audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי צ'זרה טליקוצו
  • 2.
    אלג'יריה - אורן דניאל, יהודה ויואל אשכנזי
  • 3.
    אלג'יריה - אורן ללא מבצע
  • 4.
    אלג'יריה - גארדיה אלברט עטיה
  • 5.
    אלג'יריה - קונסטנטין ללא מבצע
  • 6.
    הודו - קוצ'ין בצלאל תפארת
  • 7.
    חסידים - חסידות כללי חסידי קרלין
  • 8.
    חסידים - חסידות כללי ישיבת המתמידים
  • 9.
    חסידים - חסידות כללי תלמידי ישיבת תפארת ישראל
  • 10.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן קבוצת חזנים
  • 11.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה אליהו לודיאב
  • 12.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס טוביה נגארי
  • 13.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 14.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 15.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
  • 16.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 17.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת פייטנים
  • 18.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 19.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים קבוצת חזנים
  • 20.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים שחרית
  • 21.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה אדולף זרביב
  • 22.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה דניאל אשכנזי
  • 23.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה היום השביעי
  • 24.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב אילן זוארץ
  • 25.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אליהו אדרעי
  • 26.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס ישראל בורוכוב
  • 27.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס נסים מסיקה
  • 28.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס נתן כהן
  • 29.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס קבוצת פייטנים
  • 30.
    עכשווי - ישראל ואך
  • 31.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 32.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 33.
    תימן - כלל תימן אביעד עקיבא
  • 34.
    תימן - כלל תימן הדורמי
  • 35.
    תימן - כלל תימן ללא מבצע
  • 36.
    תימן - מערב תימן (שג'דרה) בנימין נחום
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר בר יוחאי
מעגל השנה ל'ג בעומר;לכל עת;שבת;שירת הבקשות
מועד התפילה אחר
מעגל החיים חתונה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • בַּר יוֹחַאי - הכוונה לתנא ר' שמעון בר יוחאי, בעל ספר הזוהר, על פי המסורת.
    • בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ - בר יוחאי, אשריך שנמשחת בשמן השמחה, יותר מחבריך. על פי הפסוק בתהלים מה, ח: אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ. על פי הזוהר (פרשת בלק דף ריב) ששון מכוון לקב"ה, ולפי זה - אשריך, בר יוחאי, שנמשחת בשמן של הקב"ה בעצמו.
    • שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ נִמְשַׁחְתָּ - שמן משחת הקודש הוא שמן המשחה שבו משחו את כלי המקדש ואת אהרן ובניו על מנת לקדש אותם לעבודת המקדש, כפי שמתואר בסוף בנית המקדש בשמות ל, כה: וְעָשִׂיתָ אתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה. בית זה מרמז לספירת מלכות, על ידי השמן המושך למלכות.
    • נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ - נמשחת בשמן הקודש היורד ממידות הקודש, ממדות עליונות.
    • נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ - ציץ נזר הקודש הוא אחד מבגדי הכהן הגדול אשר היו תמיד על מצחו, כפי שמופיע בשמות לט, ל: וַיַּעֲשׂוּ אֶת צִיץ נֶזֶר הַקּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חוֹתָם קדֶשׁ לַייָ. לפי הזוהר (פרשת פנחס, רנ) על הציץ היו מתנוצצות המילים 'קודש לה''. הציץ מהווה סימן לעולם עליון, (זוהר רעיא מהימנא, קעד): ועשית ציץ זהב והא אוקימנא רזא דציץ לאתעטרא ביה כהנא רבא...סימן דעלמא עלאה (=סוד הציץ לעטר בו את הכהן הגדול, הואי סימן של העולם העליון). ובמקום אחר, (זוהר בראשית, רכב) אומר בר יוחאי על עצמו: ואנא סימנא (נ"א סמכא) בעלמא דהא בחיי לא יתיב עלמא בצערא ולא אתדן בדינא דלעילא (אני סימן בעולם שבחיי לא יהיה העולם בצער ולא ידונו את העולם מלמעלה). ציץ נזר הקודש הוא סימן על ראשו של הכהן הגדול, ובר יוחאי עצמו מהווה סימן בעולם, כפי שמסמן הציץ.
    • חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ - על פי הציווי ליחזקאל באחד מנבואותיו ביחזקאל כד, יז: פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ. פארך הם התפילין. התפילין על ראשו של בר יוחאי מושוות לציץ על ראשו של הכהן הגדול. כמו הכהן הגדול, נשאת את סימן אות הקדש, שם ה', על ראשך לפאר. רשב"י מושווה פה לאהרן הכהן הגדול, שנמשח בשמן הקדש וציץ הקדש היה חבוש על ראשו ונכנס לפני ולפנים , לקדש הקדשים. כך גם רשב"י, שנכנס לפני ולפנים בתורה ובסודותיה, וזכה להנחיל את תורת הסוד לעם ישראל, כאהרן הכהן שהשרה את השכינה על עם ישראל.
    • בַּר יוֹחַאי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ... פְּאֵרֶךָ - בית זה מכוון כנגד ספירת מלכות. בבית יש דגש על הקדושה שהיא משויכת לספירת חכמה (פרי עץ חיים יז/ג), ותיקוני זהר כא, סא/ב: אבא יסד ברתא (בת) שכתוב ה' בחכמה יסד ארץ- ומשמעותו שספירת חכמה (המכונה גם אבא) בונה את ספירת מלכות (המכונה בת, ארץ).
    • בַּר יוֹחַאי מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ - בר יוחאי, ישיבתך במערה לטובה היתה.
    • טוֹב - ספירת יסוד מכונה גם טוב (ע"פ ספר מאורי אור). בית זה מכוון כנגד ספירת יסוד.
    • יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ - ר' שמעון בר יוחאי ובנו ר' אלעזר בורחים למערה מפני רדיפת השלטון הרומי (לאחר שיהודה בן גרים מלשין עליו שדיבר בגנות המלכות), שם הם שוהים 12 שנה ועוד שנה, לומדים תורה ומגיעים לגדולתם. כפי שמתואר במסכת שבת לג, ע"ב.
    • בִּמְעָרַת צוּרִים - המשורר משווה את מערת רשב"י לנקבת הצור בה ראה משה רבינו את האלוהים, ואליה ברח אליהו הנביא. מערת צורים גם מעלה בזכרון את המערה המתוארת בנבואת הנחמה על אחרית הימים, בישעיהו ב, יט: וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְיָ וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. זוהי מערה של מפגש עם האל וזו מערה של מקום מסתור מפני גילוי אלוהי על פני כל הארץ. גילוי האלוהים מתאפשר רק למי שמסוגל לעמוד בו, לכן נעשה במערה, במקום מסתור, למשה, לאליהו ולרשב"י, ועל כן באחרית הימים, כשיהיה גילוי עולמי, מי שלא יוכל לעמוד בו יתחבא במערה. על פי האר"י מערתו של רשב"י היא נקבת הצור בה התרחש המפגש בין האלוהים לבין משה רבנו ואליהו הנביא. רשב"י, בן העליה, מושווה פה למעלתו של משה רבנו, שנסתכל באספקלריא המאירה.
    • שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ - שם, במערה, למדת תורה וקנית רובי תורתך בנגלה ובנסתר. על פי תהלים מה, ד: חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ.
    • עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים - הם העצים מהם הוכן המשכן, על פי שמות כו, טו: וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. עצי השיטים הם כנגד עמודי המקדש המכונים יכין ובועז, ועמודים אלו הם כנגד זוג הספירות נצח והוד. בית זה מכוון כנגד הספירות נצח והוד.
    • לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים - לימודי ה' זו התורה המיוצגת על ידי ספירת תפארת. עצי השיטים, שהם ספירות נצח והוד, לומדים-יונקים מספירת תפארת. התפארת היא הספירה ממנה משתלשלות הספירות נצח והוד.
    • בַּר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים - המשורר מביא את עניין עצי השיטים כדי להדגיש את הפן המעשי הפשוט של למידת הלכה מרשב"י - מפסוק זה עצמו (וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים, שמות כו, טו) למד רשב"י שאת כל המצוות מקיימים לפי דרך גדילתם, לדוגמא - את הלולב נוטלים בכיוון גדילתו, זהו לימוד ה' שלומדים מרשב"י. במסכת סוכה מה, ע"ב: א"ר ירמיה משום רשב"י כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנאמר עצי שטים עומדים תנ"ה עצי שטים עומדים שעומדים דרך גדילתן.
    • עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים... יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ - תלמידיך לומדים ממך את סודות התורה, כעצי השיטים את השכינה מעמידים, באור מופלא בוערים ומאירים, וכמוך מורים.
    • יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ - על פי דברים יז, יא: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל. מקובל מהאר"י שלעתיד לבוא יפסקו הלכה כרשב"י.
    • וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ - עלית לגן עדן. שדה תפוחים הוא סמל לגן עדן. שדה תפוחים זו המלכות המגיעה עד תפארת. בית זה מכוון כנגד ספירת תפארת ומצויים בו שלושה סמלים המקושרים לספירה זו - שדה תפוחים, תורה, אדם.
    • עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים - עלית ללקוט מרקחות, שמנים ובשמים, שהם דברי הסוד. מֶרְקָחִים רומז למרקחים הנרקחים במקדש: שמן המשחה המוזכר למעלה והקטורת.
    • סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים - סודות התורה שגילית מקשטים את התורה כציצים ופרחים. התורה היא אחד מהייצוגים של ספירת תפארת.
    • נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ - האדם המושלם, שהוא תכלית הבריאה ושעליו נאמר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו), נאמר בעבורך - נאמר על רשב"י שהגיע למדרגה עלאית, כפי שמעיד על כך רשב"י עצמו: א"ר ירמיה משום רשב"י: ראיתי בני עליה והם מועטים, אם אלף הם אני ובני מהם, ואם מאה הם אני ובני מהם, ואם שניים אני ובני הם (סוכה מה, ע"ב).
    • בַּר יוֹחַאי נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה - בר יוחאי, התלבשת בגבורה. על פי תאור האל בתהלים סה, ז: מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָּר בִּגְבוּרָה. בית זה הוא כנגד ספירת גבורה, שענינה שימת גבולות וביעור הרע, על כן כל המשכו מתמקד במלחמת הקודש שנלחם רשב"י. ובספר שערי אורה מסביר: "הספירה השישית הגבורה, ולפי זה הדרך התבונן כי מדת הפחד היא מקום סנהדרי גדולה ושאר בתי דינין שלה (היושבים בשער), ובה כל מיני אש חזקה, ובה כל מיני כלי מלחמה וכלי משחית להשמיד להרוג ולאבד, לעקור לטלטל ולאבד, כל אלו לגמור הדינין".
    • וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה - השבת מלחמה שערה, השבת מתקפה כנגד התוקפים את הדת. רשב"י בגמרא מתואר כאיש אמת שנלחם את מלחמת הדת ללא פחד. השיבוץ לקוח מתאור יום התגלות ה' על פני כל הארץ (ישעיהו כח, ו-ז): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי... וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה.אֵשׁ - יסוד האש מקושר לספירת גבורה.
    • אֵשׁ דַּת - על פי הביטוי המופיע בברכת משה לפני הסתלקותו בדברים לג, ב: יְיָ מִסִּינַי בָּא...מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. על פי המפרשים אש דת למו מתאר את התגלות האלוהים בהר סיני מתוך האש. כאן- רשב"י נלחם מתוך האש, בעוצמה של אש.
    • וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ - הוצאת חרב מנרתיקה, על פי תיאורו של יחזקאל (כא, י) את פעולתו של האל בעשיית הדין והבחנה בין צדיק לרשע: וְיָדְעוּ כָּל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְיָ הוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ לֹא תָשׁוּב עוֹד.
    • שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ - את החרב שלפת על מנת לפגוע בצורריך, הם המתנגדים לשלטון האל.
    • לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ הִגַּעְתָּ - נכנסת בפרדס, בתורת הסוד, למקום אבני שיש. אבני שיש מוזכרות כמראה שרואה ר' עקיבא כשעולה לעולמות עליונים. רשב"י הוא תלמידו של ר' עקיבא והוסמך על ידו. ר' עקיבא היה יחיד מבין ארבעה שנכנסו לפרדס שיצא בשלום, כפי מסופר במסכת חגיגה יד, ע"ב: אמר להם ר' עקיבא כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני.
    • לִפְנֵי אַרְיֵה - גם לפני האריה שבמרכבה הגעת, על פי תיאור המרכבה, אשר סביבה מצויים ארבע חיות: וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן (יחזקאל א, י). האריה הוא אחד הסמלים של ספירת גבורה. לפני אריה- הכוונה לספירה הקודמת לגבורה - היא ספירת חסד, שבית זה מכוון כנגדה.
    • לַיִשׁ - אריה, כפי שמופיע במשלי ל, ל: לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל.
    • גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת - העיקר, הם אושיות העולם, סודות בראשית, עמודי ארץ. מתוך תיאור בניית המקדש במלכים א ז, מא: עַמֻּדִים שְׁנַיִם וְגֻלֹּת הַכּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים שְׁתָּיִם.
    • עַיִשׁ - שם של כוכב, על פי איוב לח, לב: הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם.
    • גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ תָּשׁוּרִי - סודות בראשית, עמודי ארץ וכוכבי שמים ראית.
    • וּמִי יְשׁוּרֶךָ - מי יזכה לראותך.
    • בַּר יוֹחַאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים - בתיאור פטירתו של רשב"י, הוא מכונה קודש הקודשים. זוהר, אידרא זוטא רצו/ב: כל ההוא יומא לא אפסיק אשא מן ביתא ולא הוה מאן דמטי לגביה...בתר דאזיל אשא חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים דאסתלק מן עלמא אתעטף שכיב על ימיניה ואנפוי חייכין (=כל אותו היום לא פסק אש מן הבית ולא היה איש שבא לתוכו... אחר שנגמרה האש ראיתי את המאור הקדוש, שהוא קודש הקודשים שנסתלק מן העולם שהתעטף ושוכב על ימינו ופניו צוחקות). כאן אולי הסיבה לכך שנוהגים לשיר שיר זה ביום השבת, שנחשב אף הוא קודש ומעין עולם הבא.
    • בַּר יוֹחַאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים - בר יוחאי, אל מקום ההתהוות וההתחדשות, קודש קודשים, באת.
    • קַו יָרוֹק - זהו האופק ממנו ישנה התהוות, על פי מסכת חגיגה יב, ע"א: תֹהו קו ירוק שמקיף את כל העולם כולו שממנו יצא חשך שנאמר ישת חשך סתרו סביבותיו ...ונטה עליה קו תֹהו. בעץ חיים חלק ב, קלו/ג: קו ירוק זו תבונה. בית זה כנגד ספירת בינה.
    • שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים - ספירת שבע השבתות בין פסח לשבועות, הם חמישים יום, על פי ויקרא כג: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ.
    • סוֹד חֲמִשִּׁים - חמישים שערי בינה, בבלי ראש השנה כא, ע"ב: נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים. בית זה כנגד ספירת בינה.
    • שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים קָשַׁרְתָּ - את סודות שבע השבתות וחמישים שערי בינה ייחדת.
    • קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ - קשרי התפילין או רוב קשריך. בבלי ברכות ז, ע"א: אמר רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין.
    • יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה - כנגד ספירת חכמה. ספירת חכמה היא כנגד האות י' בשם י-ה-ו-ה והיא נקראת קדומה.
    • יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה הִשְׁקַפְתָּ - אל פנים ספירת החכמה השקפת.
    • לִכְבוֹדוֹ פְּנִימָה - על פי תהלים מה, יד: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.
    • לֵב (שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם) נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה - בשלושים ושתים נתיבות נברא העולם, על כן הם לבו של העולם. שלושים ושתים כנגד עשר ספירות וכ"ב אותיות הא"ב.
    • אַתְּ כְּרוּב - אתה כמלאך.
    • אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח - על פי יחזקאל כח, יד: אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ. פסוק זה מהדהד את תיאורו של רשב"י לאורך כל השיר: משוח בשמן המשחה (מִמְשַׁח); דרגה עילאית של קדש הקדשים (וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ); הגעה למקום אבני שיש ומלחמת אש (בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ).
    • מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ - מואר בשמן בו אתה משוח.
    • אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה - על פי מסכת חגיגה יג, ע"א: אמר רב אחא בר יעקב עוד רקיע אחד יש למעלה מראשי החיות דכתיב ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא עד כאן יש לך רשות לדבר מכאן ואילך אין לך רשות לדבר שכן כתוב בספר בן סירא במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. בית זה כנגד ספירת כתר, שהיא מקור כל הספירות, היא נעלמה ואין לנו הבנה בה.
    • אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט - בר יוחאי, באור מופלא שלמעלה מהכל יראת מלהביט.
    • כִּי רַב לָהּ תַּעֲלוּמָה - ספירה זו נעלמה.
    • וְאַיִן קוֹרָא לָהּ - ספירת כתר הנקראת אַיִן.
    • נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ - אף אתה כמותה, עין לא תראך. במסכת ברכות לד, ע"ב: א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך.
    • לְבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ - הלומדים את סודות רשב"י הסודות הם להם כאורים ותומים. השיר, שנפתח בתיאור רשב"י ככהן גדול המשוח בשמן הקדש וחבוש ציץ, נחתם באזכור נוסף של בגדי הככהן הגדול - חושן, תומים ואורים.
    • בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ - כפי שמסופר בגמרא על הלומדים לימודי סוד, במסכת חגיגה יד, ע"ב: היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך, אמרו, אף אנו נדרוש במעשה מרכבה. פתח רבי יהושע ודרש. ואותו היום תקופת תמוז היה, נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה. הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ואשרי יולדתכם אשרי עיני שכך.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?