יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בִּמְרוֹמִים דָּר – יבורך שם האל היושב בשמים. |
| Title |
אהלל שם האל |
|---|---|
| Cycle of the Year |
שירת הבקשות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
