• יַבִּיעוּן - יבטאו, אשורר שיר. • לָאֵל נוֹרָא עֲלִילָה - לאלוהים שמעשיו ומפעליו מטילים יראה, לפי תהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. • לַמַּשְׁגִּיחַ מַטָּה מַעְלָה - לאל, שהוא צופה הכל - מה שבעולמות העליונים והתחתונים; אפשרות אחרת: למשגיח על מה שקורה למטה מלמעלה. • מַחֲזִיר גַּלְגַּל חָלִילָה - האל יכול לשנות את מסלולי הכוכבים ואת חייהם של בני האדם. • אַתְּ סִבַּת עַל כָּל סִבָּה וְעִלַּת עַל כָּל עִלָּה - אתה המקור והסיבה לכל מה שקיים ופועל בעולם. • שׁוֹכֵן סְנֶה - האל אינו שוכן רק בשמים, אלא הוא עשוי לשכון אפילו בשיח השפל, הסנה, כפי שהתגלה למשה. ביטוי זה מקורו בברכתו של משה בדברים לג, טז. • מַהֵר יִבְנֶה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ - מהר יבנה את המנורה, בתוך שאר כלי המקדש. על המנורה שבמקדש נאמר בשמות כה, לו כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר. וכן שם לז, כב, ובחזונו של זכריה ד, ב-ג רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ. • וְשִׁבְעָה נֵרוֹת עָלֶיהָ - זהו תיאור מנורת המשכן וכן המנורה שבחזונו הנזכר של זכריה. • הֵם יָאִירוּ לְמוּלָהּ - כאמור לגבי מנורת המשכן בשמות כה, לז: וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ. • וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ - שני ענפי הזית או עצי הזית. • זֵיתִים... יוֹצְקִים שֶׁמֶן... הָאֶחָד מִימִין... וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ - שני ענפי הזית או עצי הזית שהיו לצדי המנורה יוצקים שמנם עליה, כפי שתיאר זכריה ד, ג, יב: וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ... מַה שְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתֲּרוֹת הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב. • הַגֻּלָּה - המעין, פירוש אחר: הכוס. • סוֹבֵב סוֹבֵב - סביב סביב. • מֵאַרְבַּע רוּחוֹת - מארבעת הצדדים: דרום, צפון, מזרח ומערב. • נְפוּצֵי - פזורֵי. • עַם סְגֻלָּה - עם ישראל, עם ייחודי. • יָבוֹאוּ בָנִים בְּחֹצֶן - יבואו הבנים בכבוד רב, לפי ישעיהו מט, כב וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה. וראו פירוש מצודות דוד שם. • עֵת קִבּוּץ הַקְּהִלָּה - כאשר יקבץ ה' את כל עם ישראל מבין הגלויות אל ארצו. • יִרְעֵם נָא בְתֹם לְבָבוֹ - בקשה שהמשיח או האל ירעה את העם בלב שלם. • בַּל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה - כדי שלא ישובו לעשות מעשי שטות וחטא, לפי תהלים פה, ט ...כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה. • פּוֹדֶה מַצִּיל נֶפֶשׁ עֲבָדָיו - לפי תהלים לד, כג: פֹּדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ. • מֵקִים אֶרֶץ עַל תִּלָּהּ - מקים מחדש את הארץ על חורבותיה, לפי ירמיהו ל, יח ...הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב. • עוֹרָם וּבְשָׂרָם בִּלָּה - השחית את עורם ובשרם של האויבים. לשון זו לקוחה מקינת איכה ג, ד: בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָי. • אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לְבַטֵּל שַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּמִילָה - היוונים אסרו על היהודים לקיים שבת, לקדש את החודש ולמול את בניהם. • יוֹנָתִי בְחַגְוֵי הַסֶּלַע - כינוי לישראל במצוקתם, המדומים ליונה הבורחת ומסתתרת בנקיקי הסלעים. לפי המדרש על שיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ. • וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמוֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה - חומות הארץ ייקראו חומות ישועה להעיד על כך שהן מושיעות את העם שכן האויבים לא יוכלו להיכנס בעדן וכל מי שיבוא בשערייך יהלל את ה', כפי שמבשר ישעיהו (ס, יח): לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה. • בֶּן דָּוִד מִימִין הַגֻּלָּה בֶּן יוֹסֵף עַל שְׂמֹאלָהּ - בחזונו של זכריה נראה כי שני הזיתים מסמלים את המלך ואת הכהן הגדול, ואולם כאן הם מגלמים את שני המשיחים העתידים - משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. • בֶּן יִשַׁי - המשיח. • קַרְנוֹ תָרוּם לְמַעְלָה - כבודו יורם. • מְבַשֵּׂר תִּשְׁלַח אֵלִיָּה הוּא יַקְדִּים בִּתְחִלָּה - תשלח את אליהו הנביא לבשר את הגאולה לפני בואו של המשיח, ראו בבלי, עירובין מג ע"ב. ביאת אליהו לפני הגאולה מתוארת בסוף דברי מלאכי ג, כג: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • יֹאמַר סֹלּוּ פַּנּוּ דֶרֶךְ סַקְּלוּ הַמְּסִלָּה - אליהו יקרא לסלול, ליישר, את דרך הגאולה ולפנות אותה מאבנים. כפי שנאמר בישעיהו סב, י: עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן...
|