ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל / ר' מרדכי עבאדי יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל שִׁיר וּמִזְמוֹר עֵת כִּי בוֹ שָׁבַת מְלַאכְתוֹ גָּמוֹר עַל כֵּן הוּא צִוָה זָכוֹר וְשָׁמוֹר יוֹם הַשְׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' שַׁבָּת מְנוּחָה מִכָּל מְלָאכָה שָׂשוֹן וְשִׂמְחָה כִּי הוּא חֶלְקְךָ בּוֹ יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ תִּשָׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' שִׂפְתֵי רְנָנוֹת כָּל לָשׁוֹן תּוֹדֶה תַּפְטִיר בְּשָׂפָה לְהַזְכִּיר חַסְדֵי אֵל כִּי הִנְחִיל זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי אֵל וְצִדְקָתָם נְאֻם ה' בֶּן אִישׁ חַיִל חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לְזַמֵּר שִׁמְךָ גַּם לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' יְמִין ה' כֹּח נֶאְדָּרִי עֻזִי מָעֻזִי מָגִנִּי סִתְרִי אֲרוֹמְמֶנְהוּ אוֹדֶה מִשִּׁירִי כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת קוּמוּ הַעֲרִיצוּ לָאֵל בִּזְמִירוֹת כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָבוֹא בִּגְבוּרוֹת תֵּשְׁבוּ בְחַצְרוֹת בֵּית ה' |
| פיוט הלקוח מרפרטואר שירת הבקשות של מסורת חלב. השיר משורר את שירת השבת ואת השירה לאל. לחנו של השיר, בהתאמה למילים, מתרונן וכמו מזמין לשיר ולשורר. השיר חותם בעידוד ובחיזוק לאותם הקמים בלילות לשורר שירה ולאל ולשבחו, ומברכם בכך שיזכו להגיע לגבורות ולשבת בחצרות בית ה' - לזכות לגאולה. |
| • יוֹם זֶה - יום השבת. • שָׁבַת מְלַאכְתוֹ - ביום זה שבת האל ממלאכתו. עפ"י הפסוק מבראשית, ב, ב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. • צִוָה זָכוֹר וְשָׁמוֹר - מצוות השבת הינה אחת מעשרת הדברות, והיא מוזכרת פעמיים בתורה. ישנו הבדל בין שני האזכורים: בספר שמות (כ, ח) נאמר: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ; בספר דברים (ה, יב) נאמר: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. על כך אומרים חז"ל- "שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו" - זכור כנגד מצוות עשה של עינוג השבת, ושמור כנגד מצוות לא תעשה. • יוֹם הַשְׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' - עפ"י הפסוק (שמות כ, י; ה, יד) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ, פסוק הנאמר בקידוש של יום השבת לפי נוסח אשכנז. • שַׁבָּת מְנוּחָה מִכָּל מְלָאכָה - בשבת נח האדם מעמל השבוע ושובת ממלאכה, עפ"י הציווי בספר ויקרא (כג, ג): שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן... כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ... • כִּי הוּא חֶלְקְךָ - השבת היא מנת חלקם ושמחתם של ישראל. ישעיהו הנביא קושר את שמירת השבת עם הנחלה: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְיָ מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקב אָבִיךָ כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר (ישעיהו נח, יג-יד). פסוקים אלו נאמרים בקידוש של יום השבת לפי נוסח עדות המזרח. • יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ - ביטוי הלקוח מברכת כהנים (במדבר ו, כד-כו), הברכה שבה מברכים הכהנים את העם : יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. • תִּשָׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' - עפ"י תהלים כד, ה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. שם מיוחס הפסוק לנקי הכפיים ובר הלבב. • שִׂפְתֵי רְנָנוֹת כָּל לָשׁוֹן תּוֹדֶה - כל פה יהלל וישבח לאל. השיבוץ מתהלים סג, ו: כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי. • תַּפְטִיר בְּשָׂפָה - תפתח פיה (מלשון פטר) כמו: יַפְטִירוּ בְשָׂפָה (תהילים כב, ח). פטר במקרא מופיע במשמעות של בכור, הפותח ופורץ. • בֶּן אִישׁ חַיִל - דוד המלך, נינו של בעז שעליו נאמר: וּלְנָעֳמִי מוֹדַע לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז; על דוד המלך עצמו נאמר שהוא גבור חיל (שמואל א טז, יח). הכוונה פה הן לדוד המלך, שנקרא נעים זמירות ישראל, והן לכל אדם המודה לאל ומשבחו. • חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ - מתוך תפילת ההודאה של חזקיהו המלך (מצאצאי דוד) על מיטת חוליו, לאחר שה' ריפא אותו מחוליו והעניק לו עוד 15 שנות חיים: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ (ישעיהו לח, יט). חזקיהו המלך מודה לאל ואומר שרק אדם חי, כמוהו, יכול להודות לו על שהוא חי. בפיוט שלפנינו משמש הביטוי במשמעות כפולה - הן כלפי האדם הפרטי המודה לאל והן כלפי דוד המלך, זקנו של חזקיה, המודה לה', למשל בתהלים צב, ב: טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. הביטוי חַי חַי הולם את דוד המלך גם בשל השבח המפורסם שאנו אומרים בברכת הלבנה: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. • כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת... לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ - שיבוץ מתוך מזמור ליום השבת: טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: לְהַגִּיד בַּבּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת (תהלים צב, ב-ג). • מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' - באותו מזמור ליום השבת משבח דוד את מעשה הבריאה: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ (תהלים צב, ו). • יְמִין ה' כֹּח נֶאְדָּרִי - היפוך מילים של הפסוק משמות טו, ו: יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. פסוק זה הנאמר בשירת הים מתאר את חוזקו וגבורתו של האל. יד ימינו של האל מסמלת את החסד והכוח. • עֻזִי מָעֻזִי מָגִנִּי סִתְרִי - כינויים לאל, עליו נשען האדם ואליו הוא נמלט. • אֲרוֹמְמֶנְהוּ - ארומם אותו בשירי תהלה, מתוך שירת הים (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ. • כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' - מי ידמה לאל השוכן במרומים. עפ"י תהילים פט, ז: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים. • חִזְקוּ וְאִמְצוּ - המשורר פונה אל בני עדתו המשכימים קום לשירת הבקשות. • בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת - באשמורת הבוקר, לפני עלות השחר. הביטוי מאיכה ב,יט: קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת. • כִּי הוּא חַיֵּיכֶם - האל ודברו הם חייכם, כנאמר בדברים לב, מז: כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים... • לָבוֹא בִּגְבוּרוֹת - להאריך ימים. "גבורות" הוא כינוי לגיל שמונים. תהלים צ, י: יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה; ובמסכת אבות, משנה כא: בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה. המשורר מברך את חבריו באריכות ימים. • בְחַצְרוֹת בֵּית ה'- השיבוץ מתהלים קטז, יט: בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָם הַלְלוּיָהּ. המשורר מסיים את שירו בברכה ובתפילה לזכות להתקרב לאל ולהיות בחצרותיו. זהו גם איחול לגאולה ולבנין ירושלים והמקדש. |
| כותר |
יום זה שירו לאל |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת;שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
