audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד מנחם
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל לא ידוע
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל קבוצת פייטנים
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יהיו כמוץ
מעגל השנה לכל עת;שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יִהְיוּ כְמוֹץ עוֹבְדֵי כְּמוֹשׁ – עובדי כמוש, אלילם של מואב, ידמו לקליפות העוטפות את גרגרי התבואה, אשר הרוח מפזרת לכל עבר. עפ"י תהלים א, ד: כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.
    • וּלְעוֹבְדֵי בֵּל יָבוֹא חֵבֶל – עובדי בֵּל, אלילם של בבל, יסבלו מכאבים חזקים, ככאבה של היולדת. אלילם של בבל מוזכר בישעיהו מו א: כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ... ושם (כו, יז) אף תיאור של כאבי הלידה: כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ. בבית הזה משתמש ר"י נג'ארה חמש פעמים במילה 'חבל', ובכל פעם במשמעות שונה.
    • אֲשֶׁר כָּל אִישׁ פִּסְלוֹ יַעֲמֹס – הפייטן מלגלג על עובדי האלילים הנושאים את אלילם על שכמם.
    • וּלְבַל יִפֹּל יִקְשֹׁר חֶבֶל – ועל מנת שלא יפול מכתפיהם, קושרים אותו בחבלים.
    • וּבְתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹתוֹ יִכְמֹס – האליל טמון בחיקו של העובד אותו.
    • שָׁר לוֹ תּוֹךְ קָהָל וְחֶבֶל – ושר לו שירים יחד עם חבריו. חֶבֶל מלשון קבוצה, עפ"י שמואל א י, י: וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ.
    • וּבְעֵת צָרָה יַאְטֵם אֹזֶן – כאשר עובד האלילים נמצא בצרה הוא פונה לאלילו אך הלה אטום אוזן ואינו יכול לסייע לו.
    • כְּאִלּוּ אֵינוֹ תּוֹךְ חֶבֶל – האליל אינו שומע צעקת עובדו כאילו הם לא נמצאים באותו מקום. חֶבֶל במשמעות של איזור, עפ"י דברים ג, ד: שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב.
    • אַשְׁרֵי עַם אֵל חַי גּוֹרָלוֹ – הפזמון החוזר משבח את עם ישראל המאמין ושם מבטחו בקב"ה. הלשון עפ"י תהלים טז, ה: ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
    • וּבְאֵל חַי נָפַל לוֹ חֶבֶל – הקב"ה, בניגוד לאלילים, הוא אל חי וקיים ואשרי העם שה' הוא חלקו. עפ"י דברים לב, ט: כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
    • שְמַע יִשְׂרָאֵל וְהָבֵן כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם – הפייטן קורא לעם ישראל להבין ולהבחין בהבדל שבין אלוהיו לאלילים. השיבוץ מדברים לב,לא: כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם.
    • צוּרָם תּוֹךְ חֵיקָם – האליל נישא בחיק עובדיו.
    • וְרָחוֹק מִשַּׁוְעָתָם וּמִשִּׂבְרָם – ולמרות הקרבה הפיזית, האלילים רחוקים ואינם שומעים זעקתם ותפילותיהם של עובדיהם.
    • וְצוּרֵנוּ קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו מְאֹד – לעומת הקב"ה השומע לקוראיו וקרוב אליהם. הלשון על פי תהלים קמה, יח: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.
    • נִשָּׂא וְרָם – על אף שהאל גבוה ונעלה הוא קרוב לקוראיו. נִשָּׂא וְרָם הם כינויים לקב"ה, עפ"י ישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא.
    • מִי בַּשַּׁחַק יִדְמֶה אֵלָיו – אין אף אחד בשמי מרומים ובעולם כולו שישווה לקב"ה. עפ"י תהלים פט, ז: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים.
    • רוֹעֵה אֱלִיל יִשָּׂאֻהוּ וְעַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ – עובד האלילים נושא את אלילו על כתפו, כפי שמתאר ישעיהו (מו, ז): יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ.
    • וְרוֹעֵנוּ נוֹשֵׂא עוֹלָם – לעומת האליל הנישא על כתפיו של האדם, הקב"ה נושא עליו כביכול את העולם כולו.
    • וְאֵין תּוֹמֵךְ בִּימִינֵהוּ – ללא עזרה, להיפך, הוא התומך באדם, כמוזכר בתהלים סג, ט: בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ.
    • הֵן לֹא יִיעָף וְלֹא יִיגָע – הקב"ה נושא את העולם ובכל זאת אינו מתעייף. כמתואר בישעיהו מ, כח: אֱלֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ.
    • זֶה אֵלִי הוּא וְאַנְוֵהוּ – הבוטח בה' מצביע לעברו כאילו רואהו ומכריז עליו: זֶה אֵלִי הוּא. ומספר שבחו לכל באי עולם, כפי ששרו ישראל בקריעת ים סוף: ...זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ (שמות טו, ב).
    • עֲלֵי עָשׂוֹר עֲלֵי נֶבֶל – הבוטח בה' משבחו בלווית נגינה בעשור ובנבל, כמוזכר בתהלים צב, ד: עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר.
    • אֵל יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וּבְמֵשָׁרִים יָדִין עַמִּים – הקב"ה יעמיד לדין צדק את כל אומות העולם, ככתוב בתהלים ט, ט: וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים.
    • יַשְׁמִיד עַם טוּבָם כְּחֶדֶק – חדק הוא ממיני הקוצים המשמשים לגדרות. המשורר משתמש בדברי מיכה הנביא (ז, ד): טוֹבָם כְּחֵדֶק יָשָׁר מִמְּסוּכָה, שם אומרים הפרשנים על הפסוק שגם הטוב שבגויים הוא כחדק, קוץ, טוב מבחוץ ורע מבפנים. בפיוט אפשר לפרש בשני אופנים: א. הקב"ה ישמיד את הגויים כמו קוצים; ב. במשפט יתגלה כי גם הטוב שבהם הוא כחדק. בקריאה זו יש לפסק את המשפט כך: יַשְׁמִיד עַם, טוּבָם כְּחֶדֶק.
    • עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים – אין בכוחם של האלילים האילמים להגן על המאמין בהם. השיבוץ מחבקוק ב, יח: כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים.
    • וִירוֹמֵם עַם בָּחַר לוֹ יָהּ לִסְגֻלָּתוֹ לְעוֹלָמִים – ה' יגביה את עם ישראל, שהוא העם הנבחר כעם סגולה (ראו למשל דברים ז, ו) מעל אומות העולם.
    • יִבְנֶה מִקְדָּשׁוֹ בְּרָמִים – הקב"ה יבנה את בית מקדשו במקומו הגבוה, על ההר.
    • וְיַצְמִיחַ אֶת צִיץ נוֹבֵל – הכתר שסימל את תפארתו של עם ישראל ונבל בגלות, ישוב ויצמח; וגם – הקב"ה יחזיר את הציץ לראשו של הכהן הגדול, שישוב לעבודתו. עפ"י ישעיהו כח, א: וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים. הדברים מעלים בזכרון גם נבואה אחרת של ישעיהו, בה הוא מתאר את המשיח כחוטר, ענף, הצומח מהגזע שנכרת, וגם חוטר זה הוא ציץ: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה (שם יא, א).


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?