|
יוצר יחידתי / ר' משה זכות יוֹצֵר יְחִידָתִי לוֹ אֶתְּנָה דוֹדָי אֶחְסֶה בְזִיו סֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדָּי גָּמַר בְּיוֹם שִׁשִׁי אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה רָאָה וְהִנֵּה טוֹב כָּל מַחֲזֵה שַׁדָּי לִמְיַחֲלֵי חַסְדּוֹ גָּנַז מֵאוֹר טוּבוֹ מַזְהִיר כְּזֹהַר עַל הָרִים וְזִיז שָׂדָי פָּדָה בְשָׁלוֹם אֶת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם יִתֵּן כְּאֶל יוֹסֵף לוֹ נַחֲלַת שַׁדָּי זָכַר בְּרִית כָּרַת מֵאָז לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְעָמְדָה אֶל יַעְקֹב בְּאֵל שַׁדָּי קִדֵּשׁ בְּהַר סִינַי אֶת כָּל קְהַל עַמּוֹ הָמוּ לְחִבָּתוֹ גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדָי מֹשֶׁה זְכוּת הִרְבָּה תּוֹרָה בְפִיו נָתַן קוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדָּי יוֹם זֶה אֲנִי מֵכִין נַפְשִׁי לְהוֹד יֶתֶר עַל כֵּן תְשַׁחֵר נָא אֶל אֵל וְאֶל שַׁדָּי כִּי כָל יְמוֹת הַחֹל חוּלָה בְצָרָתָהּ שׁוֹתָה בְגָלוּת מַר מֵחֲמַת שַׁדָּי אוֹחִיל לְצוּר אֵל חַי יִגְמוֹר שְׁנוֹת הַחֹל לִשְׁבּוֹת בְּשַׁבַּתוֹ אָז יַעֲלוֹז שָׂדָי |
| בפיוט זה מזכיר המשורר את סיום מלאכת הבריאה ביום הששי, תוך גניזת האור הטוב שנברא ביום הראשון לצדיקים לעתיד לבוא. במהלך הפיוט מתייחס המשורר לברית עם האבות ולמעמד הר סיני. אירועים אלו מן העבר נזכרים בהווה המר, הרווי בזכרונות גדולים ובהבטחות עתיד נשגבות. השבת, הפוקדת אותנו מדי שבוע בתוך המציאות הקשה שבהווה, היא הזדמנות לחרוג מן הכבלים המציאותיים ולעורר את הייחולים להארה המחודשת של האור שנגנז בסוף אפילת הגלות ביום שכולו שבת לעתיד לבוא. |
| • יוֹצֵר יְחִידָתִי – יוצר נפשי, הקב"ה. • לוֹ אֶתְּנָה דוֹדָי – לו אתן את אהבתי, לפי שיר השירים ז, יג: נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ. • אֶחְסֶה – אמצא הגנה. • בְּזִיו – באור, בזוהר. • סֵתֶר עֶלְיוֹן – במסתריו של האל העליון. • בְּצֵל שַׁדָּי – תחת צלו וחסותו של ה'. • אֶחְסֶה בְּזִיו סֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדָּי – לפי תהלים צא, א-ב: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי... • גָּמַר... אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה רָאָה וְהִנֵּה טוֹב – ביום הששי הסתיימה הבריאה, כפי שנאמר בבראשית א, לא: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי. • כָּל מַחֲזֵה שַׁדָּי – שיבוץ מדברי בלעם (במדבר כד, ד; טז): נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. • לִמְיַחֲלֵי חַסְדּוֹ – עבור הצדיקים, המחכים לחסד ה'. • גָּנַז מֵאוֹר טוּבוֹ – ה' גנז מהאור שברא ביום הראשון, לפי דברי ר' אלעזר בתלמוד הבבלי, חגיגה יב, ע"א: "אור שברא הקב"ה ביום ראשון, אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנזוֹ מהן... ולמי גנזו? - לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר 'וירא אלוהים את האור כי טוב', ואין טוב אלא צדיק, שנאמר 'אמרו צדיק כי טוב'." • מַזְהִיר כְּזֹהַר – מאיר באור מיוחד, כדברי הבבלי לעיל. • וְזִיז שָׂדַי – לפי תהלים נ, יא יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי.על פי ההקשר והתקבולת בפסוק מפרשים את זִיז שָׂדַי כציפור השדה. • פָּדָה בְשָׁלוֹם – הושיע, לפי תהלים נה, יט: פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי... • צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם – יוסף נקרא יוסף הצדיק ובעולם הקבלה משמש הביטוי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כסמלו של יוסף, המשויך לספירת יסוד. לפי משלי י, כה: כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. • יִתֵּן כְּאֶל יוֹסֵף לוֹ נַחֲלַת שַׁדָּי – כפי שניתנה ליוסף נחלה כפולה, שכן יצאו ממנו שני שבטים – מנשה ואפרים – כך תרבה לעתיד נחלתו של הצדיק. • זָכַר בְּרִית כָּרַת... לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְעָמְדָה אֶל יַעֲקֹב – ה' זכר את הברית שכרת עם האבות, לפי תהלים קה, ח-יא זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ... אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק. וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם. • בְּאֵל שַׁדָּי – ה' נגלה אל האבות בכינוי זה, כפי שהוא אומר למשה בשמות ו, ג: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי... • קִדֵּשׁ בְּהַר סִינַי אֶת... עַמּוֹ – הקב"ה קידש את ישראל הן בכך שציווה עליהם להתקדש ולהיטהר לקראת ירידתו על הר סיני, וגם בעצם היגלותו לפניהם בהר. • הָמוּ לְחִבָּתוֹ – נענו לה' ולגילויי החיבה שלו כלפי עמו, על דרך הכתוב בירמיהו לא, יט עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ. • גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדָי – גם בהמות השדה. ייתכן שרומז לקידוש ההר בהרחקה של הצאן, הבקר והאדם ממנו, כפי שנאמר על הר סיני בשמות יט, יג: לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה... • מֹשֶׁה זְכוּת הִרְבָּה תּוֹרָה בְּפִיו – בכך שמשה נתן את התורה הוא הרבה את זכויותיהם של ישראל, כפי שאומר ר' חנניא בן עקשיא במשנה מכות ג, טז: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת... • נָתַן קוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים – השמיע קולו ברעש גדול. בילקוט שמעוני דברים לג, רמז תתקנא, מסופר: "כשנגלה הקב"ה לתת תורה לישראל, הרעיש את כל העולם כולו על יושביו, שנאמר (תהלים כט) 'קול ה' על המים אל הכבוד הרעים'". וראו גם בבלי, זבחים קטז, ע"א. • כְּקוֹל שַׁדָּי – כקול חזק ותקיף (לפי פירוש הרד"ק ליחזקאל א, כד). • כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדָּי – לפי חזון המרכבה של יחזקאל (א, כד) קול כנפי החיות היה: כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה... • יוֹם זֶה – השבת. • אֲנִי מֵכִין נַפְשִׁי לְהוֹד יֶתֶר – בשבת נוספת נשמה יתרה לכל אדם, לפי מה שנאמר במסכת סופרים יז, ה: "בין השמשות בערב שבת ניתוספת נשמה יתירה לישראל, ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו". • עַל כֵּן תְשַׁחֵר נָא אֶל אֵל וְאֶל שַׁדָּי – לכן בשבת הנפש מתגעגעת לה'. • כָל יְמוֹת הַחֹל חוּלָה בְצָרָתָהּ – בשאר ימי החול הנפש מסובבת במצוקותיה וצרותיה. • שׁוֹתָה בְגָלוּת מַר – שני פנים למרירות זו: א. עם ישראל גומע מכוס התמרורים של הגלות המרה ב. שותה בגלות טיפה (מר=טיפה) מכעסו של ה'. • מֵחֲמַת שַׁדָּי – בשל כעסו של ה' או מכעס ה'. • מַר מֵחֲמַת שַׁדָּי – מהדהדים כאן דבריו של יחזקאל א, יד וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי וַתִּקָּחֵנִי וָאֵלֵךְ מַר בַּחֲמַת רוּחִי וְיַד ה' עָלַי חָזָקָה. • אוֹחִיל – אייחל, אצפה. • לְצוּר – לה', הנמשל לסלע חזק, שניתן להישען עליו. • יִגְמוֹר שְׁנוֹת הַחֹל לִשְׁבּוֹת בְּשַׁבַּתוֹ – שיסיים את שנות החולין, שנות הגלות, ויגיענו אל השבת, הגאולה. שהרי ששת אלפים שנות העולם הם כנגד ששת ימות החול, והגאולה היא כנגד השבת, כפי שכתוב במשנה תמיד ז, ד: "'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת' - מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים". • אָז יַעֲלוֹז שָׂדָי – בגאולה ישמח השדה, ויתרונן הטבע כולו, לפי תהלים צו, יב-יג יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר. לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ. |
| כותר |
יוצר יחידתי |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
