|
עד אנה יונה / ר' יוסף חיים (הבן איש חי) עַד אָנָה יוֹנָה תִּצְעָקָה מִבֵּית חֶמְדָתָהּ רְחוֹקָה גּוֹלָה וְסוּרָה פְּזוּרָה אֲסוּרָה עֲשׁוּקָה לְךָ יְיָ שׁוֹקְקָה מַהֵר וּשְׁלַח נָא לָהּ עֶזְרָה חוֹמָה תַּמָּה רָמָה חַי יַסֵּד לָךְ חוֹמָה תַּמָּה רָמָה חַי בְּנֵה לָךְ גַּלֵּה מַלְכוּתָךְ וּכְבוֹדָךְ בְּבֵיתָךְ תָּאִירָה יָבֹא לְצִיּוֹן הַגּוֹאֵל יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא נִבְדַּל וְנֶחְדַּל וּכְמוֹ דַּל הוּא שׁוֹאֵל לִרְאוֹת בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל בָּנוּי בְּכָבוֹד תִּפְאָרָה נָא חִישׁ הַזְרַח אוֹר יְשָׁרִים קַבֵּץ נִדָּחִים וּפְזוּרִים בֵּין הֶעָרִיצִים לְחוּצִים רְצוּצִים אֲסוּרִים חִישׁ נָא יָעוּפוּ כַנְּשָׁרִים לְנַחֲלַת אֵל הַבִּירָה יְפַת עֵינַיִם וְתַמָּה עַד אָנָה תִּהְיֶה שוֹמְמָה נָאוָה וְיָפָה לָךְ צוֹפָה נִכְסָפָה וְהוֹמָה שְׁלַח גּוֹאֵל אַל יִתְמַהְמַהּ חִישׁ נָא בֹּא יָבֹא בִמְהֵרָה בֶּן דָּוִד דָּגוּל מֵרְבָבָה יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ יִמְשוֹל לְבַדּוֹ בְּהוֹדוֹ וּכְבוֹדוֹ בְחִבָּה יַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה יִלְבַּשׁ בְּרֹאשׁוֹ עֲטָרָה נֶאְזַר בַּקֹּדֶשׁ מָתְנָיו לֹא יִשְׁפֹּט לְמַרְאֵה עֵינָיו כַּשֶּׁמֶשׁ יָאִיר אָז יַנְהִיר וְיַזְהִיר אוֹר פָּנָיו וְגַם לֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ בְּדָת וּבְתוֹרָה יִזְכֶּה לְרוּחַ נְכוֹנָה דַּעַת וְיִרְאָה עֶלְיוֹנָה יִגְדַּל וְיִשְׂמַח הוּא צֶמַח חִישׁ יִצְמַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה לוֹ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה וְרוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה מְחַיֶּה רוּחַ שְׁפָלִים וְיָאִירָה לַאֲפֵלִים לוֹ מְבַקְשִׁים וְדוֹרְשִׁים יְשִׁישִׁים וּגְדוֹלִים וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים יַנְחֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה |
| פיוט במסורת יהודי בבל, שנכתב ע"י גדול חכמי ישראל בארצות המזרח בדורות האחרונים - הרב יוסף חיים (ה'בן איש חי'), על פי לחן של פיוט בבלי אחר – 'עוזי אליך אשמורה' פיוט לשבת של ר' עבדאללה חנין. הרב יוסף חיים מדמה בשירו את כנסת ישראל ליונה נודדת, אסורה, עשוקה, גולה ורחוקה, הצועקת אל דודה ומייחלת לגאולה. צעקתה זו של היונה השוקקה מוצאת לה מענה ע"י דמותו של המשיח, הגואל, המתואר ע"י המשורר באמצעות פסוקים מנבואת ישעיהו אודות המשיח. זעקת הגאולה הבוקעת משיר זה והנחמה שבו הן העושות אותו מתאים לשירה בכל עת - שכן געגועיה של הרעיה והכיסופים לגאולה שוכנים תדיר בנשמת האומה. |
| • עַד אָנָה – עד מתי. • יוֹנָה – כינוי לכנסת ישראל, לפי שיר השירים ומדרשי חז"ל. • תִּצְעָקָה – תצעק. • מִבֵּית חֶמְדָתָהּ – מארץ ישראל ובית המקדש. • גּוֹלָה וְסוּרָה – ציון גלתה והיא סרה ונודדת בין העמים. לפי ישעיהו מט, כא: וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל. • פְּזוּרָה – בני ציון מפוזרים בגלות. • אֲסוּרָה – כבולה וקשורה. • עֲשׁוּקָה – גזולה. • שׁוֹקְקָה – משתוקקת. • חוֹמָה תַּמָּה רָמָה חַי יַסֵּד לָךְ – הקב"ה נקרא אל חי. בקשה מהאל לבנות ולהקים את חומות ירושלים. • גַּלֵּה מַלְכוּתָךְ – התגלה כמלך לפני העולם כולו. לפי נוסח תפילת מוסף לחגים. • וּכְבוֹדָךְ בְּבֵיתָךְ תָּאִירָה – אור השכינה וכבוד ה' יאיר מחדש בבית המקדש. • יָבֹא לְצִיּוֹן הַגּוֹאֵל – לפי ישעיהו נט, כ: וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב... • יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל – ישראל יפרח וישגשג, לפי ישעיהו כז, ו: הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל. • אֲשֶׁר הוּא נִבְדַּל – עם ישראל שונה ומבדיל את עצמו משאר האומות, כמו שאומר בלעם על עם ישראל (במדבר כג, ט): הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. • וְנֶחְדַּל – עם ישראל מתמעט בגלות. • וּכְמוֹ דַּל הוּא שׁוֹאֵל – כמו עני בפתח הוא מבקש מהאדון, אלוהיו. • לִרְאוֹת בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל – לחזות בבנין ירושלים ובית המקדש. • נָא חִישׁ הַזְרַח אוֹר יְשָׁרִים – אנא גלה במהרה את אורם של ישראל. • קַבֵּץ נִדָּחִים וּפְזוּרִים – השב את ישראל מגלויותיהם. • בֵּין הֶעָרִיצִים לְחוּצִים רְצוּצִים אֲסוּרִים – עם ישראל כבול ומדוכא בקרב האויבים האכזריים. • חִישׁ נָא יָעוּפוּ כַנְּשָׁרִים – השב את עם ישראל לארצו במהירות, כנשר העף בשמים. פה הדהוד לגאולת מצרים המתוארת כך בשמות יט, ד: אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. • לְנַחֲלַת אֵל – לירושלים. • יְפַת עֵינַיִם וְתַמָּה – כנסת ישראל, לפי הנדרש משיר השירים (א, טו; ד, א): הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. • עַד אָנָה תִּהְיֶה שוֹמְמָה – עד מתי תהיה בודדה בגלות ומרוחקת מדודה. • נָאוָה – נאה. • לָךְ צוֹפָה נִכְסָפָה וְהוֹמָה – לְךָ, ה', מצפה, מתגעגעת ומייחלת. • יִתְמַהְמַהּ – יתעכב. • בֶּן דָּוִד – המשיח. • דָּגוּל מֵרְבָבָה – גם כשהוא מוקף באנשים רבים הוא בולט ביניהם. כינוי זה מושאל משיר השירים ה, י, דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה, שם הוא מתפרש כמתייחס לקב"ה. • יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ – המשיח, שיתעלה ויתרומם. הביטוי לקוח מנבואתו של ישעיהו (נב, יג) המתארת את מלך המשיח: הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד. ר' ישראל נג'ארה משתמש בפסוק הזה כפתיחה לשיר אחר שלו, המדבר אודות המשיח (ירום ונשא, מסורת בבל). • יִמְשוֹל לְבַדּוֹ – המשיח. כאן מהדהד פסוק המתאר את אחרית הימים והמדבר במקור על אלוהים – וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא (ישעיהו ב, יז). • יַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה – יחיה שנים ארוכות וטובות. • עֲטָרָה – כתר. • נֶאְזַר בַּקֹּדֶשׁ מָתְנָיו – חוגר עצמו בקדושה. זהו אימוץ של הביטוי המופיע ביחס למשיח בישעיהו יא, ה: וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. • לֹא יִשְׁפֹּט לְמַרְאֵה עֵינָיו – ישפוט לפי הצדק האמיתי ולא רק לפי מה שנראה חיצונית כצודק, לפי אותה נבואה בישעיהו (יא, ג): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט. • יַנְהִיר וְיַזְהִיר – יאיר, יתמלא אור וזוהר. • וְגַם לֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו – כשהמשיח ישפוט, הוא לא יתפתה אחר דברים שהוא שומע, כפי שנאמר שם (ישעיהו יא, ג) וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. • יוֹכִיחַ בְּדָת וּבְתוֹרָה – משפטו ייעשה לפי התורה. • יִזְכֶּה לְרוּחַ נְכוֹנָה דַּעַת וְיִרְאָה עֶלְיוֹנָה – לפי המתואר על המשיח (ישעיהו יא, ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. • הוּא צֶמַח – כך מכונה המשיח בנבואות שונות, למשל אצל ירמיהו (כג, ה): הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. • לוֹ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה וְרוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה – אף זה לפי הפסוק הנ"ל בישעיהו יא, ב: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. • מְחַיֶּה רוּחַ שְׁפָלִים – מעודד את המדוכאים, כמתואר בישעיהו נז, טו, שם מתייחס התיאור לקב"ה: ...לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. • וְיָאִירָה לַאֲפֵלִים – יאיר ויגאל את עם ישראל המצוי בחשכת הגלות. • לוֹ מְבַקְשִׁים – אותו, את מלך המשיח, וגם את הקב"ה, מחפשים ומבקשים. • וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים – לפי אותה נבואה בישעיהו (יא, ד): וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... • יַנְחֵם – יוביל וידריך אותם. |
| כותר |
עד אנה יונה |
|---|---|
| מעגל השנה |
שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
