audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אערוך מהלל ניבי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים רוני איש-רן, רפי איש-רן
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה דניאל אשכנזי
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב כלימו דוס
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון וטורי
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב שלום בנעטיה
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב שלום בנעטיה
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ויקטור שושן
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אערוך מהלל ניבי / ר' דוד חסין
מעגל השנה לכל עת;מוצאי שבת
מעגל החיים ברית מילה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • מַהֲלַל נִיבִי - דיבורי ההלל שלי.
    • חֶמְדַּת לְבָבִי - אהוב לבי.
    • בִּישֻׁרוּן - בעם ישראל.
    • חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן - פרח חביב, שבו מדמה עצמה הרעיה בשיר השירים ב, א. שעל פי הדרשה החז"לית מתייחס לכנסת ישראל, ועל פי הסוד - לשכינה. כאן מסב הפיטן כינוי זה לאליהו הנביא.
    • אִישׁ מִגֶּזַע אַהֲרֹן - לפי מדרש שוחר טוב מג בא אליהו משבט אהרן. נראה שזיהוי אליהו ככהן, המופיע רבות בתרגום המיוחס ליונתן על התורה, (שם הוא נתפס ככהן גדול) נשען על זיהויו עם אליהו (ראו פרקי דר' אליעזר מו, וראו בבלי, בבא מציעא קיד ע"ב, ומדרש משלי ט).
    • מְשָׁרֵת - לפי ספר שמות תפקיד הכהנים הוא לשרת את ה'.
    • צוּר מִשְׂגַּבִּי - כינויי עוצמה ומבטח לה'.
    • כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן - שיבוץ המושאל מתיאורו של מלכי צדק מלך שלם בבראשית יד, יח.
    • פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ - ראו בביאור לבית הקודם.
    • הַנָּבִיא יִקְרָאוּהוּ - לפי מלכים א יח, לו וכן דברי הימים ב כא, יב.
    • הַגִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי - לפי הפתיחה לסיפורי אליהו - (מלכים א יז, א) וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד.
    • וָאֵל - וכוח.
    • יוֹם קִנֵּא קִנְאַת הָאֵל... כָּזְבִּי- בית זה נשען כולו על הזיהוי שהוזכר בבית השני לעיל של אליהו עם פנחס. הבית מספר על האירוע המתואר בבמדבר כה, ו-טו: וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי משֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וַיַּרְא פִּינְחָס... וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ... וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס...הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם... וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי. וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא.
    • דִּין שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ ... קַנָּאִים הֵם פּוֹגְעִים בּו- לפי המסופר בירושלמי, סנהדרין מח ע"ב ובבבלי, סנהדרין פא ע"ב ראה פנחס את זמרי נשיא שבט שמעון השוכב עם כזבי בת ראש המדינים ונזכר בהלכה ששמע מפי משה רבינו: "הבועל ארמית הקנאים פוגעין בהן".
    • אָרִיק חַרְבִּי - אשלוף את הרומח. זהו שיבוץ מציטוט המצרים בשירת הים (שמות טו, ט), המוסב כאן לפנחס (הוא אליהו).
    • וַיָּקָם מִתּוֹךְ עֵדָה, רֹמַח בְּיָדוֹ הָדָה - כפי שנאמר בבמדבר כה, ז: וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ.
    • בְּיָדוֹ הָדָה - ביד ששלח, לפי ישעיהו יא, ח גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.
    • לָבִיא - אריה.
    • נִתְגַּבַּר כְּמוֹ לָבִיא - לפי האמור בירושלמי, סנהדרין נב ע"א - "...והיה שם פינחס. אמר: אין כאן אדם שיהרגנו ויהרג על ידיו? איכן [=היכן] הם האריות - 'גור אריה יהודה', 'דן גור אריה', 'בנימין זאב יטרף'? כיון שראה פינחס שאין אדם מישראל עושה כלום, מיד עמד פינחס מתוך סנהדרין שלו, ולקח את הרומח בידו..."
    • כְּדֶרֶךְ שְׁכִיבָתָם - לפי המתואר בסנהדרין מד נדקרו זמרי וכזבי באברי המין שלהם.
    • עַל הָאָרֶץ חֲבָטָם - לפי האמור על פנחס בסנהדרין מד ע"א: בא וחבטן לפני המקום.
    • בִּשְׂכַר זֹאת - בשכר המעשה הזה שעשה פנחס. הפיטן שילב כאן את רימוז לברכת ברית המילה המופיעה כבר בבבלי שבת קלז ע"ב ובירושלמי ברכות סו ע"א: "אשר קידש ידיד מבטן חוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צוה להציל ידידות שארינו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו ברוך אתה ה' כורת הברית"
    • שָׂכָר מֻשְׁלָם בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם - כפי שאומר ה' למשה לאחר המעשה של פנחס (במדבר כה, יב-יג): לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
    • וַיְכַפֵּר עֲלֵי חוֹבִי - לפי הפסוק הנ"ל (במדבר כה, יג) פנחס הוא שכיפר על בני ישראל בעוצרו את המגפה. כאן מסב הפיטן את הכפרה אל הקב"ה, שכיפר על עוונם של ישראל שזנו עם בנות מואב ושעבדו לבעל פעור.
    • נִסִּים עֶשֶׂר וּשְׁנַיִם בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנוּיִים - חכמים מנו שנים עשר נסים שנעשו לפנחס במעשה הדקירה ראו תרגום יונתן לבמדבר כה, ח וכן ספרי א.
    • דַר - שוכן.
    • אֱמֶת בְּפִיהוּ הָיָה - הבטיח הבטחה שעמד בה. וראו מלכים א יז, כד. הצורה הלשונית 'בפיהו' רומזת גם לשיבוץ מנבואת מלאכי אל הכהנים (מלאכי ב, ו) תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן, הנקשרת בדמותו של פנחס (ראו במדבר רבה יא, ז; דברים רבה ה, יד; תנחומא שלח א ועוד).
    • לְאַלְמָנָה עֲנִיָּה עֵת אֶת בְּנָהּ הֶחֱיָה - במלכים א יז מסופר כי אליהו החיה את בנה של האשה האלמנה מצרפת שכלכלה אותו.
    • וּלְנַפְשׁוֹ אָמַר: שׁוּבִי - ייתכן שיש בזה רמז לפסוק: (תהלים קטז, ז) שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי.
    הַשֶּׁמֶן גַּם הוּא, שָׁרְתָה בְּרָכָה...- בית זה מתייחס למסופר על אליהו אצל האלמנה בצרפת (מלכים א יז, י-טז): וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאת לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה. כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תֵּת ה' גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה... כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ.
    • וַתִּגְדְּלִי וַתִּרְבִּי - תכולת הכד (המופיע בלשון נקבה בפסוקים אלו), הקמח, גדלה ורבתה. זהו שיבוץ מיחזקאל טז, ז.
    • רוֹדְפִים אַחֲרֵי תֹהוּ - נביאי הבעל.
    • הִכָּה בְּשֵׁבֶט פִּיהוּ - הרג לפי דבריו. השיבוץ מתוך האמור על עבד ה' (בישעיה יא, ד) וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו.
    • הִכָּה בְּשֵׁבֶט פִּיהוּ... וַיֹּאמְרוּ: יְיָ הוּא אֱמֶת וְאַתָּה נָבִיא- כפי המסופר במלכים א יח, כאשר אליהו בכרמל מוכיח שדברי האל בפיו- אמת, ואילו הבעל ונביאיו- שקר. מאורע המוביל לשחיטת ארבע מאות נביאי הבעל.
    • וְגָזַר אֹמֶר עָשָׂה - מה שגזר בדבריו נעשה. השיבוץ לפי איוב כב, כח וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָך.
    • מִסְפַּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה - במשך שלוש שנים היתה הבצורת שגזר אליהו (לפי מלכים א יח, א).
    • הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא - אליהו הוא שמנע את הגשמים, ולאחר האירוע שבכרמל, לפי דברו שב המטר. מקור הביטוי באמור על דוד בשמואל ב ה, ב ובדברי הימים א יא, ב.
    • נָתַן לוֹ אֵל מַהֲלָכִים בְּעוֹלַם הַמַּלְאָכִים - אלקים כלל אותו בעולם המלאכים. כבר לפי המקרא נאמר שאליהו הלך בכוח אכילה אחת ארבעים יום, וכן שלא מת, אלא עלה לשמים בסערה. שתי תכונות אלו מקרבות אותו לתכונותיהם של מלאכים. לפי פרקי דרבי אליעזר, פרק כח אליהו הוא מלאך הברית, שלו התקינו לעשות כסא מכובד בברית המילה. ביטוי זה שאול מכהן אחר - יהושע הכהן הגדול, שעליו נאמר ב זכריה ג וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה - 'העמדים' הוא כינוי למלאכים.
    • וְלָעִתּוֹת הַנִּצְרָכִים - בזמן שיש בכך צורך.
    • הוּא נִדְמֶה כַּעֲרָבִי - כמו בשני סיפורים ממדרש רות זוטא א ורות זוטא ד, שבהן נדמה אליהו לאדם ערבי וסייע לנזקקים.
    • בִּקְדֻשָּׁה וּבַטָהֳרָה - ביטוי זה מופיע הן לגבי המלאכים בפיוט יוצר הקדום והן לגבי הכהן הגדול ההוגה את שם ה' ביום הכיפורים בקדושה ובטהרה.
    • עָלֹה עָלָה בַסְּעָרָה. אֱלִישָׁע אֵלָיו קָרָא וַיֹּאמֶר: אָבִי אָבִי - כפי שכתוב במלכים ב ב, יא-יב: וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם. וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו.
    • אִוַּתְהוּ - ביקשה אותו, השתוקקה אליו
    • מִי יִתֵּן אֶמְצָאֵהוּ פֶּתַח בֵּיתִי אֶרְאֵהוּ... - הפיטן מבקש לראות את אליהו הנביא. זאת בעקבות הנאמר על אליהו הנביא במסכת כלה ה: אשרי מי שפגע [=שפגש] בו, ומי שישב עמו שמובטח לו שהוא בן העולם הבא.
    • חָסִין קָדוֹשׁ אֶקְרָאָה אִישׁ אֲשֶׁר פָּנָיו רָאָה - אכנה את מי שראה פניו 'חסין, קדוש'. (לפי האמור בבית הקודם).
    • הֵן כַּבִּיר יָדוֹ מָצְאָה - ידו של מי שראה את אליהו מצאה דברים חשובים וגדולים. על פי איוב לא, כה אִם אֶשְׂמַח כִּי רַב חֵילִי וְכִי כַבִּיר מָצְאָה יָדִי.
    • תְּשׁוּרָה - מתנה.
    • חֵן חֵן לוֹ, אִישׁ לוֹ נִגְלָה בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה - ראו את האמור על "מי אתן אמצאהו".
    • וּבִבְרִית דַּם הַמִּלָּה בֹּא יָבֹא - אליהו המכונה 'מלאך הברית' מוזמן לכל ברית מילה של ישראל. מקור לעניין זה מופיע בפרקי דרבי אליעזר כח: "וכך היו ישראל נהוגים למול, עד שנחלקו לשני ממלכות. ומלכות אפרים נמנעה מהם ברית מילה, ועמד אליהו זכור לטוב וקנא קנאה גדולה ונשבע לשמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ. ושמעה איזבל ובקשה להרוג אותו. ועמד אליהו והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא... ועמד אליהו ז"ל וברח לו להר חורב, שנאמר 'ויקם ויאכל וישתה'. ושם נגלה לו הקדוש ברוך הוא. אמר לו: 'מה לך פה אליהו...' - 'קנא קנאתי'. אמר לו: לעולם אתה מקנא: קנאת בשטים על גלוי עריות, שנאמר 'פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן...' וכאן קנאת?! חייך שאין עושין ברית מילה, עד שאתה רואה בעיניך" מכאן התקינו חכמים לעשות כסא אחד מכובד למלאך הברית, שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית.
    • רָץ כַּצְּבִי - על אליהו נאמר: מלכים א יח, מו וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה.
    • זָכוּר לְטוֹב - זהו כינויו של אליהו.
    • יֹאמַר לָה:ּ הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי - לפי ישעיה נב, ב הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם... בַּת צִיּוֹן. אליהו מבשר הגאולה לפי האמור במלאכי ג, כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם...
    • קוֹל זִמְרַת שִׁיר מַהֲלָלִי יִרְצֶה צוּרִי גּוֹאֲלִי - הפיטן מבקש שאלקים ירצה בשירו.
    • וְלֹא דּוּמִיָּה לִי - ולא אשתוק. לפי תהלים כב, ג וְלַיְלָה וְלֹא דֻמִיָּה לִי.
    • נִשְׁמָתִי בִי - אני חי, לפי איוב כז, ג כִּי כָל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי.
     



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?