audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אחר - אתיופיה אבטה בריהון
  • 2.
    איטליה - איטליה כללי אלדו פרז
  • 3.
    איטליה - איטליה כללי דניאל בדרידה
  • 4.
    אלג'יריה - אורן מאיר זיני
  • 5.
    אשכנז - אשכנז כללי אהרון פינטו
  • 6.
    אשכנז - אשכנז כללי דוד אולמן
  • 7.
    אשכנז - אשכנז כללי דוד אולמן
  • 8.
    אשכנז - אשכנז כללי דוד אולמן
  • 9.
    אשכנז - יצירות חזנות לייב גלאנץ
  • 10.
    אשכנז - מזרח אירופה מתפללי קהילת שירה חדשה
  • 11.
    אשכנז - מערב אירופה אדולף עטיה
  • 12.
    דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן ציון אברהם שמואל
  • 13.
    הודו - בני ישראל צלילי ראג
  • 14.
    חסידים - חסידות ברסלב ברוך ברנר, צבי זלבסקי
  • 15.
    חסידים - חסידות ברסלב שרגא לוי
  • 16.
    חסידים - חסידות חב"ד אלי ליפסקר
  • 17.
    חסידים - חסידות חב"ד משה טולשבסקי
  • 18.
    חסידים - חסידות כללי
  • 19.
    חסידים - חסידות כללי
  • 20.
    חסידים - חסידות כללי
  • 21.
    חסידים - חסידות כללי מתפללי קהילת שירה חדשה
  • 22.
    חסידים - חסידות מודז'יץ בן ציון שנקר
  • 23.
    חסידים - חסידות מודז'יץ בן ציון שנקר
  • 24.
    מזרח אירופה - ליטא - פולין יחזקאל צנטנר
  • 25.
    מערב אירופה - הולנד הנס בלומנדאל
  • 26.
    מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין) ללא מבצע
  • 27.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
  • 28.
    מרכז אסיה וקווקאז - מרכז קווקאז (יהודים הרריים) קבוצת חזנים
  • 29.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 30.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
  • 31.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
  • 32.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
  • 33.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן מרדכי בן בנימין זאדה
  • 34.
    ספרדים מסורות המזרח - מצרים אברהם חסון, אורי מזרחי, יוסי אגא, יפה חסון
  • 35.
    ספרדים מסורות המזרח - מצרים מתפללים מבית הכנסת ע"ש אגא יחזקאל בעכו
  • 36.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 37.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 38.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים שחרית
  • 39.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה ברוך חסון
  • 40.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה ברוך חסון
  • 41.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה אדולף זרביב
  • 42.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה מאיר זיני
  • 43.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון וטורי
  • 44.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
  • 45.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אסתי קינן
  • 46.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 47.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 48.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 49.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 50.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 51.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 52.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 53.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו התזמורת האנדלוסית
  • 54.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים בוסקילה
  • 55.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים בוסקילה
  • 56.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים זעפרני
  • 57.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
  • 58.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן, שמעון אילוז
  • 59.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מישל ויצמן
  • 60.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס גבריאל דדון
  • 61.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס חיים ברדא, עמנואל צרור
  • 62.
    עכשווי - ישראל
  • 63.
    עכשווי - ישראל אבישי עובדיה, יוני ודניאל קסטן
  • 64.
    עכשווי - ישראל גד הראל
  • 65.
    עכשווי - ישראל דפנה רוזנברג
  • 66.
    עכשווי - ישראל חזקי פוקס
  • 67.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 68.
    עכשווי - ישראל יהודה קדרי
  • 69.
    עכשווי - ישראל יואל סייקס
  • 70.
    עכשווי - ישראל ליאור אלמליח
  • 71.
    עכשווי - ישראל ללא מבצע
  • 72.
    עכשווי - ישראל ללא מבצע
  • 73.
    עכשווי - ישראל נטע אלקיים, רונה קינן
  • 74.
    עכשווי - ישראל שרגא ברויאר
  • 75.
    פורטוגזים - פורטוגזים כללי אברהם לופז קרדוזו
  • 76.
    פורטוגזים - פורטוגזים כללי דניאל חלפון
  • 77.
    פורטוגזים - פורטוגזים כללי ללא מבצע
  • 78.
    פורטוגזים - פורטוגזים כללי ללא מבצע
  • 79.
    צפון אמריקה - צפון אמריקה כללי הדר
  • 80.
    צפון אמריקה - צפון אמריקה כללי ללא מבצע
  • 81.
    תימן - כלל תימן אביעד עקיבא
  • 82.
    תימן - כלל תימן ראומה נחום (עבאס)
  • 83.
    תימן - מערב תימן (שג'דרה) בנימין נחום
  • 84.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר לכה דודי
מעגל השנה לכל עת;סוכות;סליחות;פסח;שבועות;שבת;שמחת תורה / שמיני עצרת
מועד התפילה אחר
מעגל החיים חתונה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה - ברובד אחד הדוד הוא עם ישראל, הנחשב לבן זוגה של השבת, והוא נקרא לצאת ולהקביל את פני כלתו - השבת. דימוי השבת לרעיה או לכלה נשען על דברי ר' שמעון בר יוחאי בבראשית רבה (יא, ח) "אמרה שבת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג? אמר לה הקדוש ברוך הוא: כנסת ישראל היא בן זוגך...". ברובד נוסף, בעקבות שיר השירים, הדוד הוא הקב"ה, והכלה היא עם ישראל. ועל פי התפיסה הקבלית הכלה היא השכינה. הביטוי 'לכה דודי' לקוח משיר השירים (ז, יב): לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים.
    • שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד - הדיבר החמשי בעשרת הדיברות, המצווה על השבת, מנוסח בספר שמות (כ, ח) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, ואילו בספר דברים (ה, יב) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. על כך אומרים חכמים (בבלי ראש השנה כז, ע"א): "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע".
    • הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד - במעמד הר סיני השמיע האל האחד את הדיבר הזה.
    • ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד - לפי פסוק המדבר על העתיד בזכריה יד, ט: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. השבת נחשבת למעין עולם הבא ובה ניתן לממש חלק מן המובטח לעתיד לבוא.
    • לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה - כשישראל מייחדים את שמו של ה', אזי שמו מתגדל ומתהלל. לשון זו עולה מהפסוקים בספר דברים (כו, יז-יט): אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו... וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה... וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.
    • הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה - על השבת נאמר בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. וחכמי הסוד אמרו כי כל הימים מתברכים מהשפע היורד אל העולם בשבת (לפי זוהר ח"ב סג ע"ב).
    • מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה - השבת מיוסדת מראשית הבריאה.
    • סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה - השבת באה לאחר כל מעשה בראשית, אך כיוון שהיא תכלית הכל, היא עלתה במחשבה להיברא לפני כל המעשים.
    • מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה - בבתים הבאים הפנייה ברובד הפשט היא אל ציון וירושלים העזובה וברובד הקבלי הפנייה היא אל השכינה הגולה. הביטוי שאול מדברי עמוס (ז, יג): וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא וּבֵית מַמְלָכָה הוּא.
    • קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה - צאי מחורבנך ומגלותך, כפי שאמר לוט לחתניו בעת הפיכת סדום (בראשית יט, יד): קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי מַשְׁחִית ה' אֶת הָעִיר.
    • רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא - ישבת יותר מדי בגלות הדוויה, לפי דברי ה' למשה בספר דברים ג, כו רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. יש כאן שימוש דרשני בפסוק מתהלים פד, ז: עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה.
    • וְהוּא - אלוהים.
    • הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ - קומי לקראת גאולתך. דימוי השכינה המוטלת בעפרה מקורו בתורת הסוד. הגאולה כהתנערות מעפר מתוארת רבות בספר הזהר (ראו למשל זוהר ח"ב ז, ע"א ובהרחבה בעיון בפיוט כאן באתר). הלשון כאן היא שיבוץ מישעיהו נב, א-ב: ...לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא. הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי...
    • עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי - על ידי משיח בן דוד, שנולד בבית לחם.
    • קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ - קָרֵב את הגאולה, התקרב אלי וגאל את נפשי, גאל את השכינה מעפרה. שיבוץ מתהלים סט, יט: קָרְבָה אֶל-נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵנִי.
    • הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי - הגלות משולה לשינה ולחלום, והקריאה להיגאל כרוכה בהתעוררות ממנו, (כמו בפתיחת מזמור קכו בתהלים שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים, כפי שהבין זאת חוני המעגל באגדה המופיעה במסכת תענית כג ע"א). כך גם פונה ישעיהו אל ירושלים בפרק נא, יז ואומר: הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה' אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית.
    • כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי - כי הגיע אור הגאולה, לפי דברי ישעיהו (ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח.
    • עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי - התעוררי ושירי את שיר הגאולה, לפי ישעיהו נב, א: עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן... וכן לפי דברי דבורה המעוררת את עצמה לשיר את שיר ההודיה על נצחונה (שופטים ה, יב): עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר.
    • כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה - עתה, בגאולה, מתגלה כבוד ה', כפי שנאמר בישעיהו ס, א: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח.
    • לֹא תֵּבֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִי - בגאולה יסתיים המצב השפל של ציון ושל השכינה בגלותה. כמו שנאמר בישעיהו (נד, ד): אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד.
    • מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי - לא תהיי עוד בוכיה ושפלה, לפי האמור בתהלים (מב, ו; וכן שם יב): מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי.
    • בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי - השכינה תגן על עם ישראל שיחסה תחת כנפיה, וכך גם עם ישראל יסתופף בציון, כמו שנאמר בישעיהו יד, לב: ...כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ.
    • וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּה - מתוך תלי החרבות והעפר תיבנה ירושלים מחדש. מבוסס על דברי ירמיהו ל, יח: כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב.
    • וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁסָיִךְ - אויבייך הרומסים ורודפים אותך יירמסו בעצמם, כדברי ירמיהו (ל, טז): לָכֵן כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז.
    • וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְעָיִךְ - אויבייך המבקשים לבלוע ולהשחית אותך יתרחקו מגבולך ולא יאיימו עלייך עוד, כפי שאומר ישעיהו (מט, יט): כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ.
    • יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה - אלוהיך ישמח בך כפי שהחתן שמח בכלתו, על דרך האמור בישעיהו (סב, ה): כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ. עתה מתרחש המפגש בין החתן והכלה, שאליו ייחל המשורר בראש הפיוט.
    • יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרֹצִי - הגאולה והגולים השבים ירחיבו את גבולותיה של ציון, כמובטח על ידי ישעיהו (נד, ג): כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.
    • וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי - תודי בעוצמתו של ה', כמו שאומר ישעיהו (כט, כג) ...וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.
    • עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי - על ידי מלך המשיח שמוצאו בפרץ, בנו של יהודה.
    • וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה - לפי תיאור הגאולה של ישעיהו (כה, ט): וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
    • עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ - השבת מסומלת על ידי אשה, המהווה מעין כתר והילה עבור בעלה, כפי שנאמר במשלי (יב, ד) אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ.
    • גַּם בְּשִׂמְחָה בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה - בואי גם בשלום וגם בשמחה ובשירה.
    • תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה - בואי אל תוך נפשם של המאמינים שבעם ישראל, עם הסגולה. על פי תורת הסוד ביום השבת זוכה האדם ל'נשמה יתרה' - דרגה גבוהה יותר בנפש.
    • בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה - לפי המסופר בתלמוד הבבלי (שבת קיט, ע"א) היה ר' ינאי לובש את בגדיו בכניסת השבת ואומר "בואי כלה, בואי כלה". הפיוט נפתח ביציאתו של הדוד לקראת הכלה ונחתם בביאתה של הכלה.
    • שַׁבָּת מַלְכְּתָא - שבת המלכה. הביטוי 'שבת מלכתא' לקוח מתורת הסוד.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?