audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אלג'יריה - קונסטנטין אלי זרביב
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
  • 4.
    סוריה - חלב (ארם צובה) נסים שמחוני, רוני איש-רן
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו האנדלוסית מורשת אבות בית שמש
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו האנדלוסית מורשת אבות בית שמש
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו היום השביעי
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 10.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס בטבריה תשנ"ז
  • 11.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף בלעיש
  • 12.
    עכשווי - ישראל ללא מבצע
  • 13.
    תימן - כלל תימן אליעזר ירימי, יהודה גרופי, יצחק נהרי
  • 14.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אליכם עדה קדושה
מעגל השנה לכל עת;תשעה באב
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • עֵדָה קְדוֹשָׁה - כינוי לכלל קהילות ישראל. • מַה נִּשְׁתַּנָּה - על פי הפיוט מה נשתנה, אותו שרים בליל הסדר, הולך ומתאר הפייטן את השוני החריף שבין ליל הסדר לבין תשעה באב. • מַצּוֹת וּמְרוֹרִים - מצה ומרור שאנו מצווים לאכול בליל הסדר, עפ"י במדבר ט, יא: בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. • שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים - כאן במשמעות של מרירות הצרות. • הַכְּשֵׁרִים, זֶרַע יְשָׁרִים - עם ישראל, מזרעם של האבות המכונים ישרים. • אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת - אבכה כאשה חולה. • לֹא מָצָאנוּ לְכַף רַגְלֵנוּ מְנוּחָה - בשל הצער והנדודים בגלות לא מצאנו מנוח לכף רגלנו, כאותה יונה שהוציא נח מהתיבה לראות הקלו כבר המים: וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ (בראשית ח, ח-ט). במדרשים ובפיוטים נמשלת כנסת ישראל ליונה הנודדת המחפשת מנוח לכף רגלה. • עַל כֵּן אֶשְׁכַּח מְחוֹלוֹת - מחולות הן מלשון ריקוד והן כלי נגינה, שניהם כביטוי של שמחה. • כּוֹסוֹת בִּבְרָכָה - ארבע כוסות אותן אנו שותים בליל הסדר, שפ"י המדרש מכוּונות כנגד ארבע לשונות של גאולה שבהן גאל הקב"ה את ישראל: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. • נִקְרָא מְגִלַּת אֵיכָה - המגילה אותה קוראים בליל תשעה באב, המגוללת את סיפורה הטרגי של ירושלים בזמן חורבן הבית הראשון. עפ"י המסורת חוברה המגילה ע"י ירמיהו הנביא, נביא החורבן. המגילה פותחת במילים: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם... ומכאן שמה. • וּבָאתִי אֶרֶץ מְבוּכָה - גלות, ארצות בהם נבוכים ותועים בני ישראל. מבוכה היא מילה הנזכרת בתנ"ך כמה פעמים בהקשר של הרס וחורבן. כך למשל בישעיהו כב, ה, באחת מנבואות הפורענות על ירושלים: כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה... בְּגֵי חִזָּיוֹן. • לָכֵן אֲנִי עַל כָּכָה - על כן אני בוכה. הביטוי נזכר במגילת אסתר ט, כו: וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם. • הַגָּדָה - הגדה של פסח. • בְּכִי תַּמְרוּר - בכי קשה ומר במיוחד. דוגמא לבכי כזה, ניתן למצוא בתיאורה של רחל אמנו המבכה את בניה ההולכים לגלות: כֹּה אָמַר יְיָ קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ (ירמיהו לא, יד). • קְפָדָה - מלשון כליון. זוהי מילה יחידאית במקרא: קְפָדָה בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם וָאָיִן (יחזקאל ז, כה). • אוֹיָה כִּי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ - שכנתי בין אומות העולם, בגלות. מֶשֶׁךְ מוזכר בספר בראשית כאחד מבניו של יפת. בספר יחזקאל מוזכר גוג מארץ המגוג כנשיא משך ותובל. המשורר משבץ פסוק מתהלים קכ, ה: אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר. • וּבָא עֵת פְּקֻדָּה - באה העת שהאל פקד את עוון ישראל והגלם לבין האומות. השורש פקד נזכר בתנ"ך הן בהקשר של גאולה והן בהקשר של פורענות כמו למשל בירמיהו כג, ב: הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם. • קִרְיָה חֲמוּדָה - כינוי לירושלים. המילה קִרְיָה, שמשמעותה עיר חמדה, נזכרת רבות בתנ"ך בהקשר של ירושלים. • בָּתֵּי תְפִלּוֹת - בתי כנסיות. • נִגְמֹר תָּמִיד הַהַלֵּל - ליל הסדר הוא החג היחיד בו אומרים (גומרים) את כל ההלל בתפילת ערבית. • נְהִי מִסְפֵּד וִילֵיל - שמות וביטויים לצער, אבל ויגון. • לֹא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל - בבית המקדש. • כִּי בֵּית מִקְדָּשׁ מִתְחַלֵּל - עומד חרב ומחולל ע"י זרים שמתהלכים בו, כמתואר במגילת איכה ה,יז-יח: עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ: עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ. • וְגַם חָרְבוּ הֵיכָלוֹת - העיר וארמונותיה חרבו. • אוֹמְרִים שְׁפֹךְ בְּזִמְרָה - בליל הסדר, במהלך ההגדה, אומרים את הפסוק: שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ (תהלים עט, ו ובשינוי קל גם בירמיהו י, כה). בליל הסדר, חג הגאולה, נאמר פסוק זה מתוך זכרון שמחת גאולת מצרים כתקווה וכתפילה לגאולה העתידה. אותו פסוק עצמו נאמר גם בליל תשעה באב, אולם מתוך זכרון החורבן והגלות, בבכי ובקינה, בפתיחת תפילת ערבית של תשעה באב - אֱלוֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים. • לַעַן רֹאשׁ וּמָרָה - לענה וראש הם צמחים מרים. זהו ביטוי למרירות ולצרות של עם ישראל עם החורבן, כמתואר במגילת איכה ג, טו, יט: הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה: זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ. • דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת - מאז החורבן הדרכים לציון שוממות, כמתואר במגילת איכה א, ד: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?