audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו דוד אדרי ותלמידים
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מלכי מקדם
מעגל השנה פסח
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מַלְכִּי מִקֶּדֶם – הקב"ה, שהוא מלכו של עולם מימי קדם, לפי תהלים עד, יב: וֵאלֹקִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
    • מַלְכוּתוֹ בַכֹּל מָשָׁלָה – הקב"ה, ש"מולך" על כל המציאות, לפי תהלים קג, יט: יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.
    • גָּבוֹהַ עַל כָּל גְּבוֹהִים – אלקים נישא על כל, לפי קהלת ה, ז כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם.
    • מַבִּיט בְּנֶפֶשׁ שְׁפָלָה – אף שמשכנו עליון הוא משפיל מבטו אל האדם השפל כמו שנאמר בתהלים קיג, ה–ו הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. ובמיוחד אל האדם הענו ושפל הרוח, ככתוב בישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.
    • פָּדָה – הציל.
    • בָנִים מִשּׁוֹבֵיהֶם – בני ישראל ממצרים.
    • כַּסְפָם וּזְהָבָם שָׁלְלוּ – בני ישראל השאילו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, כמו שנאמר בשמות ג, כב: וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וכן שם יב, לו: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר משֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
    • וְיִרְדְּפוּם חִישׁ מְהֵרָה – מצרים רדפו אחרי ישראל, כמו שנאמר בשמות יד, ח–ט: וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם...
    • מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה – לפי האמור בשירת הים (שמות טו, ד): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם.
    • זֶה הַיָּם גָּדוֹל – שיבוץ מתהלים קד, כה: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם.
    • צוּר עוֹלָמִים – כינוי לקב"ה המבטא חוזק ומחסה לעולמים, לפי ישעיהו כו, ג כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים.
    • עֵת נִבְרָא... הִתְנָהּ עִמּוֹ תְּנָאי... לִהְיוֹת נִקְרָע לִפְנֵי עַמּוֹ – בזמן בריאת העולם הקב"ה התנה את גרמי הטבע לשנות מטבעם כאשר יתרחש נס. וכך נאמר לגבי ים סוף בבראשית רבה ה, ה: תנאין התנה הקדוש ברוך הוא עם הים, שיהא נקרע לפני ישראל, הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב]: (שמות יד) "וישב הים לאיתנו" – לתנאו שהתנה עמו.
    • הִקְדִים רְפוּאָה לַצָּרָה – בתנאי הזה שהתנה מבראשית הכין האל את הטבע לשרת את עמו בעת מצוקה.
    • בְּתַעֲצוּמוֹ – בכוחו, בעצמתו.
    • וּבְעֵת קָרַב וּבָא יוֹמוֹ – כאשר הגיעה שעת הצורך.
    • עָבְרוּ בּוֹ עֵדָה טְהוֹרָה – חצו ישראל את הים.
    • בְּעָמְדוֹ וַיֵט מַטֵּהוּ עַל יַמָּה – כאשר משה עמד ונטה את ידו על הים, כפי שנאמר בשמות יד, כא: וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם.
    • הִתְחִיל לְהַתְרִיס כְּנֶגְדוֹ בְּטַעֲנַת דִּין קְדִימָה – הים לא אִפשר למשה לבקוע אותו, בטענה שהוא קשיש ממשה: האדם נברא ביום הששי, ואילו הים נברא ביום השלישי. וכך מסופר במדרש שמות רבה כא, ו: "וכיון שהלך [משה] לקרוע את הים, לא קבל עליו [הים] להקרע. אמר לו הים: מפניך אני נקרע? אני גדול ממך, שאני נבראתי בשלישי, ואת נבראת בששי!"
    • עַד נָתַן יָדוֹ עַל יָדוֹ ה'... – כפי שממשיך ומספר המדרש הנ"ל: "כיון ששמע משה כך, הלך ואמר להקב"ה: אין הים רוצה להקרע. מה עשה הקב"ה? נתן ימינו על ימינו של משה... מיד ראה [הים] להקב"ה וברח.
    • ה' אִישׁ מִלְחָמָה – לפי האמור בשירת הים, שמות טו, ג : יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ.
    • יְמִין ה' רוֹמֵמָה – ידו כביכול של ה' על העליונה וגוברת על האויבים, לפי תהלים קיח, טז: יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל.
    • כִּי בָהּ נָתַן לָנוּ תוֹרָה – יד ימינו כביכול של הקב"ה היא גם היד שבה נתן את התורה, וכך נדרש בבמדבר רבה יב, ג "...התורה שניתנה מימינו של הקב"ה שנאמר (דברים לג) מימינו אש דת למו". (וכן ראו שיר השירים רבה א, מט ועוד).
    • וּבְשׁוּב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ מִצְרַיִם לִקְרָאתוֹ נָסוּ – המצרים החלו לנוס דרך ים סוף אבל אז שבו המים למקומם, על דרך הכתוב שמות יד, כז ...וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ.
    • צוּר הַמַּשְׁבִּיחַ גְּאוֹנוֹ – אלקים שבידו גאות הים וגליו והוא מושל עליהם, כמו שנאמר בתהלים פט, י: אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם.
    • רָמָה בוֹ רוֹכֵב וְסוּסוֹ – השליך לים את פרשי מצרים על סוסיהם, כמו שכתוב בשמות טו, א: סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
    • גַּם פַּרְעֹה, שִׁבֵּר גְּאוֹנוֹ – ה' השפיל את גאוותו של פרעה.
    • בְּתוֹכוֹ – בים.
    • כְּמֵגִיס בְּתוֹךְ קְדֵרָה – המצרים נטרפו והתערבלו בים, כמו תבשיל שמערבבים והופכים בתוך קערה. דימוי הקדרה לגבי הים אולי בא בהשראת ילקוט שמעוני שמות א, קסב: "הבה נתחכמה לו" - להם מיבעיא ליה [היה צריך להיות 'הבה נתחכמה להם', לישראל]. הכי קאמר [אלא כך אמר]: בוא ונתחכם למושיען של ישראל. במה נדונם? נדונם באש? – "הנה ה' באש יבוא". נדונם בחרב? – "ובחרבו את כל בשר". בוא ונדונם במים, שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם... והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא, אבל על אומה אחת מביא.... "כי בדבר אשר זדו עליהם" - בקדרה שבשלו בה נתבשלו".
    • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם כִּרְאוֹת מֹשֶׁה – נאמר במדרש ששפחה על הים ראתה מראות גדולים יותר מהנביאים, וכך במכילתא פרשת השירה ג: "מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וכל שאר הנביאים? שנאמר בהם [=בנביאים] (הושע יב) "וביד הנביאים אדמה". וכתיב (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים". משל למלך בשר ודם, שבא למדינה, ועליו צפירה מקיפתו, וגבורים מימינו ומשמאלו, וחיילות מלפניו ומלאחריו - הכל שואלין: אי זהו המלך? מפני שהוא בשר ודם כמותם. אבל כשנגלה הקב"ה על הים, לא שאל אחד מהם לשאול: אי זהו המלך? אבל כשראוהו, הכירוהו ופתחו כלן ואמרו "זה אלי ואנוהו".
    • מֹשֶׁה אִישׁ נֶאֱמָן – על משה נאמר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.
    • וְכָל נִסְתָּר וְכָל נִטְמָן – סודות ונפלאות האל.
    • כְּאִישׁ בָּחוּר נִגְלָה בַּיָּם, וּבְסִינַי כְּזָקֵן רַחֲמָן – הקב"ה התגלה באופנים שונים בים סוף ובהר סיני, כמו שמובא במכילתא פרשת השירה, ד: "...שנגלה על הים כגבור עושה מלחמה... נגלה בסיני כזקן מלא רחמים".
    • בְּתוֹךְ מֶרְכַּבְתוֹ אַרְגָּמָן – יחזקאל ראה את ה' בחזיון מרכבה. הפייטן כאן מדבר על מרכבתו של ה' כשהוא נשען על השיבוץ משיר השירים ג, י עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן. על דרך הסוד דרשו את הביטוי הזה כראשי תבות של המלאכים המשמשים במרכבה העליונה: אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל ונוריאל. (ראו למשל רבינו בחיי לשמות יט, יז, הקושר עניין זה למעמד הר סיני.)
    • אֵין לוֹ שִׁנּוּי גַּם תְּמוּרָה – למרות התגלויותיו השונות, עצמותו אינה משתנית.
    • לְגוֹזֵר יָם סוּף לִגְזָרִים – שיבוץ מתהלים קלו, יג: לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
    • שִׁירָה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים – לפי ברכת גאולה הנאמרת לפני תפילת העמידה: "שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם.
    • בִּנְפֹל בְּמַיִם אַדִּירִים – המצרים שטבעו במים העזים, כנאמר בשירת הים (שמות טו, י): צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.
    • שָרִים רַבִּים כַּחוֹלְלִים – שרים ומרקדים כאחד, לפי תהלים פז, ז: וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ.
    • לְנוֹגְנִים קִדְּמוּ שָׁרִים – המשוריים התחילו לשיר ואחר כך ניגנו המנגנים, הלשון לפי תהלים סח, כו, קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. פסוק זה נדרש כבר בתרגום המיוחס ליונתן לעניין שירת הים. וכן במדרש שמות רבה שיובא בביאור הבית הבא, הנוגנים הם ישראל ואילו השרים – מלאכי השרת.
    • נִצְּחוּ מְצוּקִים אֶרְאֶלִּים – ניצחו ישראל את המלאכים בתחרות על קבלת התורה. (ראו למשל שיר השירים רבה ח, טו). ביטוי זה שאוב מתיאור מותו של רבי בתלמוד ירושלמי, כלאים מב, ע"א ובבלי כתובות קד, ע"א (רבי נמשל בתיאור זה ללוחות הברית): מצוקים ואראלים תפוסין בלוחות הברית, וגברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות. אמרין ליה: דמך רבי. [=אמרו לו: מת רבי].
    • כִּי עֲלֵיהֶם הֵם מְעֻלִּים – ישראל מעולים יותר מן המלאכים.
    • לְשֵׁם לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרָה – כפי שנאמר בדברים כו, יט וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת...
    • דָּחֲקוּ מַלְאֲכֵי מַעֲלָה לוֹמַר שִׁירָה לֶאֱלֹהֵינוּ – לפי בבלי מגילה י, ע"ב ביקשו המלאכים לומר שירה לה' בים סוף. הוא התנגד לכך באמרו: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?! ייתכן שהשורה הזאת סמוכה אף היא על המדרש שיובא מיד.
    • אַחַר עֵדָה הַכְּלוּלָה... הִשְׁתִּיק אוֹתָם צוּר... לוֹמַר כֻּלָּם שִׁירָה – נראה שהדברים רומזים לנוסח המופיע בשמות רבה כג, ז: וכיון שיצאו ישראל מן הים, באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ברוך הוא. אמר להם הקב"ה: יקדמו בני תחלה. הדא הוא דכתיב "אז ישיר משה" – אז שר לא נאמר, אלא אז ישיר, שהקב"ה אמר: ישיר משה ובני ישראל תחלה. וכן דוד הוא אומר (תהלים סח, כו): "קדמו שרים" – אלו ישראל שעמדו על הים, דכתיב "אז ישיר משה", "אחר נוגנים" – אלו המלאכים."
    • צוּר נַעֲלָה – הקב"ה.
    • עֲלִילוֹת אֵלָיו נִתְכָּנוּ – הוא המכונן את כל המתרחש, לפי שמואל א ב, ג" כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.
    • וְגַם מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ לָקְחָה – כפי שנאמר בשמות טו, כ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָה.ּ
    • עָנְתָה... נְשֵׁי עַמִּי, שִׁיר וּשְׁבָחָה שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָאָה – לפי האמור שם, כא: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
    • עַל כָּל אֲשֶׁר דַעְתּוֹ זָחָה – ה' גאה וגבר על כל זחוחי הדעת והגאים.
    • עִבְדוּ ה' בְּשִׂמְחָה – לפי תהלים ק, ב: עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה.
    • דּוֹד – כינוי לאלקים.
    • דָּגוּל בְּכָל נְעִימוֹת – מתנוסס, מלשון דגל, בכל דבר נעים.
    • חָסִין בְּשֵׁמוֹת – בעל שמות רבים המבטאים חוזק, ופה נרמז גם שם משפחתו של המשורר.
    • עוֹשֶׂה שָׁלוֹם, בּוֹרֵא הַכֹּל – לפי הפתיחה של ברכת יוצר אור בשחרית: יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
    • אֵלָיו נִגְלוּ תַּעֲלוּמוֹת – כל הדברים הנעלמים דלויים וידועים לפני הקב"ה, לפי נוסח התקיעתא של תפילת זכרונות לראש השנה: לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת.
    • תּוֹלֶה עוֹלָם כְּמוֹ אֶשְׁכֹּל – אולי לפי איוב כו, ז ...תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.
    • הַנְּשַׁמּוֹת – החרבות.
    • בְאֵימוֹת – בחיל ופחד.
    • אָז נִשְׁמַת כָּל חַי... תְּהַלֵּל שְׁמוֹ בְזִמְרָה – כתחילת תפילת נשמת, ייעודו של הפיוט: נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ...


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?