קדושה / אלג'יריה-אורן / שמואל כהן
אלג'יריה - אורן
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אלג'יריה - אורן
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - אשכנז כללי;אשכנז - יצירות חזנות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
כל המסורות
אלג'יריה - אורן
אשכנז - אשכנז כללי
אשכנז - אשכנז כללי;אשכנז - יצירות חזנות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
-
1.
אלג'יריה - אורן שמואל כהן
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי אורי אהרן
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי אליהוא שנון
-
4.
אשכנז - אשכנז כללי חיים אסנפי
-
5.
אשכנז - אשכנז כללי;אשכנז - יצירות חזנות
-
6.
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן צפניה שלום, שילה דוד, שלמה מיוש
-
7.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) בנימין קליין
-
8.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) גרשון קנאי
-
9.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) גרשון קנאי
-
10.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) חיים גלעדי
-
11.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מיכאל יעקב פרידמן
-
12.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מרדכי ברויאר
-
13.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מתפללי בית כנסת בנין ציון
-
14.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
-
15.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס ללא מבצע
-
16.
ספרדים מסורות המזרח - לבנון אלי זיתוני, יעקב קמחין
-
17.
ספרדים מסורות המזרח - מצרים יצחק חלילי
-
18.
ספרדים צפון אפריקה - לוב זרוק
-
19.
ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
-
20.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו בני קהילת אם הבנים , חיים לוק
-
21.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו האנדלוסית מורשת אבות בית שמש
-
22.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
23.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס בטבריה תשנ"ז
-
24.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף בלעיש
-
25.
עכשווי - ישראל אילן דמרי
נגן שירים ברצף
|
אש תוקד בקרבי / ר' אברהם אבן עזרא אֵשׁ תּוּקַד בְּקִרְבִּי בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי צֵאתִי מִמִּצְרָיִם וְקִינוֹת אָעִירָה לְמַעַן אַזְכִּירָה צֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם אָז יָשִׁיר משֶׁה שִׁיר לֹא יִנָּשֶׁה בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם וִיקוֹנֵן יִרְמְיָה וְנָהָה נְהִי נִהְיָה בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם בֵּיתִי הִתְכּוֹנַן וְשָׁכַן הֶעָנָן בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם וַחֲמַת אֵל שָׁכְנָה עָלַי כַּעֲנָנָה בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם גַּלֵּי יָם הָמוּ וְכַחוֹמָה קָמוּ בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם זְדוֹנִים שָׁטָפוּ וְעַל רֹאשִׁי צָפוּ בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם דָּגָן מִשָּׁמַיִם וְצוּר יָזוּב מַיִם בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם לַעֲנָה וְתַמְרוּרִים וּמַיִם הַמָּרִים בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב סְבִיבוֹת הַר חוֹרֵב בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם קָרוּא אֱלֵי אֵבֶל עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם וּמַרְאֶה כְּבוֹד יְיָ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת לְפָנַי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם וְחֶרֶב לְטוּשָׁה לַטֶּבַח נְטוּשָׁה בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם זֶבַח וּמִנְחָה וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם סְגֻלַּת אֵל לְקוּחָה כַּצּאֹן לַטִּבְחָה בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם חַגִּים וְשַׁבָּתוֹת וּמוֹפְתִים וְאוֹתוֹת בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם תַּעֲנִית וָאֵבֶל וּרְדֹף הַהֶבֶל בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם טוֹבוּ אֹהָלִים לְאַרְבַּע הַדְּגָלִים בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם אָהֳלֵי יִשְׁמְעֵאלִים וּמַחֲנוֹת עֲרֵלִים בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה וְאֶרֶץ שׁוֹקֵטָה בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם מָכוּר לִצְמִיתוּת וְכָתוּב לִכְרִיתוּת בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם כַּפֹּרֶת וְאָרוֹן וְאַבְנֵי זִכָּרוֹן בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם וְאַבְנֵי הַקֶּלַע וּכְלֵי הַבֶּלַע בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם לְוִיִּים וְאַהֲרֹנִים וְשִׁבְעִים זְקֵנִים בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם נוֹגְשִׂים וּמוֹנִים מוֹכְרִים וְקוֹנִים בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם מֹשֶׁה יִרְעֵנִי וְאַהֲרֹן יַנְחֵנִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם וּנְבוּכַדְנֶצַּר הָרַע וְטִיטוּס הָרָשָׁע בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם נַעֲרֹךְ מִלְחָמָה וַייָ שָׁמָּה בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם רָחַק מִמֶּנּוּ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם סִתְרֵי פָרֹכֶת וְסִדְרֵי מַעֲרָכֶת בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם חֵמָה נִתֶּכֶת עָלַי סוֹבֶכֶת בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם עוֹלוֹת וּזְבָחִים וְאִשֵּׁי נִיחוֹחִים בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם בַּחֶרֶב מְדֻקָּרִים בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם פַּאֲרֵי מִגְבָּעוֹת לְכָבוֹד נִקְבָּעוֹת בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם שְׁרִיקוֹת וּתְרוּעוֹת לְקָלוֹן וּזְוָעוֹת בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם צִיצַת הַזָּהָב וְהַמְשַׁל וָרַהַב בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם אָפֵס הָעֵזֶר וְהֻשְׁלַךְ הַנֵּזֶר בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם קְדֻשָּׁה וּנְבוּאָה וּשְׁכִינָה נוֹרָאָה בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם נִגְאָלָה וּמוֹרְאָה וְדָוָה וּטְמֵאָה בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם רִנָּה וִישׁוּעָה וַחֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעָה בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם וְזַעֲקַת עוֹלָל עִם נַאֲקַת חָלָל בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה וְכָלִיל וּקְטוֹרָה בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם וֶאֱלִיל וְתוֹעֵבָה וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם תּוֹרָה וּתְעוּדָה וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם וְחֶסְרוֹן הַתַּלְמִיד וּבִטוּל הַתָּמִיד בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם אֵל אֱלוֹהֵי הַצְּבָאוֹת יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם וְיָשִׁיב שְׁכִינָתוֹ אֶל צִיּוֹן וַעֲבוֹדָתוֹ לְתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם על פי המסורת האשכנזית בית זה מחליף את שני הבתים הקודמים: תּוֹרָה וּתְעוּדָה וּכְלֵי הַחֶמְדָה בְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם קוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה בְּשׁוּבִי לִירוּשָׁלַיִם |
|
קינה הנאמרת בתפילת שחרית של תשעה באב בכל המסורות - אשכנז וספרד. בכל הסידורים לא מצוין שם המחבר וקינה זו נחשבת לקינה שמחברה אינו ידוע, אולם פרופ' ישראל לוין, שהוציא מהדורה מדעית של שירי אבן עזרא, מייחס שיר זה לראב"ע. הנוסח המובא כאן הוא לפי הגרסה המובאת בספר זה. הנוסחים השונים במקצת בהם מושרת הקינה במסורות השונות יש להם על מה להסתמך והם מופיעים בכתבי היד השונים של קינה זו. בקינה, הכתובה על פי סדר הא"ב, מקביל המשורר את יציאת עם ישראל ממצרים - מגלות לגאולה - ליציאה מירושלים לגלות בעקבות החורבןיציאת מצרים מתוארת כזמן של כינון האומה, זמן של קירבה לקב"ה וחיים במציאות ניסית, לעומת היציאה מירושלים לגלות, המתוארת כהרס וכשבירת המציאות. הפיוט בנוי על המדרש באיכה זוטא יט (מובא בילקוט שמעוני איכה): כשיצאו ישראל ממצרים אמר משה (תהלים קיד, ב): "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" - וכשיצאו ישראל מירושלים אמר ירמיה (איכה ד, טו): "סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ סוּרוּ סוּרוּ" וגו' (צאו משם). כשיצאו ישראל ממצרים אמר משה (תהלים קיד, ג): "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר" - וכשיצאו ישראל מירושלים אמר ירמיה (תהלים קלז, א): "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ"... כשיצאו ממצרים בשירה יצאו, שנאמר (שמות טו, א): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" - וכשיצאו מירושלים בבכיה יצאו,שנאמר (איכה א, ב): "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָה". הקינה מסתיימת בתקווה לגאולה העתידה, מתוך חיבור בין מצרים לירושלים - לעומת הניגוד ביניהן לאורך כל הקינה: יַרְאֵנּוּ נִפְלָאוֹת בְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם וְיָשֵׁב שְׁכִינָתוֹ אֶל צִיּוֹן וַעֲבוֹדָתוֹ אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם. |
| כותר |
אש תוקד בקרבי |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
קינה הנאמרת בתפילת שחרית של תשעה באב בכל המסורות - אשכנז וספרד. בכל הסידורים לא מצוין שם המחבר וקינה זו נחשבת לקינה שמחברה אינו ידוע, אולם פרופ' ישראל לוין, שהוציא מהדורה מדעית של שירי אבן עזרא, מייחס שיר זה לראב"ע. הנוסח המובא כאן הוא לפי הגרסה המובאת בספר זה. הנוסחים השונים במקצת בהם מושרת הקינה במסורות השונות יש להם על מה להסתמך והם מופיעים בכתבי היד השונים של קינה זו.
בקינה, הכתובה על פי סדר הא"ב, מקביל המשורר את יציאת עם ישראל ממצרים - מגלות לגאולה - ליציאה מירושלים לגלות בעקבות החורבןיציאת מצרים מתוארת כזמן של כינון האומה, זמן של קירבה לקב"ה וחיים במציאות ניסית, לעומת היציאה מירושלים לגלות, המתוארת כהרס וכשבירת המציאות. הפיוט בנוי על המדרש באיכה זוטא יט (מובא בילקוט שמעוני איכה): כשיצאו ישראל ממצרים אמר משה (תהלים קיד, ב): "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" - וכשיצאו ישראל מירושלים אמר ירמיה (איכה ד, טו): "סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ סוּרוּ סוּרוּ" וגו' (צאו משם). כשיצאו ישראל ממצרים אמר משה (תהלים קיד, ג): "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר" - וכשיצאו ישראל מירושלים אמר ירמיה (תהלים קלז, א): "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ"... כשיצאו ממצרים בשירה יצאו, שנאמר (שמות טו, א): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" - וכשיצאו מירושלים בבכיה יצאו,שנאמר (איכה א, ב): "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָה". הקינה מסתיימת בתקווה לגאולה העתידה, מתוך חיבור בין מצרים לירושלים - לעומת הניגוד ביניהן לאורך כל הקינה: יַרְאֵנּוּ נִפְלָאוֹת בְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם וְיָשֵׁב שְׁכִינָתוֹ אֶל צִיּוֹן וַעֲבוֹדָתוֹ אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אלג'יריה - אורן
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
