audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 2.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 3.
    עכשווי - ישראל יהודה קדרי, יונתן קדרי
  • 4.
    עכשווי - ישראל ללא מבצע
  • 5.
    תורכיה - תורכיה כללי שמואל בנארויה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יום אל קרן עמו
מעגל השנה לכל עת;פורים
מועד התפילה אחר
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יוֹם אֵל קֶרֶן עַמּוֹ נִשָּׂא – יום פורים, היום שהאל הציל את ישראל מצריהם, והרים ורמם את קרנם, כבודם, של ישראל. על פי הלשון בתהילים קמח, יד: וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ.
    • כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא – ביום הנס, לזכר הנס אשתה יין, כפי שנהוג בפורים. על פי הלשון בתהלים קטז, יג: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
    • מִמַּפִּיל פּוּר – המן שהפיל פור, גורל, לקבוע את יום ההרג שיעשו בישראל.
    • צַר מִתְגָּאֵל – האויב הטמא. מִתְגָּאֵל מלשון לכלך, טימא עצמו.
    • אֱלֹקֵי קֶדֶם – האל הקדמון.
    • שָׂם דְּרוֹר עַל יַד מָר דְּרוֹר – הביא את הגאולה והחופש לישראל על ידי מרדכי, הנקרא מר דרור, על פי מסכת מגילה י, ע"ב: "ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנאמר (שמות ל) 'ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור' ומתרגמינן מרי דכי, תחת הסרפד - תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה' דכתיב (שיר השירים ג) 'רפידתו זהב'."
    • וַהֲדַסָּה אֶבֶן הָרֹאשָׁה – הדסה היא אסתר. אבן הראשה הינו ביטוי יחידאי המופיע בנבואת הנחמה בזכריה ד, ז: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ. משמעות הביטוי היא האבן החשובה, האבן הראשונה שניתנה לבניית בית המקדש. כאן הכוונה לאסתר – שהיתה גורם חשוב בהצלת היהודים.
    • פִּתְאוֹם מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה – תשועת ה' באה כהרף עין. בהמשך הבית המשורר מתאר את הישועה שבאה במפתיע.
    • כִּי לֵב מֶלֶךְ בּוֹ שָׂם מַעֲלוֹת הָפַךְ בְּרֶגַע לְרָעָה – תחילה המלך אחשורוש גידל את המן, העלה אותו במעלות, וברגע אחד הכל נהפך לרעת המן.
    • רְאוֹת רֹאשׁ מִשְׁתֵּיהֶם גִּילוֹת וּבְסוֹף הָיָה רַק זְוָעָה – תחילה המן הוזמן לשתי המשתאות שעשתה לו אסתר, ובכך שמח, כאות לקירבתו הגדולה למלך, אך בסוף המשתאות מגיעה מפלתו של המן.
    • וּכְרֶגַע נִבְלָתוֹ הֵלִין עַל הָעֵץ עַד עָלָה בָּאְשָׁהּ – תלה את המן על העץ והשאיר אותה כל הלילה עד שיצא ממנה ריח רע. בניגוד לציווי בדברים כא, כג: לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא.
    • רַב יְשוּעוֹת – האל.
    • קוֹץ זֶה הִבְעִיר – הרג את המן.
    • וְלֹא שָׁכְכָה חֲמָתוֹ עַד אֲשֶׁר הִגְבִּיר עַם צָעִיר עַל הֲמוֹן צַר בֵּית מַלְכוּתוֹ – האל לא הסתפק בהשמדה של המן, עד אשר מרדכי היהודי הפך למשנה למלך, והיהודים שלטו בשונאיהם, כמתואר במגילת אסתר (ט, א; ד): וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם:... כִּי גָדוֹל מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת כִּי הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל.
    • וַיִּשְׁלַח לְכָל עִיר וָעִיר דָּתוֹ לַשְׁמִיד בְּנֵי דָתוֹ – נהפכה הגזרה, ונשלחו כתבים לכל עיר ועיר שהיהודים רשאים לעמוד על נפשם ולהרוג בקמים עליהם, כמתואר במגילת אסתר (ח, ט; י): וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם: ...אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם...
    • מִי כָמוֹהוּ מֵפִיר עֲצוֹת גּוֹיִים – מי כמו האל המפר את עצת האויבים.
    • וַעֲצָתוֹ יָחִישָׁה – ועצתו שלו, עצת האל, יחיש, יזרז.
    • מִכְתָּם – מזמור. אחד משמות המזמורים בתהילים. משמעותו מכתב או כתובת החקוקה על אבן.
    • כִּי אֶל צֹאנוֹ עֵינוֹ פוֹנֶה – האל, רועה ישראל שומר ומשגיח על צאנו, עמו.
    • בְּאֶרֶץ שׂוֹנֵא וּמוֹנֶה – בגלות, בין האויבים.
    • וְלֹא יָפֵר בְּרִית אִתָּם – ישמור על הברית הכרותה בינו ובין עם ישראל, שלא להשמידם ולכלותם בגלות.
    • כָּרַת עִם הוֹרִים שְׁלֹשָׁה – כפי הברית שכרת עם שלושת האבות – אברהם, יצחק ויעקב כמתואר בויקרא כו, מד: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם.
    • לְזֹאת עַל שַׁדַּי אֶתְעַנַּג – בשל הנס והגאולה אתענג על ה', על פי הלשון באיוב כב, כו: כִּי אָז עַל שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ.
    • וּלְאֵין נָכוֹן אֶשְׁלַח מָנוֹת – אקיים את אחת ממצוות היום לשלוח מנות לאביונים.
    • וּבְחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג אֶסְעַד לִבִּי – אלו הם מיני מזון משובחים, כפי שמופיע ביחזקאל כז, יז: יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ. אחת ממצוות הפורים היא סעודת החג.
    • וּבְרֹב יֵינוֹת – נהוג לשתות בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
    • עַד יִמַּס יָגוֹן כַּדּוֹנַג – עד שהצער ימס כשעווה הנמסה בחום. היגון יתהפך לשמחה.
    • וְיָסוּפוּ כָל עֶשְׁתּוֹנוֹת – מעבר למצב רגיל של שכל ודעת.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?