|
עת דודים כלה עֵת דּוֹדִים כַּלָּה בּוֹאִי לְגַנִּי פָּרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵץ רִמּוֹנִי חָלַף הַגֶּשֶׁם הַסְּתָו עָבַר קוּמִי רַעְיָתִי הַחֵשֶׁק גָּבַר נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִין בַּמִּדְבָּר שָׁם אֶתֵּן דּוֹדַי לָךְ מַחְמַד עֵינִי יָפִית וְנָעַמְתְּ כַּשֶּׁלֶג שִׁנֵּךְ דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ צְאִי נָא וּרְעִי בְעִקְבֵי צֹאנֵךְ קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי מַרְאֵךְ הַרְאִינִי יָרַדְתִּי עָפְרָה לִרְעוֹת בַּגַּנִּים לִרְאוֹת בְּיָפְיֵךְ עֵינַיִךְ יוֹנִים אָרִיתִי מוֹרִי לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים עָרַכְתִּי שֻׁלְחָן מָסַכְתִּי יֵינִי מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה לַיְלָה לֹא תִשְׁבּוֹת מִיּוֹם נְדוֹדֵךְ נָשָׂאתִי רִיבוֹת עוֹד אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי |
|
פיוט זה מושר בפי יהודי מרוקו בשירת הבקשות של פרשות וירא, וישב. בפי יהודי בבל הוא מושר בחג הסוכות, אם בשל תיאור הסתיו המוזכר בו, אם בשל היציאה למדבר, אל השדה, ואם בשל היותו שיר אהבה בין הדוד לרעיה. הפיוט כולו משופע בשיבוצים משיר השירים, שנוכחותו בשיר זה חזקה מאד, אלא שלא כמו בשיר השירים שהוא דו-שיח בין הרעיה והדוד, כאן הדובר היחיד הוא הדוד, הופנה אל הרעיה, כנסת ישראל במילות אהבה וכיבושין. אותן מלים ממש אשר הושמו בשיר השירים בפי הרעיה, מושמות כאן בפי הדוד, עד לחתימה בשבועת האמונים הנצחית שבין עם ישראל לקב"ה, שאף היא נאמרת כאן מפי הדוד לרעיה: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי. |
|
• עֵת דּוֹדִים - הגיע זמן הגאולה, על פי יחזקאל טז, ח: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ...וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ .. |
| כותר |
עת דודים כלה |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| מעגל החיים |
חתונה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• עֵת דּוֹדִים - הגיע זמן הגאולה, על פי יחזקאל טז, ח: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ...וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ ..
• כַּלָּה - דימוי לכנסת ישראל.
• פָּרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵץ רִמּוֹנִי... שָׁם אֶתֵּן דּוֹדַי לָךְ..- על פי שיר השירים ג, יד: נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ. בשיר השירים בודק הדוד האם פרחה הגפן, האם הזמן מתאים, ובשיר אומר הפייטן בוודאות- פרחה הגפן...- הגיעו הימים הטובים ועתה זמן הדודאים.
• הֵנֵץ - הוציא פרח.
• חָלַף הַגֶּשֶׁם הַסְּתָו עָבַר - זמן הקדרות, הכמישה, דימוי להסתר הפנים, לתקופה של הריחוק בין הדוד והרעיה, הגלות. על פי שיר השירים ב, יא: כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.
• הַחֵשֶׁק גָּבַר - הגיעה עת רצון, התעוררו הרחמים.
• נֵצֵא הַשָּׂדֶה - על פי שיר השירים ז, יב, שם אלו הם דברי הרעיה לדוד: לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים.
• יָפִית וְנָעַמְתְּ - על פי שיר השירים ז, ז: מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.
• דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ - על פי שיר השירים ד, יא: נֹפֶת תִּטּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ.
• צְאִי נָא וּרְעִי בְעִקְבֵי צֹאנֵךְ - על פי שיר השירים א, ח: צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ... ועל כך אומר המדרש (בראשית רבה מב, ד): אלו תינוקות של בית רבן, שאם אין גדיים אין תיישים.
• קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי מַרְאֵךְ הַרְאִינִי - על פי שיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ.
• יָרַדְתִּי... לִרְעוֹת בַּגַּנִּים...לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים - על פי שיר השירים ו, ב: דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.
• עֵינַיִךְ יוֹנִים - על פי שיר השירים א, טו; ד, א: הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים.
• אָרִיתִי מוֹרִי - על פי שיר השירים ה, א: אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, ועל פי המדרש (במדבר רבה יג, ג): שנתמרמרתי בגלות על קידוש שמי. אפשרות נוספת- התבשמתי משמך הטוב.
• עָרַכְתִּי שֻׁלְחָן מָסַכְתִּי יֵינִי - על פי משלי ט, א: מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ. על פי המדרש (ילקוט שמעוני תתקמד) מדובר בתורה ובשכר הגנוז לעמלים בה.
• מַיִם רַבִּים... - על פי שיר השירים ח, ז: מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, ובמדרש (שיר השירים רבה ח, ז): מים רבים הם אומות העולם, לא יוכלו לכבות את אהבת ה' לעם ישראל.
• לַיְלָה לֹא תִשְׁבּוֹת - גם בגלות, המשולה ללילה, לא פסקה אהבת ה' לעמו.
• מִיּוֹם נְדוֹדֵךְ נָשָׂאתִי רִיבוֹת - מיום שישראל יצאו לגלות רב ה' את ריבם של עם ישראל ושומע את השמצות הגויים באומרם: איה נא אלוהיהם.
• אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי - שבועת אמונים של הדוד לרעיה - כשם שאיני יכול לשכוח את יד ימין שלי כך איני יכול לשכוח אותך, על פי תהלים קלז, ה: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
