אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
חסידויות נוספות - חסדות רומניה
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידות פשיסחא - חסידות פוריסוב
חסידות צאנז - חסידות בובוב
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות כללי
חסידים - חסידות צאנז
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מזרח אירופה - ליטא - פולין
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
כל המסורות
חסידויות נוספות - חסדות רומניה
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידות פשיסחא - חסידות פוריסוב
חסידות צאנז - חסידות בובוב
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות חב"ד
חסידים - חסידות כללי
חסידים - חסידות צאנז
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה
מזרח אירופה - ליטא - פולין
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
-
1.
חסידויות נוספות - חסדות רומניה יעקב ורות מלמד
-
2.
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
-
3.
חסידות פשיסחא - חסידות פוריסוב נתנאל זלבסקי, צבי זלבסקי, רזיה זלבסקי
-
4.
חסידות צאנז - חסידות בובוב צבי מסטבויום
-
5.
חסידים - חסידות ברסלב אביש בראדט, מאיר לוי
-
6.
חסידים - חסידות ברסלב דוד רפאל בן עמי
-
7.
חסידים - חסידות ברסלב יצחק שפירא
-
8.
חסידים - חסידות חב"ד אילן דמרי, ברוך ברנר, ניצן-חן רזאל, נתנאל זלבסקי
-
9.
חסידים - חסידות כללי שרה פרידלנד-בן ארזה
-
10.
חסידים - חסידות כללי שרה פרידלנד-בן ארזה
-
11.
חסידים - חסידות צאנז כהנא
-
12.
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה פנחס דודוביץ'
-
13.
מזרח אירופה - הונגריה - צ'כיה שמואל ווזנר
-
14.
מזרח אירופה - ליטא - פולין אברהם קבלקין
-
15.
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
-
16.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם בן זקן
-
17.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם בן זקן
-
18.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם בן זקן
-
19.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
20.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יוסף אוחיון
-
21.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס אליעזר חג'אג'
-
22.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס שמעון נטף
-
23.
עכשווי - ישראל ח
-
24.
עכשווי - ישראל ח
-
25.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
26.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
|
אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין / ר' יצחק לוריא (האר"י) אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין אזמר בשבחים לְמֶעַל גּוֹ פִתְחִין לבוא בפתחים דְּבַחְקַל תַּפּוּחִין שבשדה תפוחים דְּאִנוּן קַדִּישִׁין שקדושים הם נְזַמֵּן לַהּ הָשְׁתָּא נזמיננה עתה בְּפָתוֹרָא חַדְתָּא בשלחן חדש וּבִמְנָרְתָא טָבְתָא ובמנורה טובה דְּנָהְרָה עַל רֵישִׁין המאירה על ראשים יְמִינָא וּשְׂמָאלָא ימין ושמאל וּבֵינַיְהוּ כַלָּה וביניהם כלה בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָה יוצאת בקישוטים וּמָנִין וּלְבוּשִׁין וכלים ולבושים יְחַבֵּק לַהּ בַּעְלַהּ יחבקנה בעלה וּבִיסוֹדָא דִי לַהּ וביסוד אשר לה דְּעָבֵד נְיָחָא לַהּ הגורם לה נחת יְהֵא כָתֵשׁ כְּתִישִׁין יכתוש כתוש צְוָחִין אוּף עָקְתִין צעקות גם צרות בְּטִילִין וּשְׁבִיתִין בטילות ושובתות בְּרַם אַנְפִּין חָדְתִין אך פנים שמחות וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין ורוחות עם נפשות חֲדוּ סַגִּי יֵיתֵי שמחה גדולה תבוא וְעַל חֲדָה תַרְתֵּי בכפל כפליים נְהוֹרָא לַהּ יַמְטֵי אור לה יגיע וּבִרְכָן דִּנְפִישִׁין וברכות רבות קְרִיבוּ שׁוֹשְׁבִינִין קרבו שושבינים עֲבִידוּ תִקּוּנִין הכינו קשוטים לכלה לְאַפָּשָׁה זֵינִין להרבות במיני מזונות וְנוּנִין עִם רַחְשִׁין ודגים עם עופות לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין לרכוש נשמות וְרוּחִין חַדְתִּין ורוחות חדשות בְּתַרְתֵּי וּתְלָתִין בשלושים ושתים וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין ובשלשה שריגים וְעִטְרִין שַׁבְעִין לַהּ וכתרים שבעים לה וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא ומלך העליון דְּיִתְעַטַּר כֹּלָּא שיתעטר הכל בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין בקדוש קדושים רְשִׁימִין וּסְתִימִין חקוקים ונעלמים בְּגַוַּהּ כָּל עָלְמִין בתוכה כל עולמות בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין אבל עתיק יומין הֲלָא בָטֵשׁ בְּטִישִׁין הלא יבטוש בטוש יְהֵא רַעְוָה קַמֵּהּ יהי רצון מלפניו דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵּהּ שתשרה על עמו דְּיִתְעַנַג לִשְׁמֵהּ המתענג לשמו בְּמִתְקִין וְדֻּבְשִׁין במיני מתיקה ודבש אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא אערוך בדרום מְנָרְתָא דִסְתִימָא מנורה הנעלמה וְשֻׁלְחָן עִם נַהְמָא ושלחן עם לחם בְּצִפּוּנָא אַדְשִׁין בצפון אדשן בְּחַמְרָא גוֹ כָסָא ביין תוך כוס וּמַדַּנֵּי אָסָא ואגודות הדס לְאָרוּס וַאְרוּסָה לארוס וארוסה לְאַתְקָפָא חַלְּשִׁין לחזק חלשים נְעַבֵּד לוֹן כִּתְרִין נכתירם בכתרים בְּמִלִּין יַקִּירִין במלים נכבדות בְּשִׁבְעִין עִטּוּרִין בשבעים עטורים דְעַל גַבֵּי חַמְשִׁין שעל גבי חמישים שְׁכִינְתָא תִתְעַטַּר שכינה תתעטר בְּשִׁית נַהְמֵי לִסְטַר בשש הלחם לכל צד בְּוָוִין תִּתְקַטַּר בווים תתקשר וְזֵינִין דִכְנִישִׁין וזינים הנכנסים שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין שובתים ופוסקים מְסַאְבִין דְדָחְקִין מטמאים הדוחקים חֲבִילִין דִמְעִיקִין כתות חבלה המצרות וְכָל זֵינִי חַרְשִׁין וכל מיני כשפים לְמִבְצַע עַל רִיפְתָא לבצוע על הפת כְּזֵיתָא וּכְבֵיעְתָא כזית וכביצה תְּרֵין יוּדִין נָקְטָא נוקטת שתי יודין סְתִימִין וּפְרִישִׁין סתומים ומפורשים מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא שמן זית זך דְּטָחְנִין רֵיחַיָּא שטוחנות ריחיים וְנָגְדִין נַחְלַיָּא ומושכים נחלים בְּגַוַּהּ בִּלְחִישִׁין בתוכה בלחישה הֲלָא נֵימָא רָזִין הלא נאמר רזים וּמִלִּין דִּגְנִיזִין ודברים הגנוזים דְּלֵיתְהוֹן מִתְחֲזִין שאינם נראים טְמִירִין וּכְבִישִׁין טמירים וכבושים לְאַעְטָרָה כַלָּה לעטר כלה בְּרָזִין דִלְעֵלָּא בסודות של מעלה בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָה בתוך הלולה זו דְּעִירִין קַדִּישִׁין של מלאכים קדושים |
|
פיוט קבלי שחיבר האר"י לסעודה הראשונה של שבת (יום ששי בערב, ליל שבת). הפיוט מושר בכל קהילות ישראל בלחנים שונים. שמו של האר"י אף חתום בראשי הבתים. מנהגי האר"י, נוסח התפילה שלו וכוונות התפילה שלו, נעשו חלק מסידור התפילה של כל קהילות ישראל. שלושה פיוטים בלבד חיבר האר"י, שלושתם בלשון ארמית-זוהרית, ושלושתם לשבת - אחד כנגד כל סעודה של שבת. כל אחד מהם עמוס רמזים וכוונות נסתרות ומכוון להתגלות המיוחדת המיוחסת לכל זמן וזמן בשבת – 'אזמר בשבחין' לליל שבת (סעודה ראשונה), 'אסדר לסעודתא' לשבת בבוקר (סעודה שנייה) ו'בני היכלא' לשבת בצהריים (סעודה שלישית). כך כותב ר' חיים ויטל ב"שער הכוונות" בהקדמתו לפיוט "אזמר בשבחין", הנאמר בליל שבת: לאחר האכילה היה נוהג מורי ז"ל לומר פזמון אחד בקול נעים. והוא ז"ל תיקן ג' פזמונים מיוסדים על דרך חכמת האמת [=חכמת הקבלה] בכל פרטי הכוונות של שבת. פזמון אחד לסעודת הלילה ופזמון אחד לסעודת שחרית ופזמון אחד לסעודת מנחה. |
| כותר |
אזמר בשבחין |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט קבלי שחיבר האר"י לסעודה הראשונה של שבת (יום ששי בערב, ליל שבת). הפיוט מושר בכל קהילות ישראל בלחנים שונים. שמו של האר"י אף חתום בראשי הבתים.
מנהגי האר"י, נוסח התפילה שלו וכוונות התפילה שלו, נעשו חלק מסידור התפילה של כל קהילות ישראל. שלושה פיוטים בלבד חיבר האר"י, שלושתם בלשון ארמית-זוהרית, ושלושתם לשבת - אחד כנגד כל סעודה של שבת. כל אחד מהם עמוס רמזים וכוונות נסתרות ומכוון להתגלות המיוחדת המיוחסת לכל זמן וזמן בשבת – 'אזמר בשבחין' לליל שבת (סעודה ראשונה), 'אסדר לסעודתא' לשבת בבוקר (סעודה שנייה) ו'בני היכלא' לשבת בצהריים (סעודה שלישית).
כך כותב ר' חיים ויטל ב"שער הכוונות" בהקדמתו לפיוט "אזמר בשבחין", הנאמר בליל שבת:
לאחר האכילה היה נוהג מורי ז"ל לומר פזמון אחד בקול נעים. והוא ז"ל תיקן ג' פזמונים מיוסדים על דרך חכמת האמת [=חכמת הקבלה] בכל פרטי הכוונות של שבת. פזמון אחד לסעודת הלילה ופזמון אחד לסעודת שחרית ופזמון אחד לסעודת מנחה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
